קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, היא מקור סיוע כלכלי חיוני עבור בעלי מוגבלויות בישראל, אך תהליך קבלתה עשוי להיות מורכב ומאתגר. דרגת אי כושר עבודה שנקבעת בביטוח לאומי לתובע היא הגורם המרכזי בקביעת גובה הקצבה, ולכן ראוי להקדיש לה תשומת לב מיוחדת. מאמר זה יסקור את התהליך לקבלת קצבת נכות מביטוח לאומי, תוך בחינת חשיבותה של דרגת אי הכושר לעניין זה.
מה זו דרגת אי כושר עבודה ומה החשיבות של קביעתה?
מדינת ישראל מעניקה קצבת נכות לאזרחים עם מוגבלות גופנית או נפשית, בין אם מולדת ובין אם נרכשת. קצבת הנכות נועדה לסייע להתמודד עם האתגרים הנלווים למוגבלות, וכן לאפשר השתלבות טובה יותר בחברה ובתעסוקה. בהקשר זה, חשוב לדעת שדרגת אובדן כושר עבודה שהיא אחוזי הנכות שקובע הביטוח הלאומי לתובע, היא הגורם החשוב ביותר בקביעת גובה קצבת הנכות שתשולם לתובע וזכאותו לזכויות רפואיות נלוות בביטוח הלאומי וברשויות השונות.
מעבר לגובה הקצבה, דרגת אי הכושר משפיעה ישירות על סל שלם של זכויות, כמו השתתפות במימון טיפולים, הנחות במסים, עזרה בשיקום מקצועי ולעיתים גם הטבות בדיור ובחינוך. קביעה נכונה של דרגת אי הכושר חשובה גם משום שהיא עשויה להוות בסיס לתביעות נזיקין או ביטוחיות נוספות, למשל מול חברות ביטוח פרטיות. לכן, ההיערכות לוועדה הרפואית אינה עניין טכני בלבד, אלא שלב אסטרטגי בניהול החיים הכלכליים של מי שסובל מפגיעה בכושר ההשתכרות. במקרים רבים, פנייה לייעוץ מקצועי מסייעת לוודא שהתמונה שמוצגת בפני הוועדה משקפת את ההשפעה המלאה של המגבלה על יכולת העבודה בפועל.
איך ניתן לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי בעקבות אי כושר עבודה?
כדי לקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, יש לעבור תהליך של הגשת תביעה ואישור זכאות.
ראשית, על המבקש לאסוף מסמכים רלוונטיים שיתמכו בתביעה – אישורים רפואיים, מכתבים מהרופאים המטפלים, בדיקות וכדומה. חשוב לאסוף את כל המסמכים הנחוצים עוד לפני הגשת התביעה, שכן קשה לצרף מסמכים נוספים בדיעבד.
לאחר מכן מגישים את התביעה למוסד לביטוח לאומי. התביעה נבחנת על ידי ועדה רפואית שקובעת האם המבקש זכאי לקצבת נכות. הזכאות נקבעת בהתאם לחומרת הנכות ומידת אי הכושר לעבוד – ככל שדרגת אי הכושר גבוהה יותר, כך גדלה קצבת הנכות.
לכן, חשוב להציג בפני הוועדה את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים על מנת שיוכלו לקבוע את אחוזי הנכות ודרגת אי הכושר לעבודה בצורה מדויקת והוגנת.
במקביל, יש חשיבות רבה לאופן שבו מספרים לוועדה על ההשפעה התפקודית של המגבלה על שגרת היום יום והעבודה. לא די לומר “כואב” או “קשה לי”, אלא חשוב לתאר אילו משימות אינכם יכולים לבצע, כמה שעות אתם מסוגלים לעבוד, באיזו תדירות אתם נאלצים להיעדר, ומה קורה כשאתם מנסים לחזור לעבודה. בנוסף, יש לעקוב אחרי הזמנים – במקרה של דחיית התביעה או קביעה חלקית בלבד, ניתן להגיש ערר בתוך פרק זמן מוגבל. לכן מומלץ לתעד כל שלב בתהליך, לשמור העתקים של כל מסמך שנשלח או התקבל, ולוודא שהתביעה מנוסחת בצורה ברורה ומתייחסת גם לפן הרפואי וגם לפגיעה בהכנסה בפועל.
כיצד מגישים תביעת אי כושר עבודה במסלול המהיר?
בנסיבות חריגות, ניתן להגיש תביעה לקצבת נכות במסלול מהיר ולקבל הכרעה תוך 30 יום.
