כל עובד מגיל 21 וכל עובדת מגיל 20 זכאים להפרשת ביטוח פנסיוני באמצעות שלוש המוצרים הפנסיונים הבאים: קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהלים. נכון להיום שיעור ההפרשות הינו 18.5% מן המשכורת, כאשר 6% מופרשים על ידי העובד וכל השאר על ידי המעסיק. עד פה מדובר על החוק אותו יש כמובן לכבד, אך במקומות עבודה רבים משיגים העובדים באמצעות ארגונים שונים תנאים טובים ומשופרים יותר באמצעות הסכמים קיבוציים, וכדי שלא יהיו פערים בין עובד אחד למשנהו, משרד העבודה והרווחה מוציא צוי הרחבה ומכליל בו את כל עובדי המשק. כך שהחוק בלבד אין די בו כדי למצות את זכויותיו של העובד, וחשוב לבדוק מה קיים בענף מבחינת הסכמים וצוים שונים על מנת לאפשר לעובד לקבל את כל המגיע לו על פי הסכמים אלו. במאמר זה נסביר כל מה שאתם צריכים לדעת על מקורות החובה לביטוח פנסיוני.
ביטוח פנסיוני – מה זה?
ביטוח פנסיוני הינו אחד מעמודי התווך של חברה סוציאלית אשר דואגת לאזרחיה ליום שבו לא יוכלו לעבוד יותר, אם מפאת זקנה ואם מפאת מחלה או פציעה. בדרך זו, גם אם אדם אינו אחראי דיו כדי לנהל את עתידו הכלכלי בתבונה, או שחלילה ידו אינה משגת, המדינה היא זו שדואגת כי כל זמן שהוא עובד, יופרשו לו כספים לביטוח הפנסיה שלו בשלוש דרכים אפשריות: קופת גמל, קרן פנסיה וביטוח מנהלים. אך גם אם אדם אינו עובד כל חייו, לדוגמא, עקרת הבית, הוא יהיה זכאי לתגמולים שונים באמצעות תשלומי הביטוח הלאומי שהעביר כל חייו.
חשוב לציין כי כל אדם רשאי גם לדאוג לעצמו לקרן פנסיה פרטית ולהזרים כספים לשם תוך קבלת תנאים משופרים בהתאם לתנאי הפוליסה שלו. נכון להיום, במדינת ישראל, על פי חוק – כל עובד בן 21 וכל עובדת בת 20 זכאים לחסכון פנסיוני של לא פחות מ – 18.5% מן המשכורת שלהם, כאשר 6% באחריותם להפריש בעצמם ואת השאר יפריש המעביד. כל זמן שהם עובדים, המעסיק מחוייב להפריש להם את הסכום הנ”ל ישירות מן המשכורת מדי חודש.
| למאמר: מהו “ביטוח פנסיוני קיים” לצורך צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק – חלק 1 |
| למאמר: מהו “ביטוח פנסיוני קיים” לצורך צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק – חלק 2 |
מה עושים עצמאים?
החל משנת 2017 עצמאים מחוייבים להפריש לעצמם ביטוח פנסיוני, והם רשאים לבחור לעצמם את האפיק המועדף עליהם, קופת גמל, קרן פנסיה פרטית או ביטוח מנהלים פרטי. בשונה מעובד שכיר, זכאי העצמאי למשוך חלק מן הכסף המופקד בקרן או בקופה ללא קנס וזאת על מנת להתגבר על תקופות קשות כגון אבטלה וסגירת בית העסק. העצמאים רשאים להפקיד כל סכום שברצונם לשמור בצד לימי הפרישה שלהם ויש להם הטבות והקלות מס שונות שאין לשכירים. מטרת ההטבות היא לעודד עצמאים להפריש לעצמם סכומי כסף סבירים ולא להשקיע את כל תזרים המזומנים שלהם בחזרה לעסק מתוך מחשבה שההווה חשוב מן העתיד והשיגשוג העכשווי חשוב יותר מפירות העתיד.
מקורות החובה לביטוח פנסיוני
כאמור לעיל, כל מעסיק מחויב על פי חוק להפריש לעובדיו ביטוח פנסיוני, אולם יש יותר מדרך אחת לעשות זאת, להלן הדרכים המקובלות ביותר במשק הישראלי:
חוזה עבודה – חוזה עבודה אישי בין עובד למעביד כולל גם סעיפים של כמה ומתי ולאיפה יופרשו לו כספים לפנסיה. מעסיקים רבים בוחרים לעצמם חברת ביטוח מועדפת דרכה הם מבטחים את כל העובדים שלהם בביטוחים אישיים, מהבסיסיים ביותר ועד לביטוחי מנהלים יוקרתיים, כך יותר קל ונוח להם. במידה וחוזה העבודה משפר את התנאים של תשלומי הביטוח הפנסיוני לעומת החוק, הקובע מביניהם יהיה חוזה העבודה אשר יגבר על החוק. אך אם חוזה העבודה מפר את החוק או מציע תנאים נמוכים מזה שקבוע בחוק, החוק יגבר על חוזה העבודה.
