רשלנות רפואית באבחון סרטן הוושט היא מחדל רפואי קטלני וטרגי שעלול להוביל לסבל רב לנפגע ואף למותו. ככלל, לכל טעות או סטייה מנהלי האבחון והבדיקה המקובלים בהקשר לגילוי של סרטן הוושט, ישנו פוטנציאל לגרימת נזקים כבדים למטופל – החל מחשיפת המחלה בשלב מתקדם מדי ועד אובדן סיכויי ההחלמה של החולה. נשאלת אם כך השאלה המתבקשת: באילו מקרים ייחשב הדבר כעילה להגשת תביעת רשלנות רפואית? זהו הנושא שבו נדון בהרחבה במאמר שלפניכם.
היכולת להילחם בסרטן הוושט תלויה באבחון המהיר והמדויק של המחלה
אף שסרטן הוושט נחשב כמחלה אלימה וקטלנית, כיום ישנן דרכים להארכת תוחלת החיים של החולים במחלה, הנשענות על ביצוע בדיקות מתקדמות, שימוש בשיטות טיפול חדישות והליכים כירורגיים יעילים למדי.
אולם לצערנו הרב, ישנם לעיתים מקרים שבהם עקב אבחון סרטן הוושט במועד מאוחר מדי, אבחון שגוי של המחלה כמחלה אחרת או אי אבחונו כלל – סיכויי ההחלמה של החולה מצטמצמים פלאים עד כדי מתבטלים לחלוטין – מה שמעמיד גם את חייו בסכנה חמורה.
חשיבות ההבחנה בין סוגי סרטן הוושט למתן טיפול הולם
ישנן שתי קטגוריות עיקריות של סרטן הוושט, שמקובל להבחין ביניהן על מנת שניתן יהיה לקבוע את מתווה הטיפול המתאים ביותר עבור הגידול שממנו סובל המטופל:
- סרטן הוושט מסוג קרצינומה – זהו גידול קשקשי המתפתח בתוך תאיו העליונים של הציפוי הפנימי של הוושט.
- אדנוקרצינומה – גידול המתפתח מאפיתל הוושט הדומה לאפיתל בריריות הקיבה. גידולים ממאירים מסוג זה הם הנפוצים יותר כיום, אף שעדיין אין סיבות ברורות המצביעות על כך באופן מובהק.
מי נמצאים בקבוצת סיכון לתחלואה בסרטן הוושט? גורמי הסיכון שהרופאים מצופים להכיר
ישנם כמה גורמים ידועים המצביעים על סיכויי תחלואה גבוהים יותר בסרטן הוושט. גורמים רפואיים מצופים להיות מודעים היטב לרלוונטיות של גורמים אלו לנושא, ולסווג את מטופליהם כחלק מקבוצת סיכון להופעת המחלה, בהימצא הסממנים הללו:
- מין – לגברים נטייה גבוהה פי שלוש ללקות בסרטן הוושט מאשר לנשים.
- גיל – אנשים מגיל 55 ואילך, נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בסרטן בוושט ויש אף מי שטוענים כי הסיכון גדל כבר מגיל 50.
- החזר קיבתי וושטי (רפלוקס חומצי) – כאשר אנשים מתלוננים על צרבות תדירות ועליה של חומצות הקיבה לוושט במשך תקופה ארוכה – הדבר עלול להצביע על גידול סרטני בוושט.
- הרגלי חיים בלתי בריאים – צריכת אלכוהול, סיגריות, השמנת יתר בעקבות תזונה לא מאוזנת כדוגמת צריכה מופרזת של בשרים מעובדים ולגימת משקאות חמים מאוד, עלולים אף הם להוביל לפוטנציאל מוגבר להתפתחות סרטן הוושט.
- קשיי בליעה – בעיה בהרפיית סוגר הוושט התחתון הגובל בקיבה (אכלזיה), וליקוי בתנועת הוושט הפריסטלטית, יכולים גם הם להוות סממן להתפתחות גידול סרטני בוושט.
