רשלנות רפואית במעקב

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בהגשת תביעות עקב רשלנות רפואית. לצערנו, מקרים רבים של רשלנות רפואית נובעים מחוסר מעקב אחר מצבו של חולה. במידה והיה ניתן מעקב הולם, ניתן היה לאתר את המחלה בשלב מוקדם יותר ולהעניק טיפול אשר יימנע אותה. במאמר זה תוכלו לקרוא על רשלנות רפואית הנובעת ממעקב בלתי סביר.

מהי רשלנות רפואית

רשלנות רפואית מוגדרת כסטייה מהטיפול הרפואי הסביר. לצורך זה, נמצאת כל סטייה בלתי סבירה שהייתה ניתנת על ידי רופא בעל נסיון או בהליך רפואי נדרש. לפיכך, נמנות על רשלנות רפואית: המנעות ממתן טיפול, גרימת נזק למטופל במהלך הטיפול עצמו, אי מניעה של התפתחות מחלה, נתינת טיפול שאינו תואם למחלה ויש בו משום גרימת נזק עתידי או מתן טיפול שאינו נכון.

היכנסו לכאן לייעוץ עם עורך דין רשלנות רפואית

מהי רשלנות המוגדרת בחוק

רשלנות מוגדרת תחת המשפט הפלילי שבין אדם לחברו, והיא מתייחסת לכל גרימת נזק או פגיעה בגופו של אדם, הנעשית מתוך תום לב, ובה לא התכוון הפוגע לגרימת התוצאה. הפעולה נעשתה ללא היכולת לצפות מראש את התוצאה, כשלרוב מעורבות נסיבות סביבתיות אשר השפיע על ביצוע הפעולה עצמה. רשלנות נכנסת תחת סעיפי אישומי הריגה. אולם כיוון שבתחום הרפואה מדובר בבעלי מקצוע, ובריבוי של מקרים שבהם טען התובע לטיפול בלתי הולם, נכנס מושג זה כמושג משפטי נפרד הנועד לתחום הרפואה.

רשלנות רפואית מעקב

רשלנות רפואית מעקב, היא למעשה רשלנות רפואית הנגרמת עקב אי מעקב, או מעקב שאינו מספק אחר מצבו של החולה. במקרה של רשלנות רפואית הנובעת מאי מעקב תקין, מהווה המצב כעילה להגשת תביעה.

מעקב אחר מצב החולה

כאשר מטופל מתלונן בפני רופא ועולה חשד להווצרות גידול ממאיר, נזק גופני או מחלה משמעותית, יפנה הרופא את המטופל לביצוע בדיקות. על הרופא המפנה, לבצע מעקב אחר תוצאות הבדיקות ומצבו של המטופל לאורך זמן. מעקב זה יאפשר לאתר בזמן אמת ירידה במצבו הגופני של המטופל. במקרים מסוימים על אף הכאבים שתיאר המטופל, הרופא לא ימצא לנכון לשלוח להמשך טיפול, ויבקש מהחולה שבמקרה של החמרה יפנה אל הרופא.

חזון העולם הרפואי האוטופי

אם היינו חיים בעולם רפואי אוטופי, היה כל אזרח מתבקש להגיע לאבחון רפואי קבוע, אחת לשנה או שנתיים. זאת כדי לבצע מניעה של ירידה פיזית או מחלות, ובמידה והן קיימות, לאתר אותן בזמן. ישנן מרפאות פרטיות אשר דוגלות ברעיון זה, וממליצות למטופלים להגיע לבדיקה אבחונית אחת לשנה, בה מבצע הרופא תשאול של המטופל ובדיקה כללית, לרבות תשאול על בריאות הנפש.

ישנם מקומות עבודה שאימצו זאת, כשלרוב מדובר על גופים בטחוניים, אשר שולחים את העובדים לבדיקות כלליות מטעם מקום העבודה אחת לשנתיים – שלוש. עם זאת, ברוב המקרים, מגיע מטופל למרפאה כשהוא חש כאב, וכך לא מתאפשרת מניעה ראשונית.

