לעתים קרובות, ביקורים במוקדי רפואה דחופה, מחלקות טיפול נמרץ או חדרי מיון בבתי החולים, מסתיימים ללא אבחנה או באבחנה לא מדויקת ולא מספקת, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. בחלק ניכר מהמקרים, מתרחשים מחדלים במתן טיפול החירום עצמו, כתוצאה של פעולות לא נאותות של הצוות הרפואי, שלכאורה ניתן היה למנוע תוך הקפדה על זהירות ותשומת לב מספקת. אז מתי ובאילו נסיבות אפשר לתבוע פיצוי על תקריות כאלה? כל התשובות בשורות הבאות שבהן נעסוק בנושא הכאוב של רשלנות רפואית ברפואת חירום: טעויות נפוצות ופנייה משפטית.
מתי יש מקום לתבוע פיצויים בגין רשלנות רפואית ברפואת חירום?
רפואת חירום, היא שם כולל למענה הניתן למקרי חירום רפואיים, במסגרות כדוגמת חדרי מיון, חדרי טראומה, המחלקות לטיפול נמרץ, אמבולנס או ניידות טיפול נמרץ (נט”ן). אנשי המקצוע העוסקים ברפואת חירום, לרבות חובשים, פרמדיקים ומגישי עזרה ראשונה, ממלאים תפקידים חיוניים במתן טיפול רפואי בתנאי שטח מאתגרים.
בדומה לכל תרחיש שבו אדם מקבל טיפול רפואי, במסגרת תחום הרפואה הדחופה, עשויים להתרחש מחדלים וכשלים טיפוליים גם כן. בתוך כך, רשלנות רפואית ברפואת חירום, בהחלט עלולה לשמש כעילה להגשת תביעת פיצויים, במידה והמטופל סבל מנזק בעקבות טיפול החירום שהוענק לו.
על מאפייניהן הייחודיים של תביעות רשלנות רפואית ברפואת חירום
בהתחשב בכך שפרוצדורות רפואיות במוקדי רפואת חירום מבוצעות במצבים דחופים ולא כחלק מטיפול שוטף, הן מציגות מאפיינים ייחודיים בחזיתות שונות. לשם המחשה, במקרים רבים, מטופלים מגיעים לחדר המיון עם פציעות שהטיפול בהן אינו בתחום המומחיות הספציפי של הרופאים התורנים, וכתוצאה מכך קיימת סכנה לאבחונים שגויים וטיפול רפואי לא מספק. למרבה הצער, כאשר מטופל במצב חירום נמצא בסכנה מיידית, לכל אבחנה שגויה עלולות להיות השלכות כבדות משקל, ארוכות טווח ואף מסכנות חיים. יתר על כן, זמן ודחיפות משחקים תפקיד מכריע במסגרות הרפואיות המספקות שירותי רפואה דחופה.
כלומר, בניגוד לטיפולים רפואיים “שגרתיים”, רפואת חירום דורשת מצד העוסקים במלאכה, מהירות תגובה גבוהה ויכולת מפותחת לקבלת החלטות נבונות בזמן אמת, לרוב בקנה מידה של שעות, דקות ואפילו שניות. דווקא משום כך, נדרשים בתי המשפט לבחון ביתר זהירות כל תביעה נזיקית המגיעה לפתחם, בעילה של רשלנות רפואית ברפואת חירום – שבה מצד אחד – מרווח הטעות הוא קטן משמעותית מזה הקיים בקליניקה הקונבנציונלית, אך מנגד – קיים ריבוי גורמים סביבתיים ונסיבתיים, המגדילים את הפוטנציאל להתרחשותן של טעויות אנוש.
מה קובע סעיף 2 לחוק זכויות החולה בנוגע לחובות הגורמים המספקים שירותי רפואת חירום?
סעיף 2 בחוק זכויות החולה מספק מסגרת משפטית להגדרת מצבי חירום רפואיים. על פי חוק זה, מצב חירום רפואי מוגדר כמצב שבו אדם עומד בפני סכנה מיידית לחייו או עלולה להיגרם לו נכות חמורה אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף באופן מידי.
אולם חרף ההכרה בנסיבות התובעניות שבהן ניתנים טיפולי חירום רפואיים – לרבות מגבלות אפשריות בציוד ובידיים עובדות, לבתי המשפט עדיין נתונה הסמכות להכיר באחריותם של צוותים רפואיים המספקים שירותי רפואה דחופה, לכל נזק שנגרם למטופל במהלך מתן טיפולים מסוג זה.
בדומה לרופא, גם על פרמדיק מוטלת חובת זהירות משמעותית – הן רעיונית והן קונקרטית, כלפי מטופליו. הפרת חובת זהירות זו עלולה להוביל להרשעה ברשלנות מצד הפרמדיק, מה שיהפוך אותו או את הגוף הרפואי המעסיק אותו, אחראי ברמה הנזיקית לכל נזק שנגרם למטופל.
האם הימנעות מהחייאה יכולה להיחשב כרשלנות רפואית?
בישראל הסמכות להכריז על מותו של אדם נתונה אך ורק לרופא מוסמך. עם זאת, ישנם מקרים בהם פרמדיקים מפסיקים את מאמצי ההחייאה של פצוע או נמנעים מליזום אותם, עוד בטרם יש אישור רופא לכך. עם זאת, המציאות בשטח מלמדת כי במקרים רבים הרופאים נמצאים על תקן סמכות פורמלית בלבד ולא פועלים בשטח כמקבלי ההחלטות הראשוניים, בכל הנוגע להכרזה על מותו של המטופל.