- היסטוריה משפחתית של גידולים סרטניים מסוגים שונים, כגון סרטן בפה.
- תסמונת בארט – בעיה הבאה לידי ביטוי בשינויים ברירית הוושט באזור הגובל בקיבה. זוהי תופעה המתרחשת בדרך כלל על רקע רפלוקס חוזר ונשנה ומעלה את הפוטנציאל להתפתחות סרטן בוושט.
כיצד מתרחשים כשלים באבחון של סרטן הוושט?
אבחון סרטן בוושט אינו תמיד מסתייע בשלביה המוקדמים של המחלה, לאור הקושי באיתור תסמינים מובהקים למחלה. לעיתים, הסימפטומים האופייניים למחלה מופיעים רק בשלביה המאוחרים שבהם קשה עד בלתי אפשרי לטפל במחלה ביעילות. יחד עם זאת, ישנן תלונות מסוימות מצד מטופלים שאמורים להדליק לרופאי משפחה ורופאים מומחים, נורה אדומה ולהוביל לכך שהמטופל יופנה לבדיקות אבחנתיות:
- קשיי בליעה וכאבים בבליעה – אלו הם הסימפטומים השכיחים ביותר בקרב חולים בסרטן הוושט. מטופלים הסובלים מכך, מדווחים על תחושה של גוש תקוע בגרון, תחושה של מחנק ממזון או גוש באזור בית החזה. לתסמין זה נטייה להחריף בהדרגה עם גדילת הגידול, מה שמשפיע גם על הרגלי התזונה של החולה וגורם לו ללעוס את מזונו בנתחים קטנים מבעבר ולמשך זמן ארוך יותר. קושי זה בבליעה מוביל בין היתר גם לייצור ריר מוגבר וזהו סימפטום נוסף שעליו חולים מתלוננים.
- כאב באזור חזה – מטופלים עם גידול סרטני בוושט מדווחים גם על אי נוחות בחזה, בין היתר בשל הצרבות המרובות מהן הם סובלים.
- ירידה בלתי מתוכננת במשקל – זהו סימפטום נלווה לקשיי הבליעה ולשינוים הנגרמים בהרגלי האכילה של החולה בגינם.
- צרידות – כאשר גידול סרטני בוושט מגיע גם למיתרי הקול, הדבר עלול להתבטא גם כצרידות של המטופל.
- דימום מהוושט – תסמין זה הוא תוצר של פגיעה ברירית הוושט על ידי הגידול הסרטני. סימפטום זה מתבטא בהקאה של דם טרי, בעל צבע חום כהה ומרקם גרגירי ובשלב מתקדם יותר גם בצואה שחורה.
אל רשימת התסמינים הללו, נלווים לא אחת גם סימפטומים נוספים כמו הקאה מרובה, שיעולים כרוניים, דלקת ריאות, שיהוקים ו/או כאבים בעצמות.
רשלנות רפואית באי הפניית המטופל לבדיקות לאבחון סרטן הוושט
כאשר מטופל מדווח לרופא המטפל בו על אחד או יותר מהתסמינים שצוינו מעלה, הדבר כאמור מצופה להדליק נורה אדומה לרופא, ולגרום לו להפנות את המטופל ללא דיחוי לבדיקות אבחנתיות שישללו אפשרות למחלות ושט ועיכול שונות, בדגש על סרטן בוושט.
סוגי הבדיקות העיקריים שנהוג להפנות אליהן מטופלים
להלן 4 סוגי הבדיקות העיקריים שנהוג להפנות אליהן מטופלים המתלוננים על תסמינים אלו:
- צילומי בריום של הוושט – אלו הם צילומי רנטגן שנועדו לבדוק את המעבר הוושטי.
- בדיקה אנדוסקופית – בבדיקה זו נבחן החלל הפנימי של הוושט, על מנת לאבחן את קיומם של שינויים ברקמה והתפתחות גידולים.