המסלול המהיר רלוונטי למקרים הבאים: חולי ALS, בעלי נכות נפשית מעל 50%, בעלי מוגבלות שכלית מעל 40%, מי שעבר השתלת איבר בשנה האחרונה, חסרי תפקוד בשתי גפיים או מרותקים לכיסא גלגלים, וחולים במחלות קשות או זיהומיות.
המסלול המהיר נועד לסייע במצב רפואי או כלכלי קשה, שבו נדרש טיפול בתביעה בדחיפות. הוא מאפשר קבלת הכרעה תוך חודש ימים, לעומת תהליך רגיל שיכול להימשך עד שלושה חודשים.
חשוב לדעת שגם במסלול המהיר הדרישה לתיעוד רפואי מלא אינה פוחתת, ולעיתים אף מחמירה, משום שההחלטה מתקבלת על בסיס מסמכים בלבד או בבדיקה קצרה יחסית. לכן, לפני הגשת תביעה במסלול זה, חשוב לוודא שכל המסמכים המעידים על חומרת המצב, האבחנות, ההמלצות הרפואיות והקושי התפקודי מצורפים כבר בשלב הראשון. בנוסף, המסלול המהיר אינו מתאים לכל מי שמרגיש שמצבו חמור, אלא רק למצבים שעונים לקריטריונים הברורים שפורסמו. אם אינכם בטוחים האם אתם עומדים בתנאים, ניתן לבדוק זאת מראש מול ביטוח לאומי או לקבל ייעוץ מקצועי, כדי להימנע מדחייה מיותרת או מהצורך להגיש מחדש תביעה במסלול הרגיל.
למאמר: תביעת אובדן כושר עבודה
ולמאמר: איך ניתן להצליח בהגשת תביעות אובדן כושר עבודה
מה קורה לאחר הגשת התביעה בגין אי כושר עבודה?
לאחר הגשת תביעה לקצבת נכות, המוסד לביטוח לאומי מזמן את התובע לוועדה רפואית מטעמו. הוועדה בוחנת את מצבו הרפואי של התובע וקובעת את שיעור הנכות הרפואית שלו.
כדי לעבור לשלב הערכת אי כושר העבודה ולקבל קצבה, יש צורך בהכרה בנכות רפואית משמעותית של 60% לעובד או נכות מצטברת של 40% עם ליקוי אחד לפחות בשיעור 25% – שגם מאפשרת קבלת קצבה. זאת למעט 50% נכות רפואית שמספיקים במקרה של עקרות בית.
בעלי נכות מעל 60% זכאים בנוסף לקצבת נכות גם לתו חניה לנכים, פטור ממס על קצבאות, הנחות בארנונה ותחבורה ציבורית ועוד, אולם גם בעלי נכות נמוכה יותר זכאים להטבות שונות.
לאחר קביעת הנכות הרפואית, תיבחן שאלת אי כושר ההשתכרות, כלומר עד כמה הנכות משפיעה על היכולת לעבוד ולהשתכר. בשלב זה נבדקות בין היתר ההשכלה, הניסיון התעסוקתי, סוג העיסוק הקודם והאפשרות לעבוד בעיסוק אחר שמתאים למגבלות. יש מקרים שבהם ייקבעו גם מועדים לבדיקות חוזרות, בעיקר כאשר קיימת אפשרות לשיפור או להחמרה במצב. בנוסף, התובע יקבל החלטה כתובה הכוללת את אחוזי הנכות, דרגת אי הכושר והזכאות לקצבה ולהטבות נלוות. אם ההחלטה אינה תואמת את חומרת המצב בפועל, ניתן להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים בתוך פרק זמן מוגדר, ובמצבים מסוימים אף לפנות לבית הדין לעבודה.
באילו הטבות מזכה אי כושר עבודה מתחת לאחוז המזכה בקצבה?
למרות שקצבת נכות ניתנת רק בכפוף לאי כשירות לעבודה, גם בעלי נכות נמוכה יותר יכולים ליהנות מהטבות שונות בהתאם למצבם. כך למשל, בעלי 20% נכות יכולים לקבל סיוע בלימודים ושיקום מקצועי. בעלי 40% ומעלה זכאים לתוכניות תמיכה נפשית, ובמקרה של נכות נפשית – מימון פסיכיאטר.
