ימי מחלה תאונת עבודה

עובדים שכירים ועצמאיים במדינת ישראל, חייבים כולם להיות מבוטחים כנגד תאונות עבודה בביטוח לאומי. ביטוח זה הוא שמאפשר לאדם שנפגע בתאונת עבודה לקבל תשלום שנקרא “דמי פגיעה” המשמש כפיצוי על אובדן הכנסתו של העובד, בעקבות פגיעה שהתרחשה במקום העבודה או על המסלול אליו או ממנו. לעיתים מזומנות מתעוררת בהקשר זה השאלה: האם דמי הפגיעה המשולמים לעובד מטעם הביטוח הלאומי בעקבות תאונת עבודה, באים על חשבון צבירת ימי המחלה של העובד? סקירה זו תוקדש לדיון בנושא של ימי מחלה תאונת עבודה.

נפגעי עבודה! הכירו את הזכויות שלכם לאחר תאונת עבודה

עובד שנפגע בתאונת עבודה או בעקבות מחלת מקצוע / פגיעת מיקרוטראומה, ואיננו כשיר לעבוד בהתאם לחוות דעת מרופא (בעבודתו הוא או בכל עבודה אחרת המתאימה לכישוריו), יהיה זכאי לקבל דמי פגיעה בתור פיצוי על אובדן הכנסותיו בשל התאונה. זכאות זו תקפה גם עבור מתנדבים שנפגעו במסגרת התנדבותם, במידה והנזק שנגרם להם במסגרת ההתנדבות הוכר בחזקת פגיעת עבודה.

למאמר: זכויות עובד בתאונת עבודה

מה בין ימי מחלה תאונת עבודה ודמי פגיעה לעובד?

כאשר אדם מחמיץ ימי עבודה בשל תאונת עבודה שבה הוא נפגע, הוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי תשלום שנקרא “דמי פגיעה” – המשולם לו לתקופה של עד 90 ימים ממועד הפגיעה. אולם חשוב לדעת כי נפגע העבודה איננו זכאי לתשלום עבור ימי מחלה ממעבידו, היות ודמי הפגיעה באים במקומם.

מסיבה זו כאשר עובד שנפגע בתאונת עבודה מקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי, המעביד גם אינו רשאי לנכות דמי מחלה מצבירת ימי המחלה של העובד וגם לא את התשלום בעבור תקופת הזכאות הראשונית אשר אותה המעביד משלם למוסד לביטוח לאומי.

בשורה התחתונה, דמי הפגיעה המשולמים לעובד במשך 90 הימים הראשונים ממועד פגיעתו, אינם אמורים לרדת מתלוש השכר שלו.

ממתי העובד יהיה זכאי לקבל דמי פגיעה בעקבות תאונת עבודה?

עובד שנעדר מעבודתו במשך פחות מ- 12 ימים בעקבות תאונת עבודה שעבר, זכאי לקבל כאמור דמי פגיעה מהמוסד לביטוח הלאומי בגין ימי היעדרותו. זאת החל מהיום השלישי ממועד התאונה.

במידה והעובד נעדר מעבודתו למשך יותר מ-12 ימים בעקבות תאונת העבודה שעבר, דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ישולמו לו כבר החל מהיום שלמחרת מועד התאונה.

ימי מחלה תאונת עבודה וסכום דמי הפגיעה שישולם לעובד

בגין 12 הימים הראשונים להיעדרותו של העובד לאחר תאונת העבודה, הביטוח הלאומי ישלם לו את מלוא דמי הפגיעה, כאשר הסכום ששולם יגבה בפועל מהמעסיק על ידי המוסד לביטוח לאומי.

גובה דמי הפגיעה המשולמים לעובד לאחר תאונת עבודה הוא 75 אחוזים מהכנסותיו של העובד ברוטו, על פי ממוצע השכר שלו בשלושת החודשים טרום החודש בו הוא אולץ לחדול מעבודתו בשל פגיעת העבודה שלו. מתשלום ימי מחלה תאונת עבודה (היינו דמי הפגיעה) מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

מי הם החריגים לעניין הזכאות לתשלום ימי מחלה תאונת עבודה?

ככלל, הביטוח הלאומי אחראי לשלם דמי מחלה לנפגעי תאונות עבודה במדינת ישראל, כאשר הסכום ששולם בגין 12 ימי ההיעדרות הראשונים של העובד נגבה מהמעביד על ידי המוסד לביטוח לאומי. החריג לעניין זה הוא מעבידים של עובדי משק בית אשר נפגעו בעבודתם.

כמו כן, על פי תקנה 22 לחוק הביטוח הלאומי, קיימים מקרים אשר בהם ניתן למעבידים מסוימים היתר מיוחד של המוסד לביטוח לאומי, כך שמהעביד מורשה לשלם לעובד נפגע עבודה דמי פגיעה בכוחות עצמו, ומתקזז עם הביטוח הלאומי במועד מאוחר יותר (מלבד עבור דמי הפגיעה ששולמו תמורת 12 הימים הראשונים).

