רשלנות רפואית והתיישנות

התיישנות הינה מושג משפטי החולש על שלל תחומים מעולמות המשפט בכלל ועל תחום הרשלנות הרפואית בפרט. הלכה למעשה, התיישנות התביעה עשויה להוביל לכך שאפילו תביעה צודקת ומוצדקת תידחה אך ורק משום שהוגשה מאוחר מדי. על כן, המתנה יתר על המידה בהגשת תביעת הרשלנות הרפואית עשויה לעלות לנפגעים ביוקר. אולם, ישנם חריגים שעשויים לעמוד לזכות התובע ולהאריך את תקופת ההתיישנות. חושדים שחוויתם רשלנות רפואית? כדאי שתקראו.

התיישנות ברשלנות רפואית – מהי?

הלכה למעשה, הגשת תביעת רשלנות רפואית לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות תוביל בדרך כלל לדחיית התביעה, שכן היא התיישנה – זאת, ללא קשר אם התביעה הינה צודקת או לאו. על כן, כאשר עומדת עילת תביעה ברשלנות רפואת, חשוב מאוד לקחת בחשבון את תקופת ההתיישנות, שכן היעדר הגשת תביעה במסגרת הזמן המוקצב לכך – עשויה להשאיר את הנפגע שספג רשלנות רפואית כזו או אחרת במצב של חוסר פיצוי שימנע ממנו מלשקם את חייו.

הכלל בהתיישנות ברשלנות רפואית

על פי האמור בסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות משנת 1958 – הכלל המוכר והמהותי ביותר בהתיישנות בכלל והתיישנות ברשלנות רפואית בפרט הוא שלתובע בגין רשלנות רפואית יש תקופה של 7 שנים, מיום התרחשות הנזק, לתבוע את מי שגרם לו לנזק.

עצירת תקופת ההתיישנות

הגשתם תביעה בגין רשלנות רפואית בטרם חלפו 7 שנים? אתם יכולים להסיר דאגה מליבכם. גם אם במהלך הדיון חלפה תקופת ההתיישנות, המועד החשוב לקביעת עמידה בתקופת ההתיישנות הוא מועד הגשת התביעה ולא מועד הכרעתה בפועל.

מה קורה אם התביעה נעצרה והוגשה מחדש

גם במקרים בהם התביעה נעצרה ולאחר מכן הוגשה מחדש, תוכלו להסיר דאגה מליבכם; שכן לא יילקח בחשבון, לעניין תקופת ההתיישנות, הזמן שחלף בזמן שהתביעה כן התבררה בבית המשפט. אולם, מרגע שהפסיקה להתברר התביעה – מרוץ ההתיישנות ימשיך לרוץ ולכך יש לשים לב.

החריגים לכלל – מהם?

כמו לכללים רבים אחרים בעולם המשפט בעולם בכלל ובישראל בפרט – קיימים חריגים כאלה ואחרים.

גילוי מאוחר של הנזק

מטבע הדברים, העולם אינו שחור ולבן ולפעמים אנשים שנפגעו פגיעה נזיקית עקב רשלנות רפואית ממשיכים לחיות את חייהם מבלי שיודעים כלל כי נגרם להם נזק כזה או אחר – מצב שבגינו הינם עשויים להיות זכאים לקבלת פיצויים. על פי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין במצבים מעין אלה, בהם הנזק לא התגלה ביום הוא נגרם, אלא לאחר מכן – יוכל התובע הניזוק לתבוע את מי שהזיק לו במשך 10 שנים מן היום בו נגרם הנזק. חשוב לשים לב – החל מן הרגע שגילה האדם על הנזק – יחל מרוץ ההתיישנות וימשך, כאמור לעיל, למשך 7 שנים.

התובע הוא קטין

הלכה למעשה, על פי סעיף 10 לחוק ההתיישנות, במקרה בו התובע הוא קטין – כלומר, טרם מלאו לו 18 שנים כאשר התרחש אירוע הרשלנות הרפואית שהסב לו נזק; יחל מרוץ ההתיישנות אך ורק כאשר יגיע לגיל 18. כלומר, החל מגיל 18 יהיו לנפגע 7 שנים לתבוע בגין הרשלנות הרפואית שחווה – קרי, עד הגיעו לגיל 25.

ליקוי שכלי או נפשי של הנפגע

בכפוף לסעיף 11 לחוק ההתיישנות – תקופת ההתיישנות לא תכלול כל זמן בו התובע לא יכול היה לדאוג לענייניו כתוצאה מליקוי שכלי או נפשי בעוד לא היה לו אפוטרופוס. הלכה למעשה, החל מן הרגע בו מונה לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו בשל ליקוי שכלי או נפשי אפוטרופוס על פי דין – יחל לרוץ מרוץ ההתיישנות.

