לא אחת, אדם שנפגע במסגרת תאונת עבודה, איננו דואג להגיש תביעת נזיקין כנגד מעסיקו, משום שלאחר סיומה של תקופת אי כושר העבודה הוא מתכנן לשוב ולעבוד תחת אותו המעסיק, וחושש מן ההשלכות ואי הנעימות שהגשת תביעה מסוג זה עלולה לגרור.
על רקע זה נשאלת פעמים רבות השאלה המתבקשת: האם עצם העובדה שתביעה נזיקית איננה מוגשת בעקבות תאונת עבודה באופן מיידי עם התרחשותה, עשויה להיות בעוכריו של הנפגע? בסקירה זו נדון בסוגיה החשובה הזו הנוגעת לנושא של התיישנות תביעת תאונת עבודה בדיני הנזיקין הישראליים.
מהו חלון הזמן שבו ניתן להגיש תביעה בעקבות תאונת עבודה בישראל?
ככלל, משך תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין במדינת ישראל – כולל בתביעות פיצויים המוגשות בגין תאונות עבודה, הוא 7 שנים. אולם ישנם כמה חריגים בהקשר זה, שבמסגרתם מוגדרות תקופת התיישנות שונות.
ממתי התיישנות תביעת תאונת עבודה נספרת?
בהתאם לסעיף 6 בחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות בתביעת תאונת עבודה, מתחילה להיספר החל מהיום בו עילת התביעה נוצרה – קרי, האירוע שבו העובד נפצע או נפגע במסגרת עבודתו או בעקבותיה. אך גם לכך ישנם חריגים, כפי שנפרט להלן.
מה קובע סעיף 89 בפקודת הנזיקין לעניין המועד שבו ההתיישנות מתחילה להיספר?
בסעיף 89 בפקודת הנזיקין נקבע כי במקרה בו עילת התביעה היא נזק שנוצר בעקבות מחדל או מעשה (במקרה שלנו – נזק שמקורו בתאונת עבודה) – מועד היווצרות עילת התביעה שממנו ואילך תתחיל להיספר תקופת ההתיישנות, יהיה היום בו הנזק נעשה (יום התאונה).
אולם החוק מסייג זאת באומרו כי כאשר מדובר בנזק שלא התגלה באותו היום שבו הוא נגרם – תחל להיספר ההתיישנות רק למן היום שבו הנזק התגלה בפועל. למשל, במקרה של עובד בתחום הנגרות אשר נחשף לאורך שנות עבודתו הרבות לרעשים חזקים במסגרת עבודתו, ורק בחלוף כמה שנים ממועד עזיבת מקום העבודה, גילה כי שמיעתו ניזוקה בשל כך.
עבור אותו עובד – תקופת ההתיישנות תתחיל להיספר רק מהמועד שבו הוא גילה את הנזק השמיעתי הנ”ל בפועל. יחד עם זאת, במצב כזה תחול תקופת ההתיישנות על הגשת התביעה תהיה בת 10 שנים מהיום שבו הנזק נוצר (כלומר המועד שבו תאונת העבודה אירעה).
פירוש הדבר בהקשרנו, אם כן, הוא שתקופת ההתיישנות על תביעות המוגשות בעקבות פגיעות עבודה, הלכה למעשה מתחילה להיספר רק מהמועד שבו העובד גילה את הנזקים שנגרמו לו בפועל ואת הקשר הקיים בין אותם נזקים לעבודתו.
כך או כך, גם אם עברתם תאונת עבודה ואתם חוששים שתביעתכם התיישנה, מומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין נזיקין מנוסה, על מנת לברר את הנושא לעומקו ולבדוק אם עדיין קיימת אפשרות להגיש את התביעה למרות הנחת המוצא שלכם בדבר התיישנותה.
באילו נסיבות תתאפשר השהייה של מירוץ ההתיישנות בתביעת תאונת עבודה?
בסעיף 8 בחוק ההתיישנות נקבע כי ככל שהתובע לא היה חשוף לעובדות שמהוות את העילה להגשת התובענה הנזיקית, בנסיבות שלא היו בשליטתו ושלא הייתה לו אפשרות למנוע אותן, אזי תקופת ההתיישנות תחל למן המועד שבו אותן עובדות הגיעו לידיעתו של אותו תובע.
איך ניתן לדעת אם עילת התביעה של נפגע עבודה התיישנה זה מכבר?
אף שכאמור לעיל, בתביעות נזיקין, ובכלל זה גם בתביעות הנוגעות לתאונות עבודה ומחלות מקצוע, התיישנות התביעה היא כעבור 7 שנים מקרות התאונה, לא בכל המקרים נפגע העבודה בהכרח יהיה מוגבל להגשת התביעה על נזקיו בתוך עד 7 שנים ממועד התאונה. ישנם יוצאי דופן בהקשר זה, קרי נסיבות מסוימות שבהתקיימן, החוק מאפשר לנפגע להגיש את התובענה שלו גם בחלוף תקופה העולה על שבע שנים מיום התרחשות התאונה עצמה.
