רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים

בשנים האחרונות מספר האנשים הפונים לניתוח לייזר להסרת משקפיים, גדל בהתמדה. לניתוחים אלו מיוחסים יתרונות רבים ושעורי הצלחה גבוהים למדי. אולם כמו בכל הליך ניתוחי, קיימות בהם גם סכנות.

למרבה הצער, נזקים למנותחים בניתוחי הלייזר נגרמים לא רק בשל סיבוכים בלתי נמנעים, אלא לעיתים גם בעקבות רשלנות מצד גורמים רפואיים שהיו מעורבים בצורה כזו או אחרת בתהליך. לכן את המדריך הבא נקדיש לסקירה מורחבת של נושא רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים והדרכים להתמודד עם התופעה.

 

במה רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים יכולה להתבטא?

ניתוחי הסרת משקפיים בלייזר, נחשבים כאמור להליכים שאינם מורכבים במיוחד. יחד עם זאת, כבכל ניתוח, גם כאן פוטנציאל הסיבוכיות קיים, והוא גדל פלאים כאשר המנתח או מי מהגורמים המעורבים בביצוע ההליך, חורגים מהפרוטוקולים הרפואיים המקובלים ו/או מנהלי הבטיחות שיש להקפיד עליהם בניתוחי עיניים בכלל ובהסרת משקפיים בלייזר בפרט.

סוג הנזק היבטים משפטיים השלכות רפואיות
פגיעה פיזית (שברים, פציעות במהלך טיפול) חובת הוכחת רשלנות והוכחת קשר סיבתי בין הטיפול לנזק כאב, שיקום ממושך, אובדן כושר עבודה זמני
נזק נוירולוגי פיצוי מוגבר בגין אובדן תפקוד ויכולת השתכרות עתידית שיתוק חלקי, פגיעה קוגניטיבית, צורך בטיפול מתמשך
נזק נפשי ניתן לתבוע פיצויים גם בגין נזק שאינו ממוני דיכאון, חרדה, פוסט־טראומה בעקבות טיפול כושל
פגיעה באיבר חיוני חישוב פיצויים גבוה בשל השלכות ארוכות טווח צורך בטיפולים רפואיים מתמשכים, ירידה באיכות החיים
מוות כתוצאה מרשלנות תביעת עיזבון ותביעות תלויים לפי חוק הירושה אובדן בן משפחה, השלכות כלכליות ורגשיות קשות

 

מהן ההשלכות של מקרי רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים?

למותר לציין שחוש הראיה הוא בין החושים המשמעותיים ביותר עבורנו כבני אדם. לכן החשש הגדול ביותר של כל מי שניגש לניתוח לייזר בעיניים, הוא מפני פגיעה בראיה ובפרט – חשש מעיוורון בעקבות הניתוח. מטבע הדברים, בתרחיש כזה לא רק העיניים ניזוקות, אלא גם נפש האדם שנפגע.

 

על חומרתם של מקרי רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים

ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, הם ניתוחים אלקטיביים במהותם. היינו, מדובר בהליך כירורגי שאינו מחויב המציאות אלא מתבצע בדרך כלל לתכלית קוסמטית. לכן מרבית הרופאים אינם ממליצים ביוזמתם למטופלים לעבור ניתוח כזה. הדגש פה הוא נוחותו של המטופל בלבד והעניין האסתטי הנלווה לויתור על הרכבת משקפי ראיה.

אין זה סוד כי מכונים רבים המציעים טיפולי הסרת משקפיים בלייזר מעסיקים אנשי מכירות מנוסים שיודעים כיצד לשווק את הניתוחים הללו לאנשים ואינם בהכרח רואים את טובת המטופל לנגד עיניהם.

אולם דווקא משום שאין מדובר בניתוח הכרחי אלא הליך שאנשים פונים אליו כדי להשיג שיפור במראה החיצוני שלהם ושדרוג של איכות החיים, כל משגה מצד המנתח שמקורו ברשלנות ומזיק למטופל, הוא חמור מאין כמוהו, וכך מתייחסים לנושא גם בתי המשפט, המקפידים במיוחד לבחון את האופן שבו הושגה הסכמת המטופל לביצוע ההליך.

