קשר סיבתי בתאונת עבודה

הבסיס לקבלת פיצויים בגין פגיעה בתאונת עבודה מהמוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח ו/או המעסיק, הוא הוכחת קיומו של קשר סיבתי בתאונת עבודה. פירוש הדבר הוא שכאשר מחלוקת סביב זכאותו של נפגע עבודה לפיצויים מגיעה לערכאות, העובד נדרש להוכיח לבית המשפט כי הנזקים שבגינם הוא תובע פיצוי הם אכן תוצר ישיר של פגיעה בעבודה ולא של גורם אחר.

אילו אירועים מוכרים על פי חוק הביטוח הלאומי כתאונת עבודה?

חוק הביטוח הלאומי מכיר בפגיעות המתרחשות במקום העבודה, בזמן העבודה ו/או בעקבות העבודה, בחזקת תאונת עבודה. במידה ונפגעתם בעקבות אירוע העונה להגדרה זו, הסבירות לכך שתוכרו כנפגעי עבודה היא גבוהה יחסית. אולם בדרך למימוש הזכויות המגיעות לכם, תידרשו להוכיח את עצם קיומם של נזקים והקשר הסיבתי ביניהם לבין אותו אירוע שהתרחש במהלך עבודתכם או בעקבותיה.

אילו זכויות מותנות בהוכחת קשר סיבתי בתאונת עבודה?

הוכחת קשר סיבתי בתאונת עבודה מאפשרת לעובד שנפגע בעבודתו, לממש זכויות שונות מול הביטוח הלאומי, ובכללן הזכות לקבלת דמי פגיעה שהם פיצויים המשולמים במשך 3 החודשים שלאחר תאונת העבודה וכן קצבת נכות מעבודה, ככל שהנזקים מלווים את העובד גם לאחר מכן. הוכחת קיומו של קשר סיבתי כאמור לעיל, מאפשרת גם לתבוע פיצויים מהמעסיק שככל שתאונת העבודה התרחשה בשל התרשלות מצד המעסיק. על כך עוד נרחיב בהמשך.

הבסיס לקבלת פיצויים בעקבות תאונת עבודה – הוכחת קשר סיבתי בין התאונה לנזק

קשר סיבתי בתאונות עבודה פירושו הוכחה או הצגת תימוכין ראייתיים ברורים לקיומן של פגיעות רפואיות שמהוות תוצר ישיר של תאונת העבודה. אף שלכאורה מדובר בקשר ברור בין השניים, בהיעדר ראיות המוכיחות שפגיעת העובד התרחשה בהקשר לעבודתו, לצד תימוכין לכך שפציעתו של העובד נגרמה ספציפית בעקבות אירוע הפגיעה הנ”ל – ולא כפועל יוצא של גורמים אחרים, לא ניתן יהיה לקבל פיצוי כספי בעקבות תאונת העבודה.

מה מצופה העובד להוכיח על מנת לקבל פיצויים בעקבות תאונת העבודה?

על מנת לקבל פיצויים בעקבות תאונת העבודה על העובד להוכיח שהתאונה המדווחת התרחשה במהלך עבודתו, בעקבותיה או כתוצר של תנאי העבודה. זאת בנוסף לביסוס קיומו של קשר סיבתי מובהק בין אותה תאונה לבין הנזקים שלהם העובד טוען. היינו, העובד יידרש להוכיח כי האירוע שבו נפגע קשור לעבודתו, כי פגיעתו קשורה לתאונת העבודה מבחינה רפואית ושאותה תאונה היא אכן הגורם הישיר לנזקיו ולא גורם זולתה.

ככל שלא יעלה בידו של העובד להוכיח זאת, לא תהיה לו אפשרות לתבוע קבלת זכויות לנפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי וודאי שלא לקבל פיצוי כספי ממעסיקו או מחברת הביטוח המבטחת את המעסיק.

מה בין קשר סיבתי משפטי וקשר סיבתי רפואי בתאונות עבודה?

בהקשר להוכחת קשר סיבתי בתאונת עבודה, חשוב להבחין בשני סוגי קשרים סיבתיים, אותם נפגע העבודה מחויב להוכיח, על מנת לקבל את הסעדים המגיעים לו כחוק:

1. קשר סיבתי רפואי

הכוונה כאן היא להוכחת קיומה של פגיעה רפואית שהעובד סובל ממנה והקשר בינה לבין אופי העבודה ו/או מקום העבודה. זהו הנדבך הראשון בהשגת הכרה בעובד בחזקת נפגע עבודה, בבית המשפט. הוכחת קיומו של קשר סיבתי רפואי כזה, נשענת על הצגת רשומות רפואיות המאשרות את דבר קיומם של נזקים גופניים ו/או נפשיים מהם העובד סובל, ואת היותם תוצר ברור של תאונת העבודה המדווחת, מבחינה רפואית.

דרך מקובלת להוכיח את קיומו של קשר סיבתי עובדתי מסוג זה בבית המשפט, היא הצגת חוות דעת של רופא מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי לנזקי התובע.

