מחדלים רפואיים הנוגעים לאבחון מאוחר או שגוי של סרטן הכליות עלולים לגרוע מסיכויי ההחלמה של החולה בצורה משמעותית ולהותיר אותו או אותה עם פגיעות בריאותיות חמורות ומרחיקות לכת, עד כדי פגיעה בלתי הפיכה בסיכויי ההחלמה וקיצור תוחלת החיים. על רקע האמור לעיל, חייבים לשאול את השאלה המתבקשת: מי אמור לשלם על מחדלים כאלו ומה יכולים נפגעי רשלנות רפואית באבחון סרטן כליות ובני משפחתם לעשות? התשובות בשורות הבאות.
במה רשלנות רפואית באבחון סרטן הכליות עלולה להתבטא?
רשלנות באבחון סרטן הכליות יכולה לבוא לידי ביטוי באי הפנייה של מטופל לביצוע הבדיקות הרפואיות שהוא זקוק להן לנוכח ההיסטוריה הרפואית שלו, קבוצות סיכון שהוא נמנה עמן, תסמינים שהוא מציג או תלונות שהוא מדווח עליהן. כאשר בשל אי הפניה לבדיקות בכלל או הפניה לבדיקות שאינן מתאימות ורלוונטיות למקרה – סרטן הכליות איננו מזוהה במועד או בכלל, וככל שהדבר מוביל לפגיעה בבריאות המטופל, יש מקום לבחון את האפשרות להגיש תביעת נזיקין כנגד הרופא שלא מילא את תפקידו כראוי.
אולם לא תמיד מדובר בהכרח על רשלנות רפואית באבחון סרטן הכליות על רקע אי הפניה לבדיקות אבחון מתאימות. לעיתים המטופל אכן מופנה לביצוע הבדיקות הנדרשות אך מתקבלת אבחנה שגויה, בשל טעות מצד הגורמים הבודקים או שגיאת פענוח.
עילות נפוצות להגשת תביעות רשלנות רפואית באבחון סרטן כליות
להלן העילות הנפוצות שבגינן הוגשו זה מכבר לא מעט תביעות פיצויים על רקע אבחון בלתי תקין של סרטן הכליות:
- אי התייחסות להיסטוריה הרפואית של המטופל בתשומת הלב הראויה (למשל, אי שימת לב לירידה דרמטית במשקלו של המטופל, התעלמות מקיומו של דם בשתן, ועוד).
- הימנעות של רופא משפחה מהפניית המטופל לרופא אורולוג לטובת המשך בירור של תלונות על כאב באזור החלציים או דם בשתן, לצד כאבי פרקים, חום גבוה ובלתי מוסבר, סימנים לאנמיה ועוד.
- פירוש שגוי של תוצאות הבדיקות שעבר המטופל ובכללן צילומים ובדיקות דם.
כל אחד מן התרחישים הללו ועוד רבים אחרים, עשוי להסתיים בנזקים חמורים למטופל, במקום לסייע בבלימת התפשטותה של המחלה.
כיצד מצופים רופאים אורולוגים להתייחס לחשד לסרטן הכליה?
אורולוג מצופה לבחון בפרוטרוט את ההיסטוריה הרפואית של המטופל שהופנה אליו בחשד לסרטן בכליות, ולדאוג להפנותו לבדיקות הדמיה אשר נחשבות כאמצעי יעיל מאוד לגילוי של סרטן בכליות. לדוגמא, בדיקת סי.טי., בדיקת אולטרסאונד, ובדיקת ביופסיה – המשמשת לאימות האבחנה, ובמסגרתה נלקחת דגימה מהמסה הנחשדת כגידול ממאיר בכליה.
בנוסף לכך, אחרי שסרטן הכליות מאובחן, יש צורך בהפניית המטופל לביצוע של בדיקות מעבדה ודימות נוספות על מנת להשלים את המידע אודות הגידול ומידת התפשטותו. בין הבדיקות הרלוונטיות ישנם צילומי חזה, ספירת דם ובדיקת כימיה בדם, כאשר בחלק מהמקרים נדרשות בדיקות נלוות כמו סי.טי. חזה, מיפוי עצמות ו/או בדיקת MRI.
חובת הזהירות החלה על רופאים בהתנהלות מול מטופל עם תסמינים חשודים
כלל הבדיקות שהזכרנו לעיל חייבות להתבצע על פי הנהלים שנקבעו לעניין של איתור ואבחון סרטן הכליה בהתאם לחובת הזהירות שרופאים וכל גורם רפואי נדרש לפעול לפיה. בהתאם לכך, ניתן להתייחס לכל סטיה מן הסטנדרטים והפרוטוקולים המקובלים בתחום רפואת המשפחה, האורולוגיה והאונקולוגיה, בבחינת רשלנות רפואית, אם מטופל ניזוק בשל כך והדבר עומד בניגוד לאופן שבו כל בעל מקצוע אחר בתחום עיסוקו של המזיק, היה פועל במצב דומה.
