פיטורין שלא כדין ללא הליך שימוע

פיטורים שלא כדין – הקדמה

ככלל, למעסיק הזכות לפטר עובד וברובם של המקרים אין כל בעיה בכך. פיטורין שלא כדין הם אותם מקרים בהם פיטורי העובד אינם חוקיים וזאת בסיטואציות שונות: פיטורים ללא שימוע או ללא שימוע תקין, פיטורים מחמת אפליה בעבודה, פיטורים בזמן ההיריון או טיפולי פוריות. מאמר זה יעסוק בפיטורים ללא הליך שימוע.

הטיעון המשפטי

להלן על קצה המזלג עיקרי הטיעון המשפטי בנוגע להליךפיטורין שלא כדין בהיעדר הליך שימוע או בקיום הליך שימוע שאינו תקין.

על פי פסיקת בתי הדין לעבודה, החובה לעריכת שימוע טרם קבלת החלטה על פיטורי עובד, הינה זכות יסוד של העובד הנובעת מכללי הצדק הטבעיים, מחובת תום הלב וההגינות ביחסי עבודה.

דוגמא לפסק דין של משרדנו – פיטורים שלא כדין ללא הליך שימוע תקין נגד מסעדת שגב אקספרס – לחץ כאן

זכות זו באה לידי ביטוי כבר בשנות החמישים בבג”צ 3/58 ברמן נ’ שר הפנים, פ”ד יב(2) 1493 שם נקבע כלהלן:

“…לפי הכלל הנקוט במשפט המקובל זה מאות שנים, לא יורשה גוף אדמיניסטרטיבי – ואפילו אדמיניסטרטיבי טהור- לפגוע באזרח פגיעת גוף, רכוש, מקצוע, מעמד וכיוצא בזה, אלא אם נתנה לנפגע הזדמנות הוגנת להשמעת הגנתו בפני הפגיעה העתידה”.

הכלל העקרוני אשר בשיטת משפטנו, יושם בשני העשורים האחרונים על ידי בית הדין הארצי לעבודה אשר פסק בשורה ארוכה של פסקי-דין כי פיטורים שנעשו ללא הליך שימוע או ללא הליך שימוע נאות, נוגדים את כללי הצדק הטבעי ולכן אינם פיטורים כדין (ע”ע (ארצי) 1027/01 ד”ר יוסי גוטרמן נ’ המכללה האקדמית עמק יזרעאל, לח 448 (2003) ; ע”ע (ארצי) 415/06 דני מלכה נ’ שופרסל בע”מ; ע”ע (ארצי) 109/08 מרכז החינוך העצמאי לתלמוד תורה נ’ עובדיה בינון; ה’ פורת דיני עבודה – המדריך המלא 742 (2010).

כך, בע”ע (ארצי) 1027/01 ד”ר יוסי גוטרמן נ’ המכללה האקדמית עמק יזרעאל, נקבע כך:

“וכך גם הלכה פסוקה היא, מימים ימימה, כי זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר – עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד, בין בדרך של פיטורים ובין בדרך של אי-חידוש חוזה עבודה“.

הנה כי כן, זכות השימוע אשר הייתה בעבר נחלתם של העובדים במגזר הציבורי בלבד, הפכה בשנים האחרונות לזכותם של כלל העובדים במדינת ישראל: בע”ע  415/06 דני מלכה נ’ שופרסל פסק בית-הדין הארצי לעבודה כי חלה חובה על עריכת שימוע גם במגזר הפרטי, כך שזכות השימוע חלה באותו היקף ובאותה מידה גם בגוף ציבורי, גם בגוף פרטי וגם בגוף שהוא דו מהותי.

מכאן, פיטורים ללא מתן זכות שימוע לעובד יכולים להביא לבטלות או לפיצוי כספי. הכלל הוא כי סכום הפיצוי שיש לפסוק לעובד שפוטר שלא כדין הוא תשלום שיכול להגיע לכדי סכום השווה ל-12 משכורות (ע”ע 300258/97 המועצה הדתית נתיבות – הרב בנימין כהן; ע”ע 300258/97 יהודית חנן נ’ המועצה המקומית נחמיה פד”ע לז 645).

יצוין, כי חובת תום הלב מוגברת כאשר מדובר ביחסי עבודה. על חובה זו עמד הנשיא מ’ גולדברג במאמרו ‘תום לב במשפט העבודה’ (ספר בר-ניב (1987) 139, 143:

“יחסי עובד-מעביד הם ‘יחסים חוזיים עליהם חלה חובת קיום בדרך המקובלת ובתום לב ‘ובדרך כלל נדרש בקיומם של יחסים אלה מעבר לתום הלב לו מצפים בחוזים אחרים, מסחריים. יחסי עובד-מעביד מחייבים את העובד לנהוג בדרך המתיישבת עם האמון המחויב מתפקידו, ואת המעביד – בדרך העולה מחובת הדאגה לרווחת העובד… וחובת ההגינות…שני אלה הם אף מעבר לחובת ‘קיום בתום לב’ שמסעיף 39 לחוק החוזים…

עקרון תום הלב הפך ליסוד מוצק בפרשנות וביישום הסכמים קיבוציים וחוזי עבודה אינדיווידואליים, וזאת בשים לב לאופיים המיוחד של היחסים החוזיים במישור הקיבוצי, בין הצדדים ליחסי העבודה, ובמישור האינדיווידואלי, בין מעביד ועובדיו’ (ראה גם מאמרי ‘עקרון תום הלב במשפט העבודה’, ספר ברנזון, כרך שני, 499)”.

כך, גם עריכת שימוע למראית עין לעובד שמפוטר הינה התנהלות המנוגדת לחלוטין לחובת המעסיק לנהוג בתום לב מוגבר עם העובד, ובהגינות המתחייבת עמו.

לשם קבלת ייעוץ באשר לחוקיות הליך הפיטורים יש לפנות לעו”ד דיני עבודה מיומן.

מעוניין להיעזר בעו”ד דיני עבודה?  לחץ כאן!