- נטילת דגימה לאבחון מיקרוסקופי (ביופסיה) – את הפעולה הזו ניתן לבצע כחלק מהבדיקה האנדוסקופית על מנת לבחון אם קיימים תאים סרטניים או טרום סרטניים בוושט.
- בדיקת סיטי (CT) – מתבצעת בכדי לאמוד את מידת התפשטותו של הגידול וקיומן של גרורות, לאחר שאובחן גידול סרטני בוושט.
הפניית המטופל לבדיקות אלו היא קריטית לקביעת אופי הטיפול שיקבל, שהיא נגזרת של סוג הגידול הספציפי, שלב ההתקדמות של המחלה ומיקומה המדויק של המסה הסרטנית.
העילות הנפוצות להגשת תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן הוושט
השאלה אם כשל באבחון סרטן הוושט הוא תוצר של רשלנות רפואית או לא, היא הסוגיה המרכזית הנדונה בתביעות רשלנות רפואית באבחון סרטן הוושט. אף שמדובר בשאלה מורכבת, ניתן באופן עקרוני למנות כמה סוגים של מחדלים שבהתקיימם, יש מקום לשקול את הגשתה של תביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית, עם דרישה לקבלת פיצוי כספי לנפגעים:
- אי הפנייה של מטופל בקבוצת סיכון לבדיקות אבחנתיות לסרטן הוושט.
- אי הפנייה של מטופל המדווח על תסמינים מחשידים לביצוע הבדיקות הרלוונטיות.
- ביצוע רשלני או שגוי של הבדיקות.
- פענוח רשלני או שגוי של ממצאי הבדיקות.
עילות אלו להגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון סרטן הוושט, נבחנות ביחס לאומדן הידוע בשפה המשפטית כ”מבחן הרופא הסביר”. פירושו כי התנהלות הגורמים הרפואיים סביב אבחון מחלתו של המטופל, נבחנת ביחס לפעולות שאותן מצופה כל רופא בתחום העיסוק המדובר לבצע או להימנע מביצוען בהקשר לאבחון של סרטן הוושט.
גם תהליך קבלת ההחלטות של הרופא העומד לדין ייבחן ביחס לאומדן זה. זאת על מנת להכריע האם חרג מהנהלים וסטנדרט הטיפול הרפואי שרופא במעמדו מצופה להעניק למטופליו, ובשל כך נפגעו סיכויי ההחלמה של התובע.
למאמר: 5 טיפים להצלחה בתביעת רשלנות רפואית
לסיכום: מה ניתן לעשות כשעולה חשד להתרשלות באבחון סרטן בוושט?
היה ואתם חושדים כי אתם או בני משפחתכם נפגעות מרשלנות רפואית באבחון סרטן הוושט, עליכם ליצור קשר עם עורך דין בעל ניסיון בהגשת תביעות רשלנות רפואית באבחון. עו”ד מסוג זה יוכל לקשר אתכם לרופא מומחה לשם בדיקת התיק הרפואי שלכם והערכת קיומה של עילה להגשת התביעה.
ככל שחוות דעתו של המומחה תעיד על קיומם של מחדלים רפואיים, תוכלו להתקדם להגשת תביעת פיצויים כנגד הגורם האחראי. גובה הפיצוי הכספי המשולם בתיקים אלו, נקבע בהתאם לחומרת הנזקים שהאבחון הלקוי גרם להם והוא עשוי להגיע גם לסכומי כסף משמעותיים מאוד.
מעוניינים בסיוע משפטי איכותי בעקבות רשלנות רפואית באבחון סרטן הוושט? משרד עו”ד כפיר דיין דובב זמין לסייע ולספק לכם הכוונה ראשונית מקצועית ודיסקרטית – צרו קשר עכשיו.
נשמח להשיב לכל שאלה דרך טופס ההתקשרות באתר.
מעוניין להיעזר בעו”ד רשלנות רפואית באבחון? לחץ כאן!
