תאונת עבודה חובת המעסיק

אף מעסיק איננו רוצה שתאונת עבודה תקרה לעובדים שלו. אולם לפעמים, עקב מחדלים בטיחותיים שונים בעבודה – תאונות כאלו מתרחשות בכל זאת. בהקשר זה עולה השאלה: האם בכל הנוגע לתאונת עבודה חובת המעסיק לנקוט באמצעי מנע, או שזוהי חובתם של העובדים? ואילו חובות חלות על מעסיקים בישראל במידה ותאונות עבודה מתרחשות בכל זאת? במדריך הבא נעסוק בצעדים שמעסיקים ועובדים נדרשים לנקוט למניעת תאונות עבודה ולאחריהן.

מה בין תאונת עבודה חובת המעסיק והמוסד לביטוח לאומי?

החוק בישראל קובע כי בעת שמתרחשת תאונת עבודה זוהי חובת המעסיק לשלם לעובד שנפגע עבור ימי מחלה אינה תקפה, היות והפיצוי משולם לעובד על ידי המוסד לביטוח לאומי. יתרה מכך, אם עובד נפגע בתאונת עבודה חובת המעסיק הינה לאפשר לו להיעדר מעבודתו במהלך החלמתו מהתאונה, מבלי שימי ההיעדרות הללו יקוזזו מימי המחלה שהעובד צבר לזכותו.

על פי חוק הביטוח הלאומי במקרה של תאונת עבודה חובת המעסיק היא גם לשלם לעובד את שכרו בגין יום התאונה כרגיל. ככל ופגיעת העובד בעקבות התאונה מחייבת היעדרות של עד 12 ימים, לעובד ישולמו פיצויים הידועים כדמי פגיעה החל למן היום השלישי שלאחר תאונת העבודה. במידה והעובד נעדר מעבודתו למשך 12 ימים ויותר בעקבות תאונת העבודה, דמי הפגיעה ישולמו לו החל מהיום שלאחר מועד התאונה.

למותר לציין כי המעסיק אינו משלם את דמי הפגיעה לעובד, אלא המוסד לביטוח לאומי, אולם המוסד לביטוח לאומי גובה מן המעסיק חלק מסוים מהסכום ששולם לעובד במסגרת דמי הפגיעה עבור 12 הימים הראשונים להיעדרותו בעקבות תאונת העבודה. חוק זה תקף לגבי כל מעסיק בישראל, פרט למעסיקים של עובדי או עובדות משק בית.

המעסיק אינו רשאי לקזז ימי מחלה וכל תשלום שהוא משכרו של העובד בעבור תקופת ההיעדרות שלו. זאת למעט תרחיש שבו העובד אינו מגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת העבודה שעבר, או שמתברר כי הוא איננו זכאי לקבלת דמי פגיעה על פי חוק הביטוח הלאומי. או אז יהיה העובד רשאי לממש את ימי המחלה שצבר מול המעסיק שלו במידה וקיימים כאלו, ואלו יקוזזו ממכסת ימי המחלה שלו.

האם במקרה של תאונת עבודה חובת המעסיק לסייע לעובד בתביעת המוסד לביטוח לאומי?

על מנת לענות על שאלה זו, נבחן מקרה של עובד שלקה בלבו במקום העבודה שלו, ויצא בעקבות זאת לחופשת מחלה בת 60 ימים. מעסיקו של העובד שילם תמורת יום התאונה עצמו, בגין ימי המחלה שהעובד ניצל, כאשר עבור היום השני והשלישי להיעדרות העובד שולמו 50 אחוזים מהשכר היומי ועבור שאר ימי המחלה – 100 אחוזים משכרו היומי של העובד.

לאחר מכן, העובד רצה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, ובעקבות זאת עלתה הסוגיה: האם במקרה של תאונת עבודה חובת המעסיק לסייע לעובד בתביעת המוסד לביטוח לאומי? במקרה זו, מאחר והתקף לב המתרחש בעבודה אינו מוכר באופן אוטומטי בתור תאונת עבודה, הייתה סבירות גבוהה לכך שתביעת העובד לא תתקבל. מכאן שלא בהכרח כדאי היה לאותו עובד להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה, ובפרט ככל שלעובד לא נגרמה נכות בעקבות האירוע.

אולם במידה והעובד בוחר היה לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בכל זאת, והיו משולמים לו דמי פגיעה, הוא היה נדרש להשיב למעסיק שלו את שווי ימי המחלה ששולמו לו. בכל מקרה, למעסיק אין חלק בתביעת העובד את המוסד לביטוח הלאומי.

בתאונת עבודה חובת המעסיק מסתכמת במילוי החלק שלו בטפסי התביעה המוגשים למוסד לביטוח לאומי. זאת משום שעל בסיס הנתונים שהמעסיק מספק, מחשב הביטוח הלאומי את סכום דמי הפגיעה שישולמו לעובד. בהקשר זה, חשוב לדעת כי המעסיק רשאי שלא להסכים לשלם לעובד נפגע תאונת העבודה תמורת ימי מחלה, ככל והעובד עדיין לא מימש את הזכויות שלו לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי.

