עובדים שכירים ועצמאיים במדינת ישראל מבוטחים כנגד תאונות עבודה בביטוח לאומי. ביטוח זה הוא שמאפשר לאדם שנפגע בתאונת עבודה לקבל תשלום שנקרא “דמי פגיעה” המשמש כפיצוי על אובדן הכנסתו של העובד, בעקבות פגיעה שהתרחשה במקום העבודה או על המסלול אליו או ממנו. לעיתים מזומנות מתעוררת בהקשר זה השאלה: האם דמי הפגיעה המשולמים לעובד מטעם הביטוח הלאומי בעקבות תאונת עבודה, באים על חשבון צבירת ימי המחלה של העובד? סקירה זו תוקדש לדיון בנושא של ימי מחלה תאונת עבודה.
נפגעי עבודה! הכירו את הזכויות שלכם לאחר תאונת עבודה
עובד שנפגע בתאונת עבודה או בעקבות מחלת מקצוע / פגיעת מיקרוטראומה, ואיננו כשיר לעבוד בהתאם לחוות דעת מרופא (בעבודתו הוא או בכל עבודה אחרת המתאימה לכישוריו), יהיה זכאי לקבל דמי פגיעה בתור פיצוי על אובדן הכנסותיו בשל התאונה. זכאות זו תקפה גם עבור מתנדבים שנפגעו במסגרת התנדבותם, במידה והנזק שנגרם להם במסגרת ההתנדבות הוכר בחזקת פגיעת עבודה.
למאמר: זכויות עובד בתאונת עבודה
מה בין ימי מחלה תאונת עבודה ודמי פגיעה לעובד?
כאשר אדם מחמיץ ימי עבודה בשל תאונת עבודה שבה הוא נפגע, הוא זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי תשלום שנקרא “דמי פגיעה” – המשולם לו לתקופה של עד 90 ימים ממועד הפגיעה. אולם חשוב לדעת כי נפגע העבודה איננו זכאי לתשלום עבור ימי מחלה ממעבידו, היות ודמי הפגיעה באים במקומם.
מסיבה זו כאשר עובד שנפגע בתאונת עבודה מקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי, המעביד גם אינו רשאי לנכות דמי מחלה מצבירת ימי המחלה של העובד וגם לא את התשלום בעבור תקופת הזכאות הראשונית אשר אותה המעביד משלם למוסד לביטוח לאומי.
בשורה התחתונה, דמי הפגיעה המשולמים לעובד במשך 90 הימים הראשונים ממועד פגיעתו, אינם אמורים לרדת מתלוש השכר שלו.
ההבדלים בין ימי מחלה תאונת עבודה ודמי פגיעה לעובד
לנוחותכם, בטבלה הבאה מרוכזים עיקרי ההבדלים בין ימי מחלה ודמי פגיעה:
| קריטריון | ימי מחלה תאונת עבודה | דמי פגיעה לעובד |
| מקור התשלום | המעסיק | המוסד לביטוח לאומי |
| תקופת הזכאות | יומיים ראשונים לאחר יום התאונה (בהיעדרות של פחות מ-12 ימים) | עד 91 ימים מהיום שלמחרת התאונה |
| תחילת התשלום | מהיום הראשון לאחר התאונה | מהיום השלישי (בהיעדרות של פחות מ-12 ימים) או מהיום השני (בהיעדרות של יותר מ-12 ימים) |
| גובה התשלום | על פי חוק דמי מחלה | 75% מהכנסות העובד ברוטו (ממוצע 3 חודשים קודמים) |
| השפעה על צבירת ימי מחלה | מנוכה מצבירת ימי המחלה של העובד | אינו מנוכה מצבירת ימי המחלה |
| תנאי לקבלת התשלום | הגשת תעודת מחלה מרופא וקיום ימי מחלה צבורים | הכרה בפגיעה כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי |
| חובת המעסיק | תשלום דמי מחלה עבור היומיים הראשונים (בהיעדרות קצרה) | תשלום שכר עבור יום התאונה בלבד |
| תחולה על עובדים עצמאיים | לא רלוונטי | חל, אך ללא כיסוי ל-12 הימים הראשונים |
| ניכויים | כמו שכר רגיל | מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות |
| המשך טיפול לאחר התקופה | חזרה לעבודה או המשך חופשת מחלה רגילה | אפשרות להגשת תביעה לקצבת נכות מעבודה |
| גמישות בתשלום | תלוי בהסכם העבודה ומדיניות המעסיק | קבוע על פי חוק הביטוח הלאומי |
| אחריות הדיווח | על העובד לדווח למעסיק | על העובד לדווח לביטוח הלאומי ולמעסיק |
| השפעה על זכויות סוציאליות | נחשב כימי עבודה לכל דבר | לא נחשב כימי עבודה, אך לא פוגע בזכויות |
| טיפול בהוצאות רפואיות | לא כלול | כלול במסגרת הטיפול בתאונת עבודה |
| אפשרות ערעור | מול המעסיק | מול ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי |
הערות:
- במקרה של מעסיקים מסוימים עם היתר מיוחד, ייתכנו שינויים באופן תשלום דמי הפגיעה.