הסכם קיבוצי – הסכם קיבוצי הינו הסכם אשר נערך בין עובדים לבין הארגון שמאגד אותם, לדוגמא, הסתדרות המורים, ובדרך כלל כולל תנאים משופרים וטובים יותר ממה שמציע החוק. במקרה כזה כל מוסד אשר משתף פעולה עם ההסתדרות מתחייב למלא אחר תנאי ההסכם הקיבוצי. לדוגמא, אם מפעל מסויים משתף פעולה עם איחוד התעשיינים ויש להם הסכם קיבוצי עם אחת מחברות ביטוח, המפעל ישלם ביטוח פנסיוני עבור עובדיו בהתאם למה שסוכם בהסכם הקיבוצי.
צו הרחבה – צו הרחבה הינו יוזמה של משרד העבודה והרווחה אשר בוחן ענף מקצועי מסויים, ואם יש בו הסכם קיבוצי המכיל את רוב עובדי הענף, הוא ירחיב את הזכויות הקיימות בהסכם הקיבוצי על כלל העובדים בענף, גם את אלו שאינם שייכים לארגון שיצר את ההסכם הקיבוצי וגם אם הם עובדים אצל מעסיק אשר אינו משתף פעולה עם הארגון, וזאת על מנת למנוע אפלייה בין עובד לעובד. התוצאה תהיה שהעובד יקבל תנאים זהים למי שחתם על הסכם קיבוצי גם אם למעשה לא חתם על דבר. פעמים רבות קורה שהתנאים בצו ההרחבה עולים בהרבה על התנאים הקיימים בחוק, ולכן חשוב מאד להכיר את צוי ההרחבה לרווחת העובד על מנת לאפשר לו למצות את זכויותיו.
למאמר: חובת המעסיק להפריש לפנסיה – הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה
הרצאה של עו”ד כפיר דיין דובב בנושא מקורות החובה לביטוח פנסיוני
סעיף 20 לחוק הפיקוח על המוצרים הפנסיוניים– מה המשמעויות החוקיות שלו והשלכותיו?
סעיף 20 לחוק הפיקוח על המוצרים הפנסיוניים קובע כי כל עובד רשאי לבחור לעצמו את קרן הפנסיה שלו, את חברת הביטוח, את אפיק ומסלולי החסכון ואת גובה הכיסויים הביטוחיים גם בניגוד לעמדת המעסיק. על פניו חוק זה נועד להיטיב עם העובד ולאפשר לו בחירה חופשית בחברת ביטוח או תנאים מסויימים המועדפים עליו מבלי שהמעסיק יכפה עליו את הפוליסה שיותר נוח לו איתה, אך האמת היא שהחוק יצר מכשול לא נעים – מאחר והעובד זכאי לבחור גם את מסלול החסכון, הוא רשאי להסיר אלמנטים ביטוחיים שונים כגון אובדן כושר עבודה ( בביטוח מנהלים ) נכות ושארים, מה שאומר שבמידה ויחלו או יפצעו, הם לא יהיו זכאים לקבל תגמולי נכות,שארים או אובדן כושר עבודה. כבר נעשה תקדים בשם פסק דין ליליאן לנסברג שקובע כי אם עובד בחר להסירם, זו זכותו והבחירה שלו, ובמקרה ונפגע לא יוכל לקבל פיצוי על פגיעתו. מסיבה זו, מומלץ מאד לעובדים גם אם הם בטוחים בבריאותם, בגילם הצעיר וכושרם הגופני, שלא להסיר מרכיבי אובדן כושר עבודה, נכות ושארים, למענם ולמען בני משפחתם התלויים בהם לפרנסתם.
למאמר: זכות הבחירה לעובד לבחור ביטוח פנסיוני – מכוח סעיף 20 לחוק הגמל
האם אני כלול בהסכם קיבוצי?
עובדים ועובדות רבים כלל אינם מודעים לעובדה שבענפים ובמקצועות שונים קיים צו הרחבה אשר מכליל אותם בהסכם קיבוצי שעמיתיהם למקצוע דאגו לו לעצמם, והוא חל גם עליהם למרות שמעולם לא חתמו עליו וגם המעסיק שלהם אינו משתף פעולה עם אותו ארגון או התאגדות עובדים. הסיבה לכך היא שמשרד העבודה והרווחה אינו רוצה שייווצרו פערים בזכויות בין עובד אחד למשנהו, ולכן עם קבוצה גדולה מאד של עובדים הצליחה להגיע להסכם קיבוצי המחייב את מעסיקיהם, הוא ירחיב באמצעות הצו את הזכויות הללו על כל עובדי המשק. כיצד יודעים זאת? ניתן לברר זאת באתר משרד העבודה והרווחה ובאמצעות עורך דין לדיני עבודה ופיצויים אשר יבדוק זאת עבורכם וידאג כי תקבלו את מלוא זכויותיכם.
פס”ד תקדימי שהשיג משרדנו: 800,000 ש”ח ליורשים של מבוטח בקרן פנסיה שנפטר ולא הספיק למשוך את הכספים
אישור תביעת שאירים: סך של 18,500 ש”ח לאחר שתביעת אישה שטענה כי היא ידועה בציבור נדחתה
מעוניין להיעזר בעו”ד ביטוח פנסיוני? לחץ כאן!