 

האם העובדה שהמטופל חתם על טופס הסכמה לניתוח מונעת הגשת תביעה?

על פי חוק זכויות החולה, כל מטופל שעובר הליך ניתוחי נדרש להיות מוחתם על טופס הסכמה מדעת בידי המנתח, רק לאחר שהובהרו לו בפירוט רב ובאופן ברור סיכויי ההצלחה של הניתוח לצד כלל הסיכונים הכרוכים בביצועו. זאת בנוסף לשיתוף המטופל בתופעות הלוואי הצפויות כתוצאה מן הניתוח, משך ההתאוששות הנדרשת, ההגבלות שיחולו עליו בתקופת ההחלמה וכל פרט אחר שעשויה להיות לו השפעה על בריאותו של המטופל.

היינו, החתמת המטופל על הטופס מבלי שהדברים יוסברו לו בעל פה באופן מפורט, אינה מספיקה כדי לשחרר את המנתח מאחריותו כלפי מטופליו או למנוע את הגשתן של תביעות נזיקיות כנגדו במקרים שבהם הניתוח לא צלח.

לכן גם אם הוחתמתם על טופס כזה טרום ניתוח הלייזר, בעזרת עורך דין מיומן מתחום הרשלנות הרפואית עדיין תיתכן הגשת תביעה בעילה של אי הסכמה מדעת לביצוע ההליך. לא אחת, עילה זו לבדה עשויה להספיק על מנת שהתובע יזכה בפיצוי כספי מהנתבע – לעיתים גם במקרים שבהם הסיכוי להופעת הנזק שנגרם למנותח, הובא מראש לידיעתו אך לא בצורה מספקת.

 

למאמר: 5 טיפים להגשת תביעת רשלנות רפואית

 

אילו סיבוכים עלולים להתרחש בעקבות הסרת משקפיים בלייזר?

כל הליך ניתוחי טומן בחובו סיכונים לתופעות לוואי נפוצות, כדוגמת שטפי דם, נפיחות, כאבים ועוד. אולם כשמדובר בניתוחי לייזר, ישנם גם סיבוכים ספציפיים שעלולים להיווצר עקב ביצוע ההליך. אחת התופעות הידועות המיוחסות לניתוחי לייזר למשל, היא יובש בעיניים. יובש זה הוא תוצר של חיתוך העצבים סביב הקרנית בשל תזוזת הקרנית.

תופעה זו ניתנת לטיפול פשוט יחסית, באמצעות טיפות לעיניים. עם זאת קיימים גם סיבוכים קשים ומורכבים יותר בעקבות ניתוחים אלו שעלולים להוביל אף לאובדן ראיה בתנאים מסוימים. כך למשל במקרה של זיהום באזור המנותח שאינו מטופל במועד או בצורה נכונה.

בנוסף, ישנו הסיכון לעיוות הקרנית בעקבות ההליך הניתוחי, הנחשב כאחת העילות השכיחות להגשת תביעת רשלנות רפואית בניתוח לייזר הסרת משקפיים. סיבוך זה מוביל לעיוות ראיה שאין דרך להתגבר עליו באמצעות שימוש בעדשות מגע או הרכבת משקפיים. מקרים כאלו, מאלצים את הנפגע לעבור עוד ניתוח להשתלת קרנית.

 

האם כל ניתוח לייזר שלא הצליח הוא בבחינת רשלנות רפואית?