גורמים רפואיים הנדרשים במעקב

נהוג להתייחס כאל רשלנות רפואית בתחומי הרפואה הקונבנציונלית. אולם רשלנות רפואית נוגעת בכל הגורמים של הרפואה (למרות שעל פי רוב היא נוגעת בעיקר לרופאים מתמחים ומוסמכים בכל הנודע לאיתור ומעקב אחר מחלות). לפיכך, הרשלנות הרפואית נוגעת לכל לרופאים מוסמכים, אחיות ותומכי רפואה, מטפלים פרא – רפואיים (לרבות קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק), ואנשי בריאות הנפש, במיוחד מטפלים רגשיים.

כל הגורמים הנ”ל המספקים טיפול רפואי, נדרשים גם במעקב אחרי החולה. דווקא בתחומי בריאות הנפש והפרא – רפואה, מקובל יותר לבצע מעקב אחרי חולה ואחרי מחלים, כיוון שמהות העבודה הינה טיפול פרטני לאורך זמן. מכאן שתביעה לרשלנות רפואית בגין מעקב לקוי יכולה להתבצע גם עבור גורמים אלה.

שלבי המניעה ברפואת הגוף והנפש

מודל בריאות הנפש, מגדיר מספר שלבים של מניעה, אשר מקבילים למודל רפואת הגוף. בהתאם לאמונה הרווחת בעשור האחרון, הגוף והנפש אחד הם ומשפיעים זה על בריאותו של זה. האדם כיצור הוליסטי על כל חלקיו.

  • מניעה ראשונית
  • מניעה שניונית
  • טיפול קצר מועד
  • טיפול ארוך טווח

 

זמן ביצוע תפקיד המטפל אנשי תפקיד יעילותה
מניעה ראשונית ניתנת ללא קשר לפגיעה. הטרמה למחלות. לשמור על בריאות האוכלוסיה. ללמד שמירה על בריאות. משרד הבריאות, רופאים מטפלים, גורמים רפואיים – חינוכיים, אנשי בריאות הנפש. בהדרכה רחבה ומעקב תקופתי, ניתן למנוע מחלות לטווח ארוך.
מניעה שניונית עם הווצרות חשד למחלה או פגיעה. לאתר ולאבחן את הפגיעה, ולהמליץ על בדיקות מקיפות לאבחון שורש הבעיה. רופאים ומטפלים מוסמכים (רופאים, אנשי פרא – רפואה ובריאות הנפש). שלב מהותי באבחון המחלה ומניעתה.
טיפול קצר מועד עם הופעת המחלה, או ממצאים המעידים על קיומה של מחלה המלצה על המשך טיפול ומעקב. בתחום הרפואה מדובר על בדיקות המשך, לקיחת טיפול רפואי ואף אשפוז קצר מועד. בבריאות הנפש ופרא – רפואה מדובר על קיום מספר פגישות לטווח של עד מספר חודשים לטיפול בבעיה. רופאים ומטפלים מוסמכים (רופאים, אנשי פרא – רפואה ובריאות הנפש).

טכנאים ואנשי מעבדה, אחיות, צוות רפואי מקיף.

יעיל מאוד כאשר ניתן בסמוך לשלבי תחילת הופעת המחלה.
טיפול לטווח ארוך לאחר הופעת תסמיני המחלה ואיתורה, לעיתים זמן ארוך לאחריה. טיפול לטווח ארוך, מעקב, הקלה על כאבים
  • רופאים מוסמכים
  • אנשי פרא – רפואה
  • אנשי בריאות הנפש
  • אחיות
  • צוות רפואי מקיף
  • אנשי רפואה משלימה
  • גורמי רווחה

(במצב זה נכנסת קשת רחבה של מקצועות הרפואה שתומכת בחולה באופן נרחב)

יעילות פוחתת באופן משמעותי.

אם האיתור נעשה בזמן, היעילות תגדל גם אם תידרש לזמן ארוך.

אם לא התבצע מעקב נכון ואיתור בזמן, ייתכן כי הטיפול נועד לשם הפחתה בכאב והקלה במידת מה.

 

רשלנות רפואית מעקב על סוגיה

ישנן עילות שונות להגיש תביעה בשל רשלנות רפואית מעקב. ישנן גם סיבות מגוונות להתרחשות הנ”ל. להלן יוצגו מספר עילות שונות לסוגי התביעה לרשלנות רפואית מעקב.

