בהתאם לסעיף 1 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה, תשס”ב 2002, מעסיק חייב להגיש לעובד “הודעה לעובד על תנאי העסקתו”, שהיא למעשה הסכם עבודה, בתוך פרק זמן של 30 יום מתחילת עבודתו.
במסגרת הודעה לעובד על תנאי העסקתו מחוייב לפרט את כל תנאי ההעסקה של העובד, וזוהי חובה שמוטלת על המעביד באופן אוטומטי, גם אם העובד לא ביקש לקבל את ההסכם.
פס”ד לדוגמא של משרדנו: פיצוי בסך 2,500 ₪ למנהל מסעדת שגב אקספרס של השף משה שגב בשל אי קבלת הסכם עבודה
בתביעה שהגיש מנהל מסעדת שגב אקספרס נפסק כך:
“הנתבעת לא הציגה הסכם עבודה או טופס הודעה לעובד.
לטענתה, העובד הוא זה שאחראי על מסירת טופסי הודעה לעובדים שמועסקים במסעדה. התובע אישר זאת בעדותו, אך טען שעשה זאת רק בשנתיים האחרונות, לאחר שנערכה ביקורת במסעדה מטעם משרד התמ”ת.
הנטל להוכיח קיומו של הסכם עובדה או הודעה לעובד בדבר תנאי עבודתו, מוטל על כתפי המעסיק. משלא הוצג מסמך כאמור, זכאי התובע לפיצוי מכוח הוראות החוק”
(ראה: סע”ש 51458-05-16 גיא קליינמן נ’ גורמה אקספרס בע”מ).
הסנקציות על המעסיק בגין הפרת חובת מסירת ההודעה לעובד
סעיף 5 לחוק קובע שעובד רשאי לתבוע את המעביד בבית הדין האזורי לעבודה במקרה של הפרת החוק, גם אם סיים את עבודתו. לבית הדין יש את ההסמכה לפסוק צו לפיצויים, גם במקרה שבו לא התרחש נזק ממוני, ולקבוע סכום שנראה הולם בהתאם לנסיבות, כמו גם צו עשה לשם תיקון ההפרה.
וזה לא הכול. אם המעביד לא החתים את העובד על הסכם העבודה בפרק הזמן שקבוע בחוק, סעיף 4 לחוק קובע שהיעדר הסכם עבודה לעובד על פי חוק מהווה עבירה פלילית מסוג אחריות קפידה.
במילים אחרות, האחריות מוטלת על המעסיק מבלי שיהיה צורך להוכיח את הרכיב הנפשי של העבירה, והמעסיק יצטרך לשלם קנס בהתאם לקביעת סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. חוץ מזה, למרות הקנס שהמעסיק נדרש לשלם, וללא קשר לסנקציה זו, העובד רשאי להגיש נגד המעסיק תביעה אזרחית, בהתאם לסעיף 5 לחוק.
הרצאה של עו”ד כפיר דיין דובב על איך להצליח בתביעת המעסיק
חובה לשקיפות בעבודה
תקנות העבירות המנהליות התשס”ב 2002 קובעות שמצב של היעדר מסירת הסכם עבודה לעובד, שמפרט את תנאי העסקתו, הוא מצב שמוגדר כעבירה מנהלית שכרוכה בקנס מנהלי קבוע בגובה של אלף שקלים לחודש, ואם המעביד הוא חברה בע”מ, גובה הקנס יהיה אלפיים שקלים לחודש.
כלומר, מטרת החובה הזו היא ליידע את העובד באופן מלא ושקוף לגבי מכלול תנאי העסקתו, ובכך למנוע סימני שאלה או אי הבנות כלשהן שנוגעות לתנאי ההעסקה, וודאי שכך ניתן למנוע בעתיד מחלוקות משפטיות בכל הנוגע לתנאי העבודה שהוסכמו מראש.
בית הדין האזורי לעבודה קובע גם שהפרת חוק הודעה לעובד היא עבירה פלילית שיש לה גם השלכות על מערכת היחסים המשפטית בין המעביד לעובד.
למשל:
הפרת לשון החוק יכולה להעביר את נטל הוכחת העבירה למעביד, אם מתעוררת מחלוקת שנוגעת לתנאי ההעסקה. בנוסף, הפרת החוק עלולה לגרום לנזק שאינו ממוני שהעובד רשאי לתבוע את הפיצוי עליו, ללא צורך בהוכחת נזק ממוני.
בית הדין קובע גם שהודעה שנמסרה לעובד בעל פה לגבי תנאי העסקתו אינה פוטרת את המעסיק מחובת מסירת הסכם עבודה כתוב לעובד. כלומר, המעסיק לא יוכל לטעון בהמשך טענת הגנה להצדקת אי פסיקת פיצוי כספי בשל הפרת החוק.
סעיף 5א’ לחוק קובע שאם מתעוררת מחלוקת, חובת ההוכחה חלה על המעסיק, בתנאי שהעובד העיד את טענתו בעניין זה, במסגרת הדיונים בבית הדין, ובאמצעות תצהיר חתום.
אז מה השורה התחתונה פה?
במקרה של הפרת חובת מסירת ההודעה לעובד על ידי המעביד, העובד רשאי לתבוע אותו בבית הדין האזורי לעבודה, והמעסיק צפוי לסנקציות של הליכים פליליים או קנסות כספיים בהליך מנהלי, והחוק תקף גם אם העובד סיים את עבודתו, עד לפרק זמן של שבע שנים.
חשוב להיוועץ עם עו”ד דיני עבודה בקיא ומיומן הסנקציות שמוטלות על המעסיק תקפות גם אם לא נגרם לעובד נזק, וחמור מכך, אם בית הדין משתכנע שהמעסיק הפר את חובתו במתכוון, הוא יפסוק לעובד פיצויים לדוגמא בסכום של עד 15,000 שקלים, ולעתים אף בסכומים גבוהים יותר.
מעוניין להיעזר בעו”ד דיני עבודה? לחץ כאן!
