צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק משנת 2008 קובע:
עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל מהיום הראשון לעבודתו. ההפרשות יבוצעו לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס – המועד המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק ולא תחול לגביו תקופת ההמתנה האמורה
יש כאן שני תנאי סף על פי צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק:
האחד – מבוטח. כלומר, הביטוח פעיל ולא מסולק.
השני – ביטוח פנסיוני כלשהו.
מהו ביטוח פנסיוני כלשהו?
סע’ 28(א)(3) לחוק הפיקוח על הביטוח מגדיר כך:
“ענף ביטוח פנסיוני” – עיסוק בתיווך בביטוח לגבי סוג מוצר פנסיוני; לענין זה, “סוג מוצר פנסיוני” – כהגדרתו בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, בשינוי זה: פסקה ( 8) להגדרה האמורה תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילים “והכלולה בקופת גמל”, נאמר בה “וכן תכנית ביטוח חיים עם מרכיב חסכון שלא אושרה כקופת גמל ותכנית ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות“;
חוק הפיקוח על הביטוח מפנה לחוק הפיקוח עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני שקובע כלהלן (ראה סע’ 1 סעיף ההגדרות):
“סוג מוצר פנסיוני” – כל אחד מאלה, לרבות כל שילוב ביניהם:
- קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח;
- קופת גמל לתגמולים שאינה קופת ביטוח;
- קופת גמל אישית לפיצויים שאינה קופת ביטוח;
- קופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח;
- קופת גמל לתגמולים שהיא קופת ביטוח;
- קופת גמל אישית לפיצויים שהיא קופת ביטוח;
- קרן השתלמות;
- תכנית ביטוח, מפני סיכון מקרה מוות או מפני סיכון אבדן כושר עבודה, שהתיר אותה המפקח על הביטוח לפי הוראות סעיף 40(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח, והכלולה בקופת גמל המנויה בפסקאות (1) עד (6) או בקרן השתלמות, או הנמכרת אגב אחת מאלה;
- כל סוג מוצר אחר שקבע השר;
כלומר, בהגדרת ביטוח פנסיוני בחקיקה הישראלית לא נכלל ביטוח זר גם אם הוא ביטוח פנסיוני פעיל.
כמו כן, למעביד ישראלי אין כל חובה להעביר תשלומים לביטוח זר בחו”ל.
נדגיש, כי עמדתנו זו הינה עמדת משרדנו בלבד ואינה נסמכת על פסיקה שכן נושא זה טרם נדון וטרם הוכרע על ידי בית הדין לעבודה. כמו כן, ייתכן בהחלט שעל המעסיק חבות אחרת ביחס להפקדה לביטוח פנסיוני על פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה או הסכם אישי.
מעוניין להיעזר בעו”ד דיני עבודה? לחץ כאן!
מעוניין להיעזר בעו”ד אובדן כושר עבודה? לחץ כאן!