  • הזנחה של הטיפול – רופא אשר עד לחשד לבעיה ושולל אותה מתוך ספק סביר, ואינו מבצע מעקב או שולח לבדיקות מקצועיות נרחבות, אשר בהמשך מתגלה מחלה או פגיעה פיזית שיכולה הייתה להמנע עם איתור וטיפול מתאימים.
  • פגיעה מיידית במהלך טיפול – מדובר על הליך רפואי, כגון ניתוח או בדיקה חודרנית (אך יכול להתייחס גם לבדיקה שגרתית), שבמהלכו נוצר סיבוך ובעקבותיו פגיעה בגופו של המטופל (בין אם פגיעה חיצונית או פנימית).
  • איתור מאוחר של מחלה – מקרים בהם לוקח זמן רב לאתר את המחלה או חלילה גידול ממאיר. האיתור המאוחר יכול להווצר בשל המתנה ארוכה לבדיקות, עומס יתר של הרופא המטפל, הזנחת המעקב, המתנה לאישורים מקופת החולים. מקרים אלה מוכרים כ”סחבת” של מערכת הבריאות.
  • הפניה מגורם לגורם – אמנם ישנו רופא מטפל, לרוב רופא משפחה או רופא מומחה, אך כשמדובר במקרה מורכב או חשד לא ברור למחלה, מפנים המכונים, הרופאים וגורמי הרפואה המקיפים זה אל זה. בשל כך, מטופלים רבים פונים לבסוף אל הרפואה הפרטית.
  • פגיעה לאחר קבלת טיפול – לעיתים ההליך הרפואי נראה כמוצלח, אולם בשלב מאוחר יותר מתגלה פגיעה בגופו של המטופל הנובעת מההליך הרפואי, ומחוסר מעקב שלאחר מכן. (לא מדובר על תסמינים המקובלים להופיע מייד לאחר הטיפול).

 

התייעצות עם עורך דין במקרי רשלנות רפואית

לאור הכתוב במאמר זה, אם אתם חשים שאתם או הקרובים לכם נפגעו מרשלנות רפואית מעקב, עקב מעקב לקוי או הזנחה רפואית, תוכלו לפנות אלינו לקבלת מידע משפטי מקיף בתחום הרשלנות הרפואית, ליווי אישי וייצוג הולם אל מול המערכת המשפטית והרפואית.

רשלנות רפואית מעקב
רשלנות רפואית מעקב

שאלות ותשובות - רשלנות רפואית במעקב

זהו מצב בו הרשלנות הרפואית נגרמת כתוצאה מחוסר מעקב או מעקב בלתי מספיק אחר מצבו של החולה, בין אם מדובר על מעקב שגרתי ובין אם מעקב לאחר פרוצדורה רפואית.

אי שליחת המטופל לבדיקות שגרתיות או לבדיקות בעקבות תלונות המטופל, אי ביצוע מעקב אחר תוצאות הבדיקות, אי שליחת המטופל לטיפולי המשך, איתור מאוחר של מחלה כתוצאה מאי מעקב מתמשך אחר מצבו של המטופל, הזנחה של טיפול בבעיה שנמצאה והתעלמות מכוונת ממצאים שעלו בבדיקות ועוד.

כן, כל גורם רפואי שמספק טיפול רפואי למטופליו נדרש במעקב אחריהם, לרבות רופאים העוסקים בתחום בריאות הנפש, פיזיותרפיסטים רפואיים, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק. 

על מנת להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית במעקב, יש להוכיח כי הגורם הרפואי אכן התרשל בתפקידו ולא ביצע מעקב אחר מצבו של המטופל, ושכתוצאה מאי ביצוע המעקב נגרם נזק למטופל.

אם אתה זקוק לעזרתנו באחד מתחומי העיסוק המפורטים נשמח לעמוד לרשותך ולשרתך בנאמנות ובמקצועיות
לחצו למאמרים נוספים בנושא -
Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 35 ביקורות
×
js_loader

הזינו את מספר הטלפון ושלחו לנו הודעה לוואטסאפ