רשלנות רפואית באבחון שגוי של סרטן כליות שהוביל לכריתת כלייה שלא לצורך
אם יש מקרי רשלנות רפואית שהם מקוממים במיוחד, הרי שמדובר במקרים שבהם בשל אבחון שגוי של סרטן באיברי גוף שונים, מטופלים נדרשו לעבור ניתוחים וטיפולים שלא לצורך שהותירו אותם עם נזקים צמיתים. כך קרה לא אחת גם בהקשר לסרטן הכליות, כאשר דלקת מקומית אובחנה בטעות כגידול כליות ממאיר ובשל כך, מטופלים נאלצו לעבור ניתוח לכריתת הכליה ללא צורך אמיתי בכך.
מקרים מצערים כגון אלו ניתנים לעיתים למניעה, באמצעות הפנייה של המטופל לביצוע בדיקות חוזרות כדוגמת ביופסיה נוספת של הרקמה החשודה כגידול סרטני בכליות.
שאלת השאלות: האם אפשר היה להימנע מן המחדל הרפואי שפגע במטופל/ת?
רשלנות רפואית באבחון סרטן הכליות היא מחדל שכאמור עלול להוביל להתפשטות בלתי נשלטת של המחלה עד למצב של הופעת נזקים נוספים. כאמור לעיל, על גורמים רפואיים בדגש על רופאים, מוטלת חובת הזהירות, שמכוחה הם נדרשים לפעול בכל דרך אפשרית כדי להגן על שלום מטופליהם ובריאותם.
יחד עם זאת, לא אחת קורה שהחלטות שאנשי הצוות הרפואי מבצעים או נמנעים מקבלתן, מובילות לפגיעה במטופלים. אולם כאשר המטופל הניזוק שוקל להגיש תביעת רשלנות כנגד הגורם המזיק לכאורה, על מנת לעמוד על קיומה של עילה מוצקה להגשת התביעה עורך דינו נדרש לענות על השאלה: האם הנתבע יכול ומצופה היה לפעול אחרת בנסיבות המדוברות?
לשם כך יש צורך בבחינה מדוקדקת של פרטי המקרה והשתלשלות האירועים בו והבנה של הצעדים שננקטו בידי הגורמים הרפואיים שמולם התנהל המטופל מול הפרקטיקה המקובלת בתחום עיסוקם. זהו הבסיס שעל פי עורך הדין יוכל לאמוד את סיכוייה של התביעה להתקבל כמקרה שנבע מרשלנות רפואית של הנתבעים או כסיטואציה מצערת שלא הייתה דרך ודאית למנוע אותה, גם אם מדובר היה על רופא אחר.
מה יש להוכיח במסגרת תביעות רשלנות רפואית באבחון סרטן כליות?
על מנת שניתן יהיה להוכיח לבית המשפט כי העילה להגשת תביעת הרשלנות הרפואית היא אכן מוצדקת, עורך הדין הפועל כמייצג של התובע יידרש לספק לערכאה המשפטית כמה הוכחות חשובות באופן מצטבר:
- כאשר המחדל במוקד התביעה הוא רשלנות רפואית באבחון סרטן כליות, עורך הדין המייצג את התובע/ת יידרש לספק תימוכין לכך שנזקי מרשו אכן נגרמו תוך כדי או כפועל יוצא של פעולה אבחנתית שנתבצעה או נמנעה מהמטופל בהקשר לזיהוי סרטן הכליות והטיפול בו. במידה ומדובר לדוגמא בבדיקה שנועדה לאבחון של סרטן הכליות אולם אובחנה בה בשגגה מחלה אחרת, או שנקבע שהמטופל לוקה בסרטן בכליה, למרות שגידול כזה לא היה קיים בפועל – באם הטעות מנעה מהמטופל לדעת אודות מחלתו במועד, או שהובילה לקבלת מסקנות שגויות שהובילה לנקיטת צעדים רפואיים מרחיקי לכת ומיותרים – עורך הדין יידרש להוכיח את הקשר בין הדברים.
- עורך הדין מצופה להצביע על המחדל של הרופא הנתבע בהתנהלותו ועל האופן שבו פעולותיו של הנתבע או היעדרן אינן מתיישבות בקנה אחד עם הסטנדרטים הרפואיים שלפיהם כל רופא סביר אחר היה פועל במצב דומה.
בשורה התחתונה
רשלנות רפואית באבחון סרטן כליות גורמת לפגיעה בלתי הפיכה לבריאותו הפיסית והנפשית של המטופל וגורעת מסיכויי ההחלמה שלו. לאור מורכבותם הרבה של מקרים אלו חשוב להיוועץ בעורך דין מתחום הנזיקין שצבר ניסיון רב בתיקי רשלנות רפואית דומים ויוכל לסייע לכם במיצוי זכויותיכם כהלכה.
אם סבלתם – אתם או יקירכם מסרטן הכליות ואתם סבורים כי התנהלותם של הגורמים הרפואיים שעמם באתם במגע בהקשר למחלה, הייתה קלוקלת, אנא פנו למשרדנו להתייעצות חינמית וללא התחייבות.
נשמח להשיב לכל שאלה דרך טופס ההתקשרות באתר.
מעוניין להיעזר בעו”ד רשלנות רפואית באבחון? לחץ כאן!