מעבר לכך, ישנן הטבות נוספות שעשויות להיות רלוונטיות גם ללא קצבת נכות חודשית, כגון השתתפות במימון אביזרי שיקום, טיפולים פרא־רפואיים, התאמות במקום העבודה ותמיכה בשילוב תעסוקתי. בחלק מהמקרים ניתן לקבל גם הטבות במס הכנסה או בזכאות להקלות שונות במערכות הציבוריות, בהתאם לאופי הפגיעה ולתחום הפעילות. לכן, גם אם קיבלתם אחוזי נכות שאינם מזכים בקצבה, חשוב לבדוק לעומק אילו זכויות נלוות עומדות לרשותכם. רבים מגלים בדיעבד שויתרו על זכויות משמעותיות רק משום שלא קיבלו קצבת נכות חודשית, אף שהיו זכאים לסיוע בשיקום, בלימודים או בתעסוקה שיכול היה לשנות את מסלול חייהם.
מה תפקידו של פקיד התביעות בביטוח לאומי לעניין קביעת הקצבה?
לאחר שוועדה רפואית קבעה את שיעור הנכות הרפואית, התיק עובר לבחינה של פקיד תביעות במוסד לביטוח לאומי.
תפקיד פקיד התביעות הוא לקבוע את דרגת אי הכושר לעבוד באופן קבוע או זמני, שנגרמת בעקבות הנכות.
דרגת אי הכושר נקבעת בטווח שבין 60% ל-100%. ככל שהדרגה גבוהה יותר, כך גדלה קצבת הנכות שניתנת כפיצוי.
מטרת קביעת דרגת אי הכושר היא להעריך את הנזק הכלכלי שנגרם עקב הנכות, ולאפשר למוסד לביטוח לאומי לקבוע פיצוי הולם שיסייע להתמודד עם המצב הרפואי והכלכלי. זהו שלב חיוני בתהליך קבלת קצבת הנכות לאחר שנקבעה הזכאות הרפואית.
האם ניתן לערער על דרגת אי כושר שנקבעה בביטוח לאומי?
חשוב לדעת שניתן להגיש ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי הן בנוגע לקביעת אחוזי הנכות הרפואית והן בנוגע לדרגת אי הכושר לעבודה.
ערעורים אלה אמנם דורשים מאמץ ומשאבים מהתובע, אך הם חיוניים ומצדיקים את הטרחה, מאחר שיכולים להביא לשינוי משמעותי בגובה הקצבה שתינתן.
קצבת הנכות היא מקור סיוע חשוב ביותר עבור אנשים עם מוגבלות, ולכן חשוב למצות את הזכויות ולוודא שגובה הקצבה שנקבע משקף נאמנה את מידת הנכות ואי הכושר האמיתיים.
ערעור עשוי לאפשר קבלת קצבה הוגנת וראויה יותר, שתקל על הסתגלות למגבלה ותאפשר איכות חיים טובה יותר הן לבעל הנכות והן לבני משפחתו. לכן, במקרים המתאימים, כדאי לשקול לנצל את האפשרות לערער ולהיאבק על זכויותיכם.
מה גובה גמלת הנכות הכללית שמשולמת בביטוח הלאומי על אי כושר עבודה?
בטבלה שלפניכם מפורטים סכומי גמלאות הנכות הכללית שמשלם המוסד לביטוח הלאומי, בהתאם לדרגת אי כושר העבודה של המבוטח:
| דרגת אי כושר העבודה | סכום הגמלה החודשית | תוספות לגמלה |
| מלאה (100% או 75%) | 4,291 ₪ | תוספת מרבית למשפחה: עד 3,594 ₪. כוללת 1,106 ₪ לכל ילד (עד שני ילדים) ו-1,382 ₪ לבן/בת זוג. הסכום המרבי הכולל עשוי להגיע ל-7,885 ₪ בחודש. |
| חלקית גבוהה (74%) | 2,925 ₪ | תוספות משפחתיות: עד 2,659 ₪. מורכב מ-818 ₪ לכל ילד (עד שני ילדים) ו-1,023 ₪ לבן/בת זוג. סך הכל אפשרי: 5,584 ₪ בחודש. תנאי מיוחד: הכנסה מעל 2,633 ₪ עשויה להגדיל זכאות לתוספות. |
| חלקית בינונית (65%) | 2,636 ₪ | תמיכה נוספת אפשרית: עד 2,336 ₪. כולל 719 ₪ לכל ילד (עד שני ילדים) ו-898 ₪ לבן/בת זוג. סכום כולל מקסימלי: 4,972 ₪ בחודש. גם כאן, הכנסה מעל 2,633 ₪ עשויה להשפיע על התוספות. |
| חלקית נמוכה (60%) | 2,476 ₪ | סיוע משפחתי נוסף: עד 2,157 ₪. מתוכו 664 ₪ לכל ילד (עד שני ילדים) ו-829 ₪ לבן/בת זוג. סך הכל אפשרי: 4,633 ₪ בחודש. כמו ברמות החלקיות האחרות, הכנסה מעל 2,633 ₪ עשויה להשפיע על הזכאות לתוספות מלאות. |
לתשומת לבכם: הזכאות לתוספת ילדים היא עבור ילדים עד גיל 18, או עד 24 במידה והילדים עדיין משרתים בצבא / בשירות לאומי. התוספת לבן / בת זוג תלויה בגובה ההכנסה המוגבל עד 7,146 ₪ ברוטו, ובאי קבלת קצבה אחרת. הסכומים עשויים להתעדכן ולכן חשוב לבדוק בביטוח הלאומי כל מקרה פרטנית כדי לקבל מידע רלוונטי בהתאמה אישית.