2. קשר סיבתי משפטי

לאחר שהוכח קיומו של קשר סיבתי רפואי בין תאונת העבודה לנזקי העובד, יש להוכיח בסבירות של 50 אחוזים לפחות כי לאותם נזקים לא גרם גורם אחר זולת תאונת העבודה. את קיומו של הקשר הסיבתי המשפטי, ניתן לבסס בעזרת חוות דעת מקצועית של רופא מומחה המתייחסת לסמיכות בין אירוע הפגיעה להופעת הנזק. כך ניתן ללמוד אם עסקינן בבעיה בריאותית שעשויה היתה להופיע ממילא באותו המועד, ללא קשר לתאונת העבודה.

מדוע נפגעי עבודה נדרשים להוכיח את קיומו של קשר סיבתי בתאונת עבודה?

מאחר ובאופן עקרוני, כל אדם עשוי לטעון כי הוא סובל מפגיעות רפואיות שהן תוצר של מפגע בסביבת עבודתו, בניסיון לחלץ פיצוי כספי ממעסיקו, יש צורך להוכיח את קיומו של קשר סיבתי בין מקום העבודה / אופי העבודה לבין הפגיעה הרפואית שבגינה נתבע הפיצוי הכספי מן המעסיק. באופן זה באה החקיקה להגן הן על זכויות העובד כנפגע עבודה והן על המעסיק.

מהי חבותם של מעסיקים כלפי עובדיהם בהקשר לתאונות עבודה?

החוק בישראל קובע כי כל מעסיק בארץ נדרש לפעול כמיטב יכולתו בכדי להפחית את הפוטנציאל להתרחשות תאונות עבודה בקרב עובדיו, ככל שהדבר מתאפשר לו. השמירה על הבטיחות בסביבת העבודה, היא באחריות המעסיק וצריכה להתבצע בעזרת קביעת נהלי בטיחות בעבודה ואכיפתם, הקפדה על תנאי העסקה בטיחותיים והיגייניים, ציוד העובדים במכשור מגן וכלי עבודה בטיחותיים לשימוש, והדרכת העובדים בנוגע לסיכונים הכרוכים בעבודה והפחתת החשיפה אליהם. כל זאת, במקביל לביצוע מעקב שוטף מצד המעסיק, אחר מימוש נהלי הבטיחות בסביבת העבודה.

חובה זו ידועה כ”חובת הזהירות” החלה על מעסיקים. מעסיקים שאינם מקפידים לפעול בהתאם לתקנות הבטיחות והגיהות בסביבת העבודה, חושפים עצמם לתביעות פיצויים שעלולות להיות מוגשות מטעם עובדיהם, על רקע התרחשותן של תאונות עבודה. יחד עם זאת, עובד שיחפץ בהוכחת אשמתו של מעסיקו בתאונת עבודה יידרש להוכיח את קיומו של קשר סיבתי בין תאונת העבודה לבין התנהלות של המעסיק שאינה עולה בקנה אחד עם חובת הזהירות שחלה עליו.

מה בין חובת הזהירות החלה על מעסיקים לבין עוולת הרשלנות בתאונת עבודה?

הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין תאונת עבודה לבין התנהלות קלוקלת של המעסיק, נקראת בעגה משפטית “עוולת הרשלנות”. עוולה זו מהווה עילה קבילה להגשת תביעת פיצויים כנגד המעסיק לאחר תאונת עבודה. על מנת להוכיח כי המעסיק אכן חטא בעוולה זו, ובגינה התרחשה תאונת העבודה שבה העובד נפגע, התובע יידרש להוכיח כי: המעסיק הפר את חובת זהירות המוטלת עליו, וכי בשל הפרה זו אירעה תאונת העבודה שבה העובד ניזוק.

למאמר: סכום פיצוי תאונת עבודה

למאמר: תביעה להכרה בתאונת עבודה

מה קורה אם העובד לא מצליח להוכיח קשר סיבתי בין תאונת העבודה לבין התרשלות של מעסיקו?

ללא הוכחת הטענה לקשר סיבתי מובהק בין תאונת העבודה שבה העובד נפגע ובין הפרה של חובת הזהירות החלה על המעסיק, אין בסיס לטעון לאשמתו של המעסיק ברשלנות. במצב כזה, העובד לא יוכל לדרוש ממעסיקו פיצוי כספי בעקבות פגיעתו.

חשיבות הסיוע המשפטי בהוכחת קשר סיבתי בתאונת עבודה וקבלת פיצוי הולם

הוכחת דבר קיומו של קשר סיבתי בתאונות עבודה, אינה עניין של מה בכך. מסיבה זו, כדאי מאוד להיוועץ בעורך דין תאונות עבודה לפני שנוקטים בכל צעד משפטי. זאת על מנת לאפשר מימוש זכויות מיטבי מול המעסיק, חברות הביטוח המבטחות אותו והמוסד לביטוח לאומי.

נשמח להשיב לכל שאלה דרך טופס ההתקשרות באתר.

מעוניין להיעזר בעו”ד רשלנות רפואית תאונת עבודה? לחץ כאן!