למרות הסברה הרווחת, לא כל ניתוח הסרת משקפיים שלא הצליח, הוא בהכרח תוצר של רשלנות רפואית. כדי שניתן יהיה לטעון לרשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים, יש להוכיח את הטענות הבאות:

 

  • המנתח סטה מחובת הזהירות כלפי המנותח – פירושו כי הרופא לא הקפיד לעמוד בסטנדרטים הרפואיים שבהם הוא מחויב בנסיבות שבהן ההליך בוצע. חריגה מסטנדרטים מקצועיים אלו, היא בבחינת חריגה מחובת הזהירות.
  • למטופל נגרמו נזקים עקב ניתוח תיקון הראייה בלייזר – בהקשר זה יהיה צורך להוכיח כי הנזקים מהם המנותח סובל, נוצרו כפועל יוצא של החריגה מחובת הזהירות החלה על המנתח. ניתוחי לייזר לתיקון ראיה מורכבים מלא מעט שלבים שבכל אחד מהם (החל משלב הייעוץ לפני הניתוח, עבור בניתוח עצמו ועד תקופת ההחלמה אחרי הניתוח) נדרש המנתח לזהירות יתרה בהתנהלות מול מטופליו, פן יסב להם נזקים בהעדר שימת לב מספקת מצידו.

 

 

העילות הנפוצות שבגינן מוגשות תביעות פיצויים בעקבות ניתוחי הסרת משקפיים

רוב תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות על רקע ניתוחי תיקון ראייה שכשלו, מוגשות על בסיס העילות להלן:

 

  • ביצוע ניתוח לייזר במטופל שאינו מועמד מתאים להליך זה – כ- 40 אחוזים מבני האדם שלוקים בקוצר ראייה אינם נחשבים כמי שעומדים בתנאי הסף הרלוונטיים לביצוע הסרת משקפיים בלייזר. לכן כאשר אדם עובר ניתוח כזה – בין אם בעקבות אבחון לוקה מצד הרופא שלו ובין אם בידיעה של המנתח כי המנותח אינו מועמד אידיאלי לניתוח מסוג זה – יש מקום להגשת תביעת רשלנות בניתוחי עיניים.
  • ביצוע ניתוח לייזר ללא קבלת הסכמה מדעת של המטופל – הדבר עלול להתרחש בתצורות שונות, ובהן הסתרת מידע חיוני מהמטופל בנוגע לניתוח לסיכויי ההצלחה בו, או לסיכונים הכרוכים בו – כדי לשכנע את המטופל לבחור באפשרות הניתוחית. ככל שהניתוח כשל והמטופל נפגע בשל כך, הוא יהיה רשאי לתבוע בעילה זו.
  • ביצוע ניתוח לייזר באופן רשלני – מנתח המבצע ניתוח לייזר שבאופן החורג ממידת המיומנות הנדרשת בניתוחים אלו או תוך חריגה מרמת הזהירות המצופה ממנו, ובשל כך גורם למטופל נזק – עשוי לעמוד בשל כך לדין בעילת רשלנות רפואית בניתוח להסרת משקפיים בלייזר.

האם נדרשת חוות דעת רפואית בכל תביעת רשלנות רפואית?
כן. חוות דעת רפואית היא לב־ליבה של כל תביעה בתחום זה. בית המשפט אינו יכול לבסס פסק דין על טענות כלליות בלבד, אלא חייב להסתמך על חוות דעת מקצועית של מומחה רלוונטי (למשל, אורטופד, גניקולוג או נוירולוג). חוות הדעת מפרטת מהו הסטנדרט הרפואי המקובל, באיזה אופן הופר הסטנדרט, ומהי מידת הקשר בין ההפרה לבין הנזק שנגרם. ללא חוות דעת מתאימה, ברוב המקרים התביעה תידחה.

האם קיימת אפשרות להסדר פשרה בתביעות רשלנות רפואית?
בהחלט. רבות מהתביעות אינן מגיעות להכרעה בבית המשפט אלא מסתיימות בהסדר פשרה. הדבר נעשה כדי לחסוך זמן, הוצאות משפטיות ועוגמת נפש לשני הצדדים. בהסדר פשרה נקבע סכום פיצוי שמוסכם על ידי התובע והמוסד הרפואי או חברת הביטוח, לעיתים באמצעות גישור. עם זאת, חשוב לוודא שהפשרה אכן מגלמת פיצוי הולם לנזק שנגרם, ולכן רצוי להסתמך על ייעוץ משפטי מעמיק טרם חתימה.

