החוק הישראלי מחלק פגיעות עבודה לשלושה סוגים עיקריים והם: מחלות מקצוע, תאונות עבודה, ופגיעות מיקרוטראומה. דוקטרינת המיקרוטראומה נוצרה על מנת לספר מענה משפטי הולם לנפגעי עבודה שסוג הנזק שנגרם לבריאותם איננו ניתן לסיווג תחת ההגדרה הגנרית של המושג “תאונת עבודה” בחוק. בסקירה להלן נדון בהרחבה במונח ‘מיקרוטראומה’, נסביר מהי הדרך לקבלת הכרה בפגיעת עבודה מסוג מיקרוטראומה ואילו זכויות רפואיות הכרה בפגיעה מסוג זה מקנה.
על דוקטרינת המיקרוטראומה והגדרתו של המושג
דוקטרינת המיקרוטראומה היא מושג מטריה המתייחס לכל סוג של פגיעה בריאותית הנגרמת לאדם כלשהו במצטבר, עקב כמה מקרי פגיעה נפרדים ומינוריים לכאורה, שכל אחד מהם תרם בפני עצמו לגרימתו של נזק מצטבר ומשמעותי לגופו של הנפגע או לנפשו. דוקטרינת המיקרוטראומה נדונה על פי רוב בהקשר של הגשת תביעות לקבלת מענק נכות או קצבת נכות מעבודה, בעקבות אובדן כושר עבודה חלקי או מלא, זמני או קבוע שנגרמו בעקבות אותה פגיעה.
מהם סוגי פגיעות העבודה שעשויים להיות מוכרים בחזקת פגיעת מיקרוטראומה?
על מנת שפגיעות זעירות שעובד ספג במסגרת עבודתו תוכרנה יחדיו בתור פגיעת עבודה בהתאם להלכת המיקרוטראומה, הן נדרשות לעמוד בארבעת התנאים הבאים:
מדובר על רצף של פגיעות זעירות שיש להן קשר לעבודתו של הנפגע וגרמו לפגיעה מצטברת
כפי שהזכרנו קודם, מיקרוטראומה זוהי פגיעה או פציעה שהיא תולדה של כמה פגיעות קטנות. בהתאם לזאת, במקרה שבו מוגשת תביעת נזיקין או לחילופין – תביעת ביטוח לאומי לקבלת קצבאות על בסיס הלכת המיקרוטראומה, על התובע להיות מסוגל לספק תימוכין לכך שכל פגיעה מתוך הפגיעות המדווחות כשלעצמה, מהווה אירוע מוגדר שאותו ניתן לתחום למקום ולמועד ספציפי, שיש אפשרות לקשור בינם לבין מקום עבודתו של העובד או תנאי ההעסקה שלו.
מדובר בפגיעות בעלות מאפיין חזרתי מובהק
כאשר נפגע עבודה מעוניין להוכיח שפגיעתו היא פגיעת עבודה מיקרוטראומטית, עליו להוכיח את דבר קיומו של מאפיין חזרתי מאחד בין האירועים שבהם נפגע. היינו – להוכיח שקרו לו כמה וכמה חבלות זעירות או אירועים נפרדים בעלי אופי תאונתי אשר גרמו לו לנזק מצטבר באזור מסוים בגופו או לפגיעה בתפקוד הנפשי התקין שלו.
לצורך הוכחת העניין, התובע יידרש להציג ראיות התומכות בכך שאופיין של הפעולות, הנסיבות או התנאים שהיו מנת חלקו באופן קבוע בעבודתו – הם אשר הובילו לפציעתו החוזרת ונשנית.
פירוש הדבר במילים פשוטות, הוא שמהות הפגיעות הללו חייבת להיות זהה וגם חזרתית כדי שטענת העובד לכך שזוהי פגיעה מסוג מיקרוטראומה אכן תתקבל.
בנוסף לכך, הטענה כי כחלק מהעבודה העובד נדרש לבצע שלל פעולות מאמצות אשר תרמו לפציעתו, אינה מהווה בסיס מספק לדרישת פיצויים מכוחה של דוקטרינה זו. זאת משום שהלכת המיקרוטראומה דורשת ספציפיות.
העובד ניזוק באופן משמעותי מן הפגיעות עליהן הוא מדווח
כאמור לעיל, הלכת המיקרוטראומה מאפשרת, בתנאים מסוימים, לקבל הכרה באוסף פגיעות זעירות בתור פגיעה מצטברת, גם במידה וכל אחת מהן יצרה נזק מינורי אצל העובד שאותו לא ניתן היה לזהות בהכרח הזמן אמת.
ואמנם, ההלכה הפסוקה מעידה על מגמה בבתי המשפט שלפיה נפגעי מיקרוטראומה אינם מחויבים להוכיח כי כל פציעה זעירה הייתה מובחנת בפני עצמה. אולם התנאי לכך הוא שהתובע יוכל להוכיח כי בשל אותן פגיעות זעירות, הוא בסופו של עניין הגיע למצב שבו נגרם לו במצטבא נזק ממשי, שהוא משמעותי וארוך טווח.
הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין המיקרו פגיעות לפגיעה הכללית בכושר עבודתו של התובע
אדם שמבקש כי קבוצת הפגיעות הזעירות שספג במסגרת עבודתו יזכו אותו בקבלת זכויות רפואיות בביטוח הלאומי, מחברת הביטוח או ממעסיקו, על בסיס דוקטרינת המיקרוטראומה, יידרש להוכיח כי ישנו קשר סיבתי ברור בין אותן פציעות ובין הנזק הכולל שהוביל לפגיעה בכושר ההשתכרות שלו.
המשמעות הינה כי נטל ההוכחה לקיומו של פגיעת מיקרו טראומה, מונח על כתפי התובע. לשם ביסוס הטעה לקשר סיבתי בין שני האלמנטים, אותו תובע יידרש לפרוס בפני הערכאה המשפטית המטפלת בתיקו, תשתית ראייתית שתוכל לתמוך בטיעוניו, באופן שיאפשר להכיר בתביעת הנזיקין שהגיש.
במה נבדלות פגיעות מיקרוטראומה מפגיעות עבודה אחרות?
בית הדין הארצי לענייני עבודה בישראל, הגדיר את המושג ‘מיקרוטראומה’ בתור:
“…פגיעות זעירות אשר כל אחת מהן גרמה לנזק זעיר עד שהצטברותם של הנזקים הזעירים האלו, האחד על גבי השני, הובילה בסיכום כולל לכדי נזק ממשי הפוגע בכושר העבודה של הנפגע.”.
עוד קבע בית המשפט הארצי לעבודה כי אותן פגיעות קטנות שמהוות תוצר של חזרתיות בפעולות מסוימות בעבודה, לא חייבות בהכרח להיות זהות זו לזו, אלא דומות מספיק במהות שלהן בהתאם להגדרת הפסיקה, כל עוד הנזק המצטבר שהן מסבות לעובד נגרם באזור מוגדר בגופו. זאת ועוד – תדירות הפגיעות לשיטתו של בית הדין הארצי, איננה חייבת להיות סדירה או קבועה.
מספיק לצורך זאת, כי הפעולות הגורמות להן, תהיינה בעלות אופי חזרתי ותכוף הנפרש לאורך תקופה ארוכה דיה לגרימת נזק מצטבר אשר פוגע בכושר השתכרותו של עובד זה. זאת להבדיל מפגיעות עבודה אחרות כדוגמת תאונות עבודה או מחלת מקצוע, שבהן ניתן לקשור בדרך כלל בין אירוע יחיד וספציפי לבין פגיעת העבודה של העובד או לכל הפחות – לזהות נזק שהוא תוצר ברור של אירוע הפגיעה הנקודתי.
דקויות אלו בהגדרת בית הדין הארצי לעבודה את המושג מיקרוטראומה, ממחישות עד כמה הטיפול המשפטי במקרים מסוג זה – הוא מורכב. כך גם במישור הרפואי, ועל כן, אין לדעת מראש באופן ודאי, באילו מהמקרים פגיעת מיקרוטראומה בהכרח תוכר כפגיעת עבודה המזכה בפיצוי כספי ושאר זכויות רפואיות. לכן חשוב לפנות למקרים אלו להתייעצות משפטית מקצועית מול עו”ד זכויות רפואיות, עוד לפני שמגישים תביעת ביטוח לאומי או נוקטים בהליכים משפטיים כאלו ואחרים.
למאמר: תאונת עבודה פיצויים
אודות הדרך לקבלת הכרה בפגיעת עבודה מסוג מיקרוטראומה
הדרך לקבלת הכרה בפגיעת עבודה מסוג מיקרוטראומה, עוברת, כאמור, דרך ביסוס דבר קיומו של קשר עובדתי מובהק בין הפגיעות החזרתיות שנגרמו לתובע ובין הנזק המצטבר שפגע לדבריו בכושר השתכרותו. למרבה הצער, הוכחת קיומו של קשר מסוג זה על סמך תיעוד רפואי בלבד אינה מתאפשרת במרבית המקרים.
מסיבה זו, כאשר נפגע עבודה תובע מהמוסד לביטוח לאומי גמלת נכות על בסיס דוקטרינת המיקרוטראומה, בדומה לכל תביעת אובדן כושר עבודה, רצוי מאוד לצרף לתביעה חוות דעת של רופא מומחה אשר יוכל לתמוך בטענות המבוטח בדבר הפגיעה שפגעה לכאורה בכושר עבודתו.
למאמר: סכום פיצוי תאונת עבודה
למאמר: תביעה להכרה בתאונת עבודה
כיצד ניתן להשיג חוות דעת מקצועית של רופא מומחה בהקשר לפגיעה מסוג מיקרוטראומה?
עורך דין המלווה תיקים של נפגעי מיקרוטראומה, מקושר לרופאים מומחים בעלי שם מכל קצוות הקשת הרפואית, אשר יכולים לספק מענה מועיל לצורך זה.
למי ניתן לפנות להתייעצות בנוגע לפגיעות מיקרוטראומה והזכויות שהן מקנות לנפגע?
פנייה לייצוג של עו”ד אובדן כושר עבודה היא הדרך הטובה ביותר להבטיח שתוכלו למצות את מלוא זכויותיכם בביטוח הלאומי, בקרן הפנסיה או פוליסת הביטוח שלכם, כמו גם מול המעסיק שלכם.
כל הפניות נשמרות בדיסקרטיות מלאה ותחת חיסיון של עו”ד – לקוח.