למאמר על תאונת עבודה ביטוח לאומי” היכנסו.

הידעתם? בתאונת עבודה חובת המעסיק להוכיח כי פעל למזעור סיכונים עבור עובדיו

החוק בישראל מחייב כל מעסיק לנקוט באמצעי זהירות בסביבת העבודה ובהקשרה, על מנת להגן על עובדיו מפני פגיעות פוטנציאליות. בין היתר, חובה זו כוללת את הצורך ליצור סביבת עבודה בטיחותית וממוגנת עבור העובדים. המעסיק מחויב בכך לאורך כל הדרך, אם ברצונו להיות מוגן מפני תביעות רשלנות מצד עובדיו.

מה קורה אם המעסיק אינו מקפיד לאכוף את נהלי הבטיחות בעבודה?

היה והמעסיק איננו מקפיד על אכיפתם של נהלי הבטיחות והגהות בסביבת העבודה, אינו מקפיד לתדרך את עובדיו בנושא, ואינו מספק להם תנאי עבודה בטיחותיים, שיטות ועזרי עבודה שמאפשרים למזער את הסיכון לתאונות עבודה – עובדים שנפגעים במסגרת עבודתם אצלו, רשאים להגיש כנגדו תביעות פיצויים.

בסיכומו של עניין, בהקשר למניעה של תאונת עבודה חובת המעסיק היא ליצור עבור עובדיו סביבת עבודה בטיחותית שכוללת את כל אמצעי המיגון והבטיחות האפשריים, ולתדרך את עובדיו באופן עקבי בנושא של נהלי בטיחות בעבודה. המעסיק מחויב גם לפקח אחר אופן ביצוע העבודה כדי לאכוף את נהלי הזהירות הללו ולהקפיד לחדד נהלים ולתזכר בהם את העובדים בשוטף.

במה חובת המעסיק לבטיחות בעבודה מתבטאת?

חובת המעסיק לבטיחות בעבודה היא תלויית הקשר, מטבע הדברים. מי שמעסיק עובדים בסביבת פס ייצור במפעל למשל, נדרש לספק לעובדיו עזרי מיגון כגון כפפות ומשקפי מגן, לדוגמא. אולם עבור עובדי מטה, אלו אינם נחוצים, בדרך כלל. עם זאת, אותו מעסיק מחויב יהיה להבטיח את בטיחותם ושלומם של עובדיו, בכל סביבת עבודה בה הם מועסקים.

לצורך העניין, באם קיימות בסביבת העבודה סכנות גלויות, המעסיק רשאי להסתפק באזהרת העובדים לגביהן ותדרוך שלהם להימנעות מהמפגעים הללו. מנגד, כאשר בסביבת העבודה קיימות סכנות נסתרות מן העין, אחריותו של המעסיק למניעת תאונות עבודה, גדלה, ומחייבת אותו לנקוט בכל אמצעי העומד לרשותו כדי למנוע אפשרות לפגיעה בעובדיו.

לעורך דין אובדן כושר עבודה לחץ כאן

הגשת תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה כנגד מעסיק שהפר את חובת הבטיחות

כאשר עולה חשד סביר לכך שהמעסיק לא פעל ככל שמצופה ממנו על מנת למנוע תאונות עבודה תחת משמרתו, ישנו מקום לשקול הגשת תביעת פיצויים כנגדו. אף שהחוק מגבה באופן עקרוני את נפגעי תאונות העבודה בנושא זה, עובדים רבים מתלבטים מאוד בנוגע לתביעת מעסיקיהם למימוש חובתם כלפיהם, מסיבות תעסוקתיות וחשש לפגיעה בשמם הטוב והמוניטין המקצועי שבנו. לכן חשוב לפנות לעורך דין תאונות עבודה לגיבוש אסטרטגיית פעולה נבונה.

מדוע עובדים חוששים לממש את זכויותיהם מול המעסיק לאחר תאונת עבודה?

לא אחת, עובדים שנפגעו במסגרת תאונת עבודה, חוששים למצות את זכויותיהם מול המעסיקים שלהם. זאת מפאת החשש הלגיטימי והמובן לכך, שהדבר יוביל להיווצרות אווירה עוינת במידת מה, בסביבת העבודה. לכן לאחר תאונת עבודה, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה כדי לקבל הכוונה למימוש מלא של הזכויות מול המעסיק והביטוח הלאומי, ולמזער את הסיכון לפגיעה בזכויותיכם בתהליך.

מעוניינים להתייעץ עם עורך דין בנושא תאונת עבודה חובת המעסיק?

במשרד עו”ד כפיר דיין דובב ישמחו לסייע לכם. לחצו כאן לתיאום שיחת ייעוץ בהקדם!

נשמח להשיב לכל שאלה דרך טופס ההתקשרות באתר.

מעוניין להיעזר בעו”ד רשלנות רפואית תאונת עבודה? לחץ כאן!