 

לסיכום

עברתם ניתוח להסרת משקפיים בלייזר שבגינו ניזוקתם? זה הזמן לבחון את פרטי המקרה בעין מקצועית ולגלות האם מקור התוצאה הבלתי רצויה הוא במחדל רפואי .לשם כך מומלץ לפנות לעורך דין מקצועי ואמין העוסק בליווי תביעות נזיקיות של נפגעי רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים. נסיונו המקצועי בתיקים דומים, יוכל לסייע לכם להבין היכן אתם עומדים מבחינה משפטית ואילו סעדים החוק מעמיד לרשותכם.

זקוקים להכוונה משפטית מקצועית בעקבות רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים? פנו עכשיו לעו”ד כפיר דיין דובב להתייעצות מיידית.

 

נשמח להשיב לכל שאלה דרך טופס ההתקשרות באתר.

מעוניין להיעזר בעו”ד רשלנות רפואית בניתוח? לחץ כאן!

רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים

שאלות ותשובות - רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים

רשלנות רפואית מתקיימת כאשר רופא או גורם רפואי חורג מסטנדרט הטיפול הסביר, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק ממשי. מדובר בשילוב של חובת זהירות, הפרת חובה ונזק. לדוגמה, אבחון שגוי של מחלה, טיפול תרופתי לא נכון או ביצוע ניתוח תוך התעלמות מנוהלים מקובלים.

הוכחת קשר סיבתי היא אחד המרכיבים המרכזיים בתביעה. יש להראות כי הנזק לא היה נגרם אלמלא הטיפול הרשלני. לצורך כך נעזרים בחוות דעת רפואיות של מומחים, המשוות בין הטיפול שבוצע לבין מה שהיה מקובל וראוי באותן נסיבות.

בתי המשפט מכירים בפיצויים ממוניים: הוצאות רפואיות, אובדן הכנסה, טיפולים עתידיים ושיקום, לצד פיצויים לא ממוניים כגון כאב וסבל, ירידה באיכות החיים ואובדן תוחלת חיים. במקרים חמורים הפיצוי יכול להגיע לסכומים משמעותיים, בהתאם לנסיבות האישיות של הנפגע.

בהחלט. הפסיקה בישראל מכירה בנזק נפשי כנזק בר־פיצוי. מטופלים שסבלו מדיכאון, חרדה או טראומה בעקבות טיפול כושל רשאים להגיש תביעה, ובלבד שיוכיחו קשר בין ההתנהלות הרפואית לבין הפגיעה הנפשית. גם בני משפחה עלולים להיות זכאים לפיצוי, במקרים בהם הנזק השפיע על חייהם באופן ממשי.

תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא שבע שנים ממועד קרות האירוע או ממועד גילוי הנזק. כאשר מדובר בקטינים, מניין השנים מתחיל מגיל 18, כך שלמעשה ניתן להגיש תביעה עד גיל 25. חריגים מסוימים מאפשרים הארכת מועד, אך יש חשיבות רבה לפעול בהקדם כדי לא לאבד את הזכאות.

לא. לא כל טעות רפואית היא רשלנות. כדי לקבוע רשלנות יש לבחון האם הרופא פעל בניגוד לסטנדרט המקובל והאם נגרם נזק ממשי. מערכת הבריאות מתאפיינת במורכבות, ולא כל תוצאה שלילית מצביעה בהכרח על כשל מקצועי. לכן בתי המשפט בוחנים את נסיבות המקרה לגופו.

אם אתה זקוק לעזרתנו באחד מתחומי העיסוק המפורטים נשמח לעמוד לרשותך ולשרתך בנאמנות ובמקצועיות
לחצו למאמרים נוספים בנושא -
Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 49 ביקורות
×
js_loader
כפיר דיין דובב
משרד עו"ד כפיר דיין דובב ושות'
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם עו"ד כפיר דיין דובב >>
לידיעתך, באתר זה נעשה שימוש בקבצי Cookies. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה, למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.