במקרים אלו המעביד ישלם לעובדיו דמי פגיעה שלא יפחתו משיעור דמי הפגיעה להם עובדים זכאים כחוק (75 אחוזים משכר העובד ב- 3 החודשים שקדמו לפגיעה – אלא אם קיים סעיף בהסכם העבודה הקובע שיעור אחר), ואילו העובדים שקיבלו דמי פגיעה בתור ימי מחלה תאונת עבודה, לא יהיו זכאים לקבלת תשלומים נוספים מהביטוח הלאומי.

במקרה של עובדים המועסקים אצל כמה מעבידים, המוסד לביטוח לאומי גובה מכל מעביד בנפרד תשלום עבור דמי הפגיעה, על פי החלק היחסי של שכר העובד הרגיל אצל על מעביד ביחס לסכום שכר העבודה הכולל.

למאמר: סכום פיצוי תאונת עבודה

האם המעביד רשאי לקזז מימי המחלה של העובד בגין היעדרות לאחר תאונת עבודה?

כאשר נפגע עבודה מקבל דמי פגיעה מטעם המוסד לביטוח לאומי, מעבידו איננו רשאי להפחית ימי מחלה מצבירת ימי המחלה של העובד. זאת למעט יום ההיעדרות הראשון ויום ההיעדרות השני שאחרי היום שבו אירעה התאונה – במידה והעובד נעדר מעבודתו לתקופה פחותה מ- 12 ימים.

ימי מחלה תאונת עבודה – משך התשלום של דמי הפגיעה לעובדים שכירים

משך התשלום של דמי פגיעה לעובד שכיר שנעדר מעבודתו בשל תאונת עבודה, הוא עד 91 יום מהיום שלמחרת מועד התאונה (13 שבועות לרבות שבתות וחגים). חשוב לחדד ולומר כי בעבור יום התאונה עצמו, הביטוח הלאומי אינו משלם לעובד דמי פגיעה. מי שאחראי לשלם לעובד עבור יום הפגיעה הוא למעשה המעביד – שיכסה את שכר העבודה ליום הנ”ל.

ימי מחלה תאונת עבודה בהיעדרות של פחות מ- 12 ימים:

• עובד שכיר שנעדר מהעבודה בשל תאונת עבודה שעבר, למשך פחות מ- 12 ימים, יקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה, שישולמו לו עבור היום השלישי שלמחרת יום התאונה, ואילך.
• 2 ימי ההיעדרות הראשונים שאחרי יום התאונה, שעבורם הביטוח הלאומי איננו משלם דמי פגיעה לעובד, ייחשבו כימי מחלה שהמעביד יהיה אחראי לשלם לעובד דמי מחלה תאונת עבודה תמורתם, על פי סעיף 11 בחוק דמי מחלה. זאת בכפוף לכך שהעובד הגיש למעבידו תעודת מחלה מרופא, ולזכותו נצברו ימי מחלה.

ימי מחלה תאונת עבודה בהיעדרות של יותר מ- 12 ימים:

עובד שכיר שנעדר מהעבודה בשל תאונת עבודה שעבר, למשך יותר מ- 12 ימים, יקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה, שישולמו לו עבור היום הראשון שלמחרת יום התאונה, ואילך. במקרה זה, המעביד אחראי יהיה לכסות את תשלום דמי המחלה של העובד עבור יום התאונה בלבד.

ימי מחלה תאונת עבודה – משך התשלום של דמי הפגיעה לעובדים עצמאיים

כאשר הביטוח הלאומי משלם דמי פגיעה לעובד עצמאי שנעדר מעבודתו בשל תאונת עבודה, הוא איננו מכסה את 12 הימים הראשונים להיעדרותו של העצמאי מעבודתו. עם זאת, משך התשלום של דמי הפגיעה לעובדים העצמאים, מחושב כבר מהיום שלמחרת מועד התאונה, ולא יעלה על תקופה בת 91 יום מהיום שלמחרת מועד התאונה (13 שבועות לרבות שבתות וחגים).

מה קורה אם בתום תקופת התשלום על ימי מחלה תאונת עבודה נותרת נכות?

עובד ששולמו לו דמי פגיעה מהביטוח הלאומי אך נותר עם נכות מתאונת העבודה (לרבות עובד שחזר לעבודתו לאחר תקופת התשלומים של דמי הפגיעה), רשאי יהיה להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת קצבת נכות מעבודה. בשלב זה, מומלץ ביותר להסתייע בעורך דין תאונות עבודה לשם מיצוי מלא ואופטימלי של זכויות הנפגע.

למאמר: תביעה להכרה בתאונת עבודה

זקוקים להכוונה נוספת במימוש זכויות רפואיות בעקבות תאונת עבודה?

זה הזמן לפנות אל משרד עו”ד כפיר דיין דובב לקבלת הכוונה משפטית איכותית מול המעסיק והמוסד לביטוח לאומי!

נשמח להשיב לכל שאלה דרך טופס ההתקשרות באתר.

מעוניין להיעזר בעו”ד רשלנות רפואית תאונת עבודה? לחץ כאן!