- עבור עובדי משק בית, ישנם הסדרים מיוחדים לגבי תשלום דמי פגיעה.
- במקרה של עובדים המועסקים אצל מספר מעסיקים, הביטוח הלאומי גובה מכל מעסיק בנפרד על פי החלק היחסי של שכר העובד.
ממתי העובד יהיה זכאי לקבל דמי פגיעה בעקבות תאונת עבודה?
עובד שנעדר מעבודתו במשך פחות מ- 12 ימים בעקבות תאונת עבודה שעבר, זכאי לקבל כאמור דמי פגיעה מהמוסד לביטוח הלאומי בגין ימי היעדרותו. זאת החל מהיום השלישי ממועד התאונה.
במידה והעובד נעדר מעבודתו למשך יותר מ-12 ימים בעקבות תאונת העבודה שעבר, דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ישולמו לו כבר החל מהיום שלמחרת מועד התאונה.
ימי מחלה תאונת עבודה וסכום דמי הפגיעה שישולם לעובד
בגין 12 הימים הראשונים להיעדרותו של העובד לאחר תאונת העבודה, הביטוח הלאומי ישלם לו את מלוא דמי הפגיעה, כאשר הסכום ששולם יגבה בפועל מהמעסיק על ידי המוסד לביטוח לאומי.
גובה דמי הפגיעה המשולמים לעובד לאחר תאונת עבודה הוא 75 אחוזים מהכנסותיו של העובד ברוטו, על פי ממוצע השכר שלו בשלושת החודשים טרום החודש בו הוא אולץ לחדול מעבודתו בשל פגיעת העבודה שלו. מתשלום ימי מחלה תאונת עבודה (היינו דמי הפגיעה) מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
מי הם החריגים לעניין הזכאות לתשלום ימי מחלה תאונת עבודה?
ככלל, הביטוח הלאומי אחראי לשלם דמי מחלה לנפגעי תאונות עבודה במדינת ישראל, כאשר הסכום ששולם בגין 12 ימי ההיעדרות הראשונים של העובד נגבה מהמעביד על ידי המוסד לביטוח לאומי. החריג לעניין זה הוא מעבידים של עובדי משק בית אשר נפגעו בעבודתם.
כמו כן, על פי תקנה 22 לחוק הביטוח הלאומי, קיימים מקרים אשר בהם ניתן למעבידים מסוימים היתר מיוחד של המוסד לביטוח לאומי, כך שמהעביד מורשה לשלם לעובד נפגע עבודה דמי פגיעה בכוחות עצמו, ומתקזז עם הביטוח הלאומי במועד מאוחר יותר (מלבד עבור דמי הפגיעה ששולמו תמורת 12 הימים הראשונים).
במקרים אלו המעביד ישלם לעובדיו דמי פגיעה שלא יפחתו משיעור דמי הפגיעה להם עובדים זכאים כחוק (75 אחוזים משכר העובד ב- 3 החודשים שקדמו לפגיעה – אלא אם קיים סעיף בהסכם העבודה הקובע שיעור אחר), ואילו העובדים שקיבלו דמי פגיעה בתור ימי מחלה תאונת עבודה, לא יהיו זכאים לקבלת תשלומים נוספים מהביטוח הלאומי.
במקרה של עובדים המועסקים אצל כמה מעבידים, המוסד לביטוח לאומי גובה מכל מעביד בנפרד תשלום עבור דמי הפגיעה, על פי החלק היחסי של שכר העובד הרגיל אצל על מעביד ביחס לסכום שכר העבודה הכולל.
האם המעביד רשאי לקזז מימי המחלה של העובד בגין היעדרות לאחר תאונת עבודה?
כאשר נפגע עבודה מקבל דמי פגיעה מטעם המוסד לביטוח לאומי, מעבידו איננו רשאי להפחית ימי מחלה מצבירת ימי המחלה של העובד. זאת למעט יום ההיעדרות הראשון ויום ההיעדרות השני שאחרי היום שבו אירעה התאונה – במידה והעובד נעדר מעבודתו לתקופה פחותה מ- 12 ימים.
ימי מחלה תאונת עבודה – משך התשלום של דמי הפגיעה לעובדים שכירים
משך התשלום של דמי פגיעה לעובד שכיר שנעדר מעבודתו בשל תאונת עבודה, הוא עד 91 יום מהיום שלמחרת מועד התאונה (13 שבועות לרבות שבתות וחגים). חשוב לחדד ולומר כי בעבור יום התאונה עצמו, הביטוח הלאומי אינו משלם לעובד דמי פגיעה. מי שאחראי לשלם לעובד עבור יום הפגיעה הוא למעשה המעביד – שיכסה את שכר העבודה ליום הנ”ל.
