פס”ד בתיה דניאלי (בו ייצג משרדנו) – קרן הפנסיה תחויב לשלם פנסיית שאירים לאלמנה

קרן פנסיה כוללת הפרשה לחיסכון בכספים המופרשים על ידי העובד והמעסיק לצורך תשלום קצבת זקנה לעובד ביום בו יסיים את עבודתו ויצא לגמלאות. עם זאת, מה קורה במקרה בו העמית של קרן הפנסיה נפטר? ומה קורה אם עולות שאלות מהותיות על מהות הזוגיות של המנוח ואלמנתו עד כדי שאלה אם היו כלל יחד?

במאמר זה תוכלו לקרוא על פסק דין בו עלו השאלות הללו בדיוק, והצלחנו להשיג לאלמנתו של פנסיונר קצבת שאירים מלאה.

עובדות המקרה

התובעת הייתה נשואה למנוח במשך 58 שנים, משנת 1959 ועד לפטירתו בשנת 2020. התובעת והמנוח התגוררו יחדיו בדירת המגורים המשותפת שלהם במשך שנים רבות, וניהלו משק בית משותף יחד עם חשבונות בנק נפרדים. ההפרדה בין חשבונות הבנק התחילה עם תחילתו של הקשר, ולבני הזוג לא היה מעולם חשבון בנק משותף.

בשנת 2017, שלוש שנים לפני מותו של המנוח, התרחשה החמרה משמעותית במצבו הבריאותי והוא נזקק למטפל סיעודי בכל שעות היום והלילה. באותה בעת היה מצבה הנפשי של התובעת ירוד – היא נמנעה מיציאה מביתה, הפסיקה לארח את בני משפחתה הקרובים, שכבה במיטתה עם משככי כאבים, ישנה שעות רבות במהלך היום והפסיקה להתקלח.

בשל מצבה הנפשי של התובעת בתקופת המחלה של בעלה, היה ברור שאין אפשרות ממשית להביא עובד זר לביתם של בני הזוג, והוחלט להעביר את המנוח לדיור סיעודי ברעננה, בו יוכל להיעזר במטפל זר. מעבר זה היה בהסכמת שני בני הזוג, תוך הסכמה שהוא אינו מתאר סיום או הפסקה של הקשר ביניהם. המעבר לא כלל בתוכו הפרדה של נכסי בני הזוג.

למרות המשך הזוגיות של בני הזוג, כאשר הגיעה האלמנה לבקש קצבת שאירים מקרן הפנסיה של בן הזוג, ענתה הקרן שלא מדובר ב”אלמנה של פנסיונר” (הזכאית לקצבת שיירים) בשל המגורים המופרדים של המנוח ושל בת זוגו בשלושת השנים האחרונות של חייו.

קביעה זו הייתה מבוסס על תקנון קרן הפנסיה, שקובע שזכאות לפנסיית שאירים דורשת מגורים משותפים של בני הזוג בשנה האחרונה לחייו של המנוח המבוטח. כנגד אטימות לב זו הגשנו כתב תביעה בבית הדין לעבודה.

טענות התביעה

טענתנו העיקרית בדיון בתיק זה הייתה שהיצמדות ללשון התקנון של קרן הפנסיה איננה הגיונית במקרה זה, בשל הפער המהותי בין המצב שתקנון הפנסיה נועד למנוע לבין