כל מה שרצית לדעת על שעות נוספות

רבים מן העובדים במדינת ישראל אינם מודעים לפרטי חובת התשלום על שעות עבודה נוספות. במאמר הבא תוכלו לקבל מידע רלוונטי בנושא חישוב שעות העבודה הנוספות, מי זכאי ומי לא זכאי לקבלת תגמול בגין שעות נוספות.

תנאי הזכאות הבסיסיים לתגמול על שעות נוספות בעבודה

היקף משרה מלאה עומד על 182 שעות לחודש אולם שעות נוספות מחושבות בהתאם לשעות העבודה בכל יום בנפרד ולא על בסיס חודשי.

על פי חוק שעות העבודה והמנוחה  שעות נוספות הן תוספת לשעות העבודה היומיות, בהתאם למספר ימי העבודה בשבוע:

במשרה של 5 ימי עבודה בשבוע: העובד יהיה זכאי לתגמול על שעות נוספות על כל שעה החורגת מ-8 שעות ו-36 דקות עבודה ביום עבודה או על שעת עבודה החורגת מ-42 שעות עבודה בשבוע.

במשרה של 6 ימי עבודה בשבוע: התגמול על שעות נוספות יינתן עבור כל שעה החורגת מ- 8 שעות עבודה ליום (אך בכל מקרה, האדם יתוגמל על כל שעה שעוברת את ה-42 השבועיות). באשר למשמרות לילה, אדם יהיה זכאי לגמול שעות נוספות בתנאי שעבד מעל 7 שעות.

לעובדים במשמרות לילה כל שעה מעבר לשעה השביעית תיחשב כשעה נוספת.

חשוב לציין כי קיים היתר מצד שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, על פיו מספר השעות המקסימאליות בהן ניתן להעסיק עובד הן 4 שעות עבודה נוספות ביום ולא יותר מ-12 שעות נוספות בשבוע, במקרה של מקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה למשך 6 ימים, ואילו לא יותר מ-15 שעות נוספות בשבוע של 5 ימי עבודה כאשר מספר השהות המקסימאלי שניתן להוסיף ביום יחושבו לפי כללים נוספים בהיתר.

לדוגמא פס”ד שהשיג משרדנו בבית הדין: 93,000 ₪ לסו שף במסעדה בגין שעות נוספות והתפטרות בדין מפוטר

חשוב להיוועץ עם עורך דין דיני עבודה כדי לקבל את התמונה המלאה.

הרצאה של עו”ד כפיר דיין דובב בנושא שעות נוספות

שיעור התשלום עבור שעות עבודה נוספות בימי חול, בשבת ובחג.

בדרך כלל, יהיה זכאי העובד לתשלום שכר בשיעור של 125% (לשעה) על השעתיים הנוספות ביום עבודה מלא. על כל שעה נוספת העוברת את השעתיים, יהיה זכאי האדם לתגמול של 150% לשעה.

ביום המנוחה ובחג, יהיה זכאי העובד לתגמול של 175% בשעתיים הראשונות והחל מהשעה השלישית לתגמול של 200%.

החריגים לתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה

חוק שעות עבודה ומנוחה מכיל גם התייחסות לעבודות ותפקידים שאינם זכאים לתגמול עבור שעות נוספות הנחלקים לשתי קבוצות:

היעדר אפשרות פיקוח: משרות כגון עובדי סיעוד, משטרה, עובדי דיג ושאר עבודות שקשה לפקח על שעות העבודה המדויקות בהן או עבודות אשר בהן העובדים נדרשים מראש לעבודה בשעות לא שגרתיות.

בהקשר זה יש להדגיש כי לא מספיק שהמעסיק ייטען כי לא פיקח בפועל אלא החשיבות היא לשאלה האם יכול היה לפקח על שעות העבודה בכלים סבירים, לדוגמא, טכנאים וספקי שירות אשר מסתובבים לאורך היום, עובדים אשר עובדים מביתם וכולי.

משרות אמון: “משרת אמון” המתייחסת למשרה בה העובדים נדרשים למידה חריגה של אמון הנדרש בין העובד למעסיק. לעיתים קרובות, מעסיקים ישתמשו באפשרות הגדרת המשרה כמשרת אמון כדי להתחמק מן הצורך לשלם לעובדים על שעות נוספות.

בית הדין לעבודה מעדיף להכליל כמה שיותר עובדים במסגרת החוק ולצמצם את החריגים ומתבסס על  כמה עקרונות כדי לקבוע האם מדובר במשרת אמון או לא: מידת האמון ממש, אשר נמדדת על פי המידע אליו העובד היה חשוף במהלך עבודתו, הגדרת התפקיד, שכר העבודה, האם היתה דרישה להחתמת כרטיס נוכחות וכדומה.

למאמר: 10 זכויות שמגיעות לכל עובד

למאמר: כל מה שרצית לדעת על פיצויי פיטורין

נשמח ליתן ייעוץ ראשוני על ידי עורך דין דיני עבודה למי שישלח טופס שאלה באתר.

מעוניין להיעזר בעו”ד דיני עבודה?  לחץ כאן!