למאמר: תביעה להכרה בתאונת עבודה
כיצד המועד בו הנזק התגלה עשוי להשפיע על התיישנות תביעת תאונת עבודה?
יוצא הדופן הראשון שיכול להשפיע על משך ההתיישנות של תביעות בגין תאונות עבודה, הוא מועד הגילוי של הנזק. החוק קובע כי תקופת ההתיישנות תתחיל להיספר לא מהמועד שבו תאונת העבודה קרתה אלא רק מהמועד שבו נפגע העבודה גילה כי ניזוק ואת הקשר בין הנזק למקום עבודתו).
למשל, במקרה של עובד שנחשף במסגרת עבודתו לתרכובות כימיות וגילה שחלה בסרטן בשל כך. במקרה הזה, מירוץ ההתיישנות יתחיל רק מהמועד שבו הסרטן אובחן ולא מהמועד שבו הסרטן התפתח בפועל. יתר על כן, לעיתים כשאדם מגלה כי הוא חולה או סובל מפגיעה גופנית אחרת, אין הוא מייחס זאת באופן אוטומטי לתנאי עבודתו.
לכן קיים פתח גם במקרה כזה, להארכת תקופת ההתיישנות על תביעת תאונת העבודה, כך שמירוץ ההתיישנות יתחיל להיספר רק למן המועד שבו הנפגע גילה את קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העסקתו לבין מחלתו.
בדוגמה לעיל אמנם דנו בעובד שלקה במחלה בשל תנאי עבודתו, אולם הדברים שנאמרו לעיל רלוונטיים גם לאירוע נקודתי בעל אופי תאונתי שאירע בעבודה אך נזקיו נתגלו לעובד רק בחלוף זמן רב. למשל, עובד עלול להיפצע בעבודתו אך להבין שאותה פציעה הובילה לפגיעה משמעותית בבריאותו רק כעבור תקופה ארוכה.
יחד עם זאת, חשוב לסייג ולומר כי גם במקרים של נזקים מתאונות עבודה שמתגלים בשיהוי, החוק מגביל את הגשת התביעה לעד 10 שנים ממועד התרחשות התאונה עצמה – אף אם הנזק התגלה בפועל בשלב מאוחר יותר.
האם התיישנות תביעת תאונת עבודה תקפה לנפגעי עבודה שאינם בהכרה?
חריג נוסף הנוגע למירוץ ההתיישנות בתביעת תאונת עבודה, הוא המקרה של נפגעי עבודה המצויים במצב של אובדן הכרה. בתרחיש כזה, ההתיישנות מתארכת מאליה מאחר ולנפגע שאינו בהכרה אין מן הסתם יכולת להגשת תביעה על נזקיו בפועל.
במקרים אלו וגם במקרה של נזק נפשי חמור שפגע ביכולת התפקוד של נפגע העבודה, תותר הגשת התביעה כאשר הנפגע ישוב לאיתנו. זה יהיה למעשה המועד שממנו תתחיל ההתיישנות להיספר. אולם באם מונה לנפגע העבודה מחוסר ההכרה אפוטרופוס לענייני גוף, מירוץ ההתיישנות על עילת התביעה, יחל במועד מינויו של אותו אפוטרופוס.
האם ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות על הגשת תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה?
התיישנות בתביעות על תאונות עבודה, היא כאמור עניין דינמי ותלוי נסיבות. החריגים שאודותיהם פירטנו לעיל, הם לא רשימה סגורה בהקשר זה ובהחלט ישנם מצבים שניתן שיוכרו כיוצאי דופן לשם הארכת תקופת ההתיישנות. במקרים כאלו, כדאי להסתייע בשירותיו של עורך דין נזיקין טוב כדי לבחון את הסיכונים והסיכויים בהגשת תביעה תחת הנסיבות הקיימות.
בשורה התחתונה
עינינו הרואות כי לריבוי הסעיפים בחוקי הנזיקין השונים, המתייחסים לתקופת ההתיישנות בתביעות נזיקיות ובכלל זה בתביעות על תאונות עבודה – יש פוטנציאל רב ליצירת בלבול בקרב נפגעי עבודה. רבים תוהים האם ייתכן שאיבדו את זכאותם לקבלת פיצוי כספי משום שהתעכבו בהגשת התביעה ואינם בטוחים אם עדיין ישנו פתח להגשתה, בהתחשב בנסיבותיהם האישיות.
למרבה הצער, אין תשובה אחת ויחידה לשאלת משך התיישנות תביעת תאונת עבודה, מאחר ותאונות עבודה מתרחשות בנסיבות מגוונות מאוד. כפועל יוצא, יש צורך לבחון כל מקרה לגופו בהתאם להשתלשלות האירועים טרום תאונת העבודה והנסיבות הפרטניות של הנפגע.
לכן לשם בירור ההתיישנות החלה על התובענה שברצונכם להגיש בשל פגיעת העבודה שלכם, כדאי ליצור קשר עם עו”ד נזיקין המנוסה בתיקי תאונות עבודה ולבחון את המקרה שלכם בכלים מקצועיים.
למאמר: סכום פיצוי תאונת עבודה
נשמח להשיב לכל שאלה דרך טופס ההתקשרות באתר.