ימי מחלה תאונת עבודה בהיעדרות של פחות מ- 12 ימים:
- עובד שכיר שנעדר מהעבודה בשל תאונת עבודה שעבר, למשך פחות מ- 12 ימים, יקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה, שישולמו לו עבור היום השלישי שלמחרת יום התאונה, ואילך.
- 2 ימי ההיעדרות הראשונים שאחרי יום התאונה, שעבורם הביטוח הלאומי איננו משלם דמי פגיעה לעובד, ייחשבו כימי מחלה שהמעביד יהיה אחראי לשלם לעובד דמי מחלה תאונת עבודה תמורתם, על פי סעיף 11 בחוק דמי מחלה. זאת בכפוף לכך שהעובד הגיש למעבידו תעודת מחלה מרופא, ולזכותו נצברו ימי מחלה.
ימי מחלה תאונת עבודה בהיעדרות של יותר מ- 12 ימים:
עובד שכיר שנעדר מהעבודה בשל תאונת עבודה שעבר, למשך יותר מ- 12 ימים, יקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה, שישולמו לו עבור היום הראשון שלמחרת יום התאונה, ואילך. במקרה זה, המעביד אחראי יהיה לכסות את תשלום דמי המחלה של העובד עבור יום התאונה בלבד.
ימי מחלה תאונת עבודה – משך התשלום של דמי הפגיעה לעובדים עצמאיים
כאשר הביטוח הלאומי משלם דמי פגיעה לעובד עצמאי שנעדר מעבודתו בשל תאונת עבודה, הוא איננו מכסה את 12 הימים הראשונים להיעדרותו של העצמאי מעבודתו. עם זאת, משך התשלום של דמי הפגיעה לעובדים העצמאים, מחושב כבר מהיום שלמחרת מועד התאונה, ולא יעלה על תקופה בת 91 יום מהיום שלמחרת מועד התאונה (13 שבועות לרבות שבתות וחגים).
מה קורה אם בתום תקופת התשלום על ימי מחלה תאונת עבודה נותרת נכות?
עובד ששולמו לו דמי פגיעה מהביטוח הלאומי אך נותר עם נכות מתאונת העבודה (לרבות עובד שחזר לעבודתו לאחר תקופת התשלומים של דמי הפגיעה), רשאי יהיה להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת קצבת נכות מעבודה. בשלב זה, מומלץ ביותר להסתייע בעורך דין תאונות עבודה לשם מיצוי מלא ואופטימלי של זכויות הנפגע.
למאמר: תביעה להכרה בתאונת עבודה
זקוקים להכוונה נוספת במימוש זכויות רפואיות בעקבות תאונת עבודה?
זה הזמן לפנות אל משרד עו”ד כפיר דיין דובב לקבלת הכוונה משפטית איכותית מול המעסיק והמוסד לביטוח לאומי!
נשמח להשיב לכל שאלה דרך טופס ההתקשרות באתר.
מעוניין להיעזר בעו”ד רשלנות רפואית תאונת עבודה? לחץ כאן!
שאלות ותשובות - בנושא תאונת עבודה
לא, דמי הפגיעה המשולמים לעובד על ידי הביטוח הלאומי בעקבות תאונת עבודה אינם מנוכים מימי המחלה שלו. כאשר עובד מקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי, המעסיק אינו רשאי לנכות ימי מחלה מצבירת ימי המחלה של העובד. דמי הפגיעה משולמים לתקופה של עד 90 ימים ממועד הפגיעה ומהווים פיצוי על אובדן הכנסתו של העובד.
עובד שנעדר מעבודתו פחות מ-12 ימים בעקבות תאונת עבודה זכאי לקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי החל מהיום השלישי ממועד התאונה. אם העובד נעדר יותר מ-12 ימים, הוא זכאי לדמי פגיעה החל מהיום שלמחרת מועד התאונה. גובה דמי הפגיעה הוא 75% מהכנסותיו ברוטו של העובד, על פי ממוצע השכר בשלושת החודשים שקדמו לחודש הפגיעה.
לעובדים שכירים, הביטוח הלאומי משלם דמי פגיעה עד 91 יום מהיום שלמחרת התאונה. אם ההיעדרות היא פחות מ-12 ימים, התשלום מתחיל מהיום השלישי. לעומת זאת, לעובדים עצמאיים, הביטוח הלאומי אינו מכסה את 12 הימים הראשונים להיעדרות, אך משך התשלום מחושב מהיום שלמחרת התאונה ועד 91 יום.
אם בתום תקופת תשלום דמי הפגיעה העובד נותר עם נכות מתאונת העבודה, הוא רשאי להגיש תביעה לקבלת קצבת נכות מעבודה למוסד לביטוח לאומי. במקרה כזה, מומלץ להיעזר בעורך דין תאונות עבודה כדי למצות את מלוא זכויות הנפגע באופן אופטימלי.