כך או כך, בראי החוק, ההנחיות שניתנו לצוותי רפואת חירום מתארות נסיבות ספציפיות שבהן יש לבצע החייאה למטופל. הנחיות אלו מתייחסות למגוון קריטריונים רפואיים המאותתים על כך שהמטופל אינו בין החיים עוד. אולם עד שכלל הקריטריונים הרפואיים הללו מתממשים, חובה על הפרמדיקים להמשיך בהחייאה, עד שרופא יאשר רשמית את פטירתו של החולה.
למרות ההכרה באתגרים המורכבים העומדים בפני פרמדיקים בעת מתן טיפול רפואי בשטח, חיוני להבין שהפרמדיקים עודם מחויבים לסטנדרטים רפואיים מוגדרים. הם אינם מוסמכים לסטות באופן חד צדדי מהסטנדרטים הללו, לפי שיקול דעתם הבלעדי. לכן אם פרמדיק סוטה מהנורמות המקובלות של הפרקטיקה הרפואית במהלך הטיפול, הוא עשוי להיות אחראי מבחינה משפטית, לכל נזק שייגרם למטופל ולבטח כאשר הפסקת מאמצי ההחייאה ללא אישור רשמי – הובילה לפטירת המטופל. במקרים הללו, הפרמדיק יידרש לתת את הדין על כך בערכאות, תוך שהוא חשוף לחיוב בתשלום פיצוי לבני משפחתו של הנפגע.
במקרים בהם מוטל על בית המשפט לקבוע את אחריותו של פרמדיק לפטירתו של מטופל, פעולותיו ייבדקו בהקשר של נסיבות המקרה הספציפיות. בית המשפט יעריך את התנהלותו של הפרמדיק בשטח, תוך השוואה להתנהגות הרפואית הסבירה והמקובלת הצפויה בנסיבות דומות, בקרב עמיתיו למקצוע.
במה מתבטאת רשלנות רפואית בחדר מיון?
מטופלים המגיעים לחדר המיון זקוקים לטיפול רפואי, לרוב בדחיפות, ובכלל זה פעולות מצילות חיים. בהתאם לכך, כשל באבחון מדויק של מצבו הרפואי של המטופל, המוביל לטיפול רפואי קלוקל, יכול להיחשב בחזקת רשלנות רפואית.
במקרים מסוימים, רשלנות רפואית בחדר המיון נובעת מאי ביצוע בדיקות אבחון נחוצות. כך למשל, במקרה שנדון בבית משפט השלום בתל אביב, לא אובחנה דלקת קרום המוח בפעוט שהגיע עם הפניה דחופה מקופת החולים. במקרה זה, בית המשפט קבע כי למרות המצב החריג שבו נתון היה הפעוט, הרופאים היו צריכים לערוך בדיקות כדי לאשר או לשלול דלקת קרום המוח. כתוצאה מכך, נפסקו פיצויים בסך של כ-830,000 ₪ לתובעים.
האם יש לקבל מהמטופל הסכמה מדעת למתן טיפול חירום?
חוק זכויות החולה קובע במפורש כי הליכים רפואיים יכולים להתבצע במטופל, רק בהינתן הסכמה מדעת מפורשת מצידו. משמעות הדבר היא שעל המטופל להסכים ברצון לטיפול המוצע, לאחר שיוצגו בפניו כל האפשרויות הרלוונטיות וניתן לו מספיק זמן לשקול את החלטתו, לרבות פנייה לחוות דעת שנייה במידת הצורך. עם זאת, חשוב להכיר בכך שבתחום רפואת החירום, השגת הסכמה מדעת מטופלים, אינה תמיד אפשרית. במצבים מסוימים, ולבטח כשנדרשים טיפולים מצילי חיים, החלטות חייבות להתקבל תוך שניות, ויש מקרים שבהם ייתכן שלמטופלים אין את היכולת לספק או לשלול את הסכמתם לטיפול רפואי.
כפועל יוצא, חשוב לציין שהחוק אכן מאפשר מתן טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת מצד המטופל, במצבי חירום. עם זאת, רמת הסיכון הכרוכה בפעולות כאלה עשויה להיות נתונה לבדיקה משפטית. במילים אחרות, אם תובע שנגרם לו נזק טוען כי הטיפול ניתן ללא קבלת הסכמה מדעת ממנו, הוא יידרש להוכיח בבית המשפט כי במצבו הרפואי, לא היה הכרח בטיפול שניתן לו ללא הסכמתו.
רשלנות רפואית ברפואת חירום: טעויות נפוצות ופנייה משפטית – סיכום
בנושאים מורכבים ורגישים כמו רשלנות רפואית, פנייה לליווי משפטי טומנת בחובה חשיבות עליונה באשר לרווחת המטופל ויקיריו. עם זאת, המורכבויות של מקרים אלו דורשות הבנה מעמיקה של מושגים רפואיים ומשפטיים כאחד. לכן, אם אתם או אדם אהוב חוויתם מצב שבו התעורר חשד לרשלנות רפואית בטיפול חירום רפואי שניתן לכם, אל תהססו לפנות למשרד עורך דין כפיר דיין דובב, לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי.
הצוות המנוסה במשרדנו כאן כדי לספק לכם את כל ההדרכה והתמיכה שיידרשו להערכת ההיתכנות להגשתה של תביעת פיצויים בגין נזקיכם. פנו אלינו עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ ובדיקת זכאותכם לפיצוי כספי הולם.
