הגדרת תפקידי הנהלה לצורך קבלת שעות נוספות: פס”ד גבריאל עטיאס (61148-08-16)
הגדרת “תפקידי הנהלה” על פי חוק שעות עבודה ומנוחה (1951) היא בעלת השלכות רבות על זכויות העובד, אך עדיין נתונה לפרשנות על ידי בתי הדין לעבודה. הפסיקה הנוכחית הוסיפה נדבך נוסף בהגדרת תפקיד הנהלה באופן ברור יותר מבעבר.
החוק ופסיקת בתי הדין לעבודה
חוק שעות עבודה ומנוחה (1951) מתייחס למספר זכויות של העובד הכוללות גם תשלום על שעות נוספות. החוק איננו חל על עובדים בתפקידי הנהלה או עובדים בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי.לכן יש לבחון מהי הגדרת תפקידי הנהלה לצורך קבלת שעות נוספות. עקב העובדה שלא כל עובד המוגדר כ”מנהל” אכן ייחשב ככזה על פי בית הדין, והמונח נתון לפרשנות במידה רבה, קיימות פסיקות שונות בנושא. המקרה שלפנינו הוא עדות לבעייתיות שבהגדרת תפקיד ההנהלה, כאשר במקרה זה בית הדין הארצי סייע והבהיר מעט יותר את ההגדרה.
פסק הדין הנוכחי נוגע לערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי (סע”ש 28336-01-13), אודות מנהל מוסך בחברה שלה מספר מוסכים ברחבי הארץ.
בפסיקה הקודמת, ביה”ד האזורי קבע בין היתר, כי לאותו מנהל מגיע תשלום על שעות נוספות עבור התקופה בה עבד בחברה (כשלוש שנים), מתוקף חוק שעות עבודה ומנוחה. העובד, שהוגדר אמנם כמנהל מוסך, הצליח להוכיח כי הוא עומד בקריטריונים של עובד שאיננו בתפקיד הנהלה בחברה, אלא בתפקיד הדורש מידה רבה של אמון ועל כן התקבלה מרבית תביעתו לבית הדין האזורי.
פסק הדין של בית הדין הארצי לעומת זאת, קבע כי אותו עובד אכן היה בתפקד הנהלה ותפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי ולכן, חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על עליו. בהתאם, ביטל את חיוב החברה בתשלום על שעות נוספות.
במה שונה הגדרת “תפקיד ההנהלה” בכל אחת מן הפסיקות?
בית הדין האזורי קבע כי העובד לא עבד ב”תפקיד הנהלה” עקב העובדה כי הוא היה כפוף למנהל נוסף (מנהל הרשת), לא היה בעל סמכות לקבוע מדיניות בחברה, ניתן היה לפקח עליו וכן, לא השתתף בישיבות ניהול בכירות של הדירקטוריון.
לעומת זאת, בית הדין הארצי קבע, כי בהתחשב במבחנים להגדרת התפקיד שהופיעו בפסיקות קודמות, בהתחשב בעובדה שאחריותו הייתה רבה וייחודית במוסך אותו ניהל (לא היה אחראי מעליו), ובעובדה שסמכותו כללה קבלת עובדים, סיכום תנאי שכר עם עובדים (בכפוף אמנם לבעלים) והחלטותיו היו בעלות השפעה כלכלית על ה”יחידה” (ובנוסף הוא היה צריך לתת דין וחשבון על תפקודה) נקבע כי אותו עובד אכן היה בתפקיד הנהלה.
אם כך, חשיבות הפסיקה של בית הדין הארצי לעניינו, נובעת מהשוני בין הנימוקים להגדרת תפקיד העובד לעומת בית הדין האזורי. בנוסף, הפסיקה הנוכחית, בהתחשב במבחנים שהופיעו בפסיקות קודמות, הציגה פרשנות יותר מדויקת לתפקיד הנהלה, במקרה זה לטובת המעסיק, אולם גם באופן כללי.
מעוניין להיעזר בעו”ד דיני עבודה? לחץ כאן!
זקוק לעו”ד דיני עבודה ייצוג מעסיקים? לחץ כאן!