אי ידיעה כי התרחש מקרה של רשלנות רפואית

הלכה למעשה, פעמים רבות אנשים ממשיכים לחיות את חייהם עם נזקים כאלה ואחרים כאשר אינם מודעים כלל לעובדה שהנזקים מהם הם סובלים הם תוצר של רשלנות רפואית אותם הם חוו בשלב כזה או אחר של חייהם. על פי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, כאשר התובע לא ידע וכן, לא יכול היה לדעת כי הנזק שנגרם לו הוא תוצר של רשלנות רפואית או לחלופין, כי התקיימה רשלנות רפואית בכלל בטיפול בו – הוא יוכל לתבוע את מי שהסב לו נזק בתוך 7 שנים מן היום בו גילה בפועל או לחלופין, היום בו היה צריך לגלות בפועל כי הנזק ממנו הוא סובל הוא תוצר של רשלנות רפואית.

הודאה של הנתבע בזכות התובע

מצב חריג ביותר הוא כאשר הנתבע – כלומר, האדם שהזיק לנפגע ברשלנות רפואית מודה בזכות התובע. במצבים שכאלה, מרוץ ההתיישנות יחל לרוץ, למשך 7 שנים החל מן הרגע בו הייתה ההודאה של הנתבע בזכותו של התובע. כמו כן, מרוץ ההתיישנות יתחדש וירוץ למשך 7 שנים, גם במידה וחלפה ההתיישנות טרם ההודאה.

התנהגות לא הולמת מצד הנתבע 

כמו כן, מונה חוק ההתיישנות חריג נוסף לתקופת 7 שנות ההתיישנות בדמות התנהגות לא הולמת מצד הנתבע. הלכה למעשה, מדובר במצבים בהם הנתבע הטעה את התובע, ניצל את מצוקתו, הפעיל עליו כוח ו\או איים עליו.

איחור בהגשת תביעת רשלנות רפואית – מה ההשלכות

בכפוף לאמור לעיל, להגשת תביעה נזיקית בכלל ותביעת רשלנות רפואית בפרט לאחר סיום תקופת ההתיישנות, ישנן השלכות הרות גורל עבור התובע הניזוק הזקוק לפיצוי בגין הנזקים שספג; זאת, משום האפשרות כי תביעתו תידחה אך ורק משום שהוגשה לאחר סיום תקופת ההתיישנות ללא התקיימות אחד מן החריגים המצוינים לעיל.

דחיית התביעה גם במקרה של תביעה צודקת 

חשוב להדגיש כי התביעה הנזיקית בכלל ותביעת הרשלנות הרפואית בפרט שהוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות שאורכה 7 שנים – תידחה גם במידה והתביעה עצמה צודקת לגמרי. כלומר, ייתכן מצב כי ברור שהתרחשה רשלנות רפואית מצד הרופא כלפי המטופל שגרמה לו לנזקים – ולמרות זאת, משום שהגיש את התביעה מחוץ לתקופת ההתיישנות, תידחה תביעתו מטעם זה.

טענת שיהוי 

טענת שיהוי עשויה להישמע מן הצד הנתבע כאשר תביעת הרשלנות הרפואית הוגשה סמוך לסיום תקופת ההתיישנות שנקבעה על פי דין. במצבים מעין אלה, בהם הוגשה תביעת הרשלנות הרפואית בתקופת קצה זאת – עשוי בית המשפט לדרוך מן התביעה עמידה ברף הוכחה גבוה יותר בהשוואה לרף הנדרש בהיעדר קיומה של טענת שיהוי. להעלאת רף ההוכחה עשויות להיות השלכות הרות גורל עבור תביעת הרשלנות הרפואית, שכן עשויה לעשות את ההבדל בין הצלחת התביעה וכישלונה בהינתן עובדות דומות.

חושדים שחוויתם מקרה של רשלנות רפואית – מה עושים?

כפי שהוסבר לעיל, ההשלכות של הגשת תביעת הרשלנות הרפואית לאחר תום תקופת ההתיישנות יכולה להותיר את הניזוק במצב של היעדר פיצוי. יתרה מכך, לעתים, גם הגשה במסגרת תקופת ההתיישנות עשויה להשפיע על סיכוי התביעה לצלוח. על כן, החל מן הרגע שהינכם חושדים כי הנזק ממנו אתם סובלים הינו תוצר של רשלנות רפואית – כדאי שתפנו לעורך דין רשלנות רפואית שיוכל לסייע לכם לשפוך אור על המקרה שקרה לכם.

הכנת התביעה אורכת זמן 

הכנת הבסיס לתביעת הרשלנות הרפואית אינו עניין פשוט ועשוי לקחת זמן – על כן, ובכפוף לכל האמור לעיל, מומלץ כי לא תפנו לעורך הדין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בתקופה הקרובה לסיום תקופת ההתיישנות – קרי, 7 שנים ממועד התרחשות הנזק.

רוצה להיעזר בעורך דין רשלנות רפואית? לחץ כאן!