האם ניתן לעבוד ועדיין לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי בגין אי כושר עבודה?
בשנים האחרונות חלו שינויים חיוביים בחקיקה שמטרתם לעודד יציאה לעבודה של אנשים עם מוגבלות המקבלים קצבת נכות.
בעבר, קצבאות נכות ניתנו רק למי שהכנסתו נמוכה מאוד או ללא הכנסה. אולם היום, מי שהוכר כבלתי כשיר לעבודה עדיין יכול לצאת לעבוד מבלי לעבור בדיקות חוזרות לכושר השתכרותו.
רק אם ההכנסה מהעבודה עולה על גובה קצבת הנכות, היא תופחת בהתאם לעלייה בהכנסה. כך נמנע הצורך “להתחמק” מעבודה כדי לשמור על הקצבה.
מדובר בשינוי חשוב שמאפשר לבעלי מוגבלויות לצאת לעבוד ולהשתלב בחברה מבלי “להיענש” על כך באובדן קצבת הנכות שלהם.
לסיכום
דרגת אי כושר עבודה היא הגורם המכריע בקביעת גובה קצבת הנכות שתתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. כדי לעבור את התהליך בהצלחה ולקבל את מלוא הזכויות, חשוב לקבל ייעוץ וליווי משפטי מקצועי.
למשרד עו”ד כפיר דיין דובב ניסיון רב בטיפול בתביעות נכות. הצוות המקצועי במשרדנו, יוכל לסייע לכם להתמודד עם האתגרים בדרך למיצוי מלוא זכויותיכם.
אל תוותרו על הסיוע לו אתם זכאים – פנו אלינו בהקדם לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות.
מעוניין להיעזר בעו”ד אי כושר עבודה? לחץ כאן!

שאלות נפוצות - אי כושר עבודה
דרגת אי כושר עבודה היא הגורם המרכזי לפי נקבע סכום גמלת הנכות בביטוח לאומי. היא נקבעת על ידי פקיד תביעות לאחר שוועדה רפואית קובעת את אחוזי הנכות הרפואית. דרגת אי הכושר נעה בין 60% ל-100%, וככל שהיא גבוהה יותר, כך גדלה קצבת הנכות. מטרתה להעריך את הנזק הכלכלי שנגרם עקב הנכות ולקבוע פיצוי הולם.
התהליך מתחיל באיסוף מסמכים רפואיים רלוונטיים כמו אישורים, מכתבים מרופאים ובדיקות. חיוני לאסוף את כלל האסמכתאות הרלוונטיות לקראת הגשת התביעה. בשלב הבא התביעה מוגשת לביטוח לאומי. ועדה רפואית בוחנת את המקרה וקובעת אם התובע אכן זכאי לקצבה. הזכאות נקבעת לפי חומרת נכותו של התובע ומידת הפגיעה בכושרו לעבוד.
כן, בשנים האחרונות חלו שינויים בחקיקה המעודדים יציאה לעבודה של מקבלי קצבת נכות. כיום, מי שהוכר כבלתי כשיר לעבודה יכול לצאת לעבוד מבלי לעבור בדיקות חוזרות לכושר השתכרותו. רק אם ההכנסה מעבודה עולה על גובה קצבת הנכות, היא תופחת בהתאם. שינוי זה מאפשר לבעלי מוגבלויות להשתלב בעבודה מבלי לאבד את קצבתם.
המסלול המהיר מאפשר קבלת החלטה בתוך 30 ימים במקרים חריגים ומותאם למצבים כדוגמת תביעה מצב חולה ALS, המתמודד עם נכות נפשית שעולה על 50%, מגבלה שכלית העולה על 40%, או אדם שעבר השתלת איברים בשנה האחרונה, נעדר שליטה בשתי גפיו או מרותק אל כיסא גלגלים, כמו גם חולה במחלה קשה או זיהומית. מסלול זה נועד לסייע במצבים רפואיים או כלכליים קשים הדורשים טיפול דחוף, לעומת התהליך הרגיל שעשוי לארוך אף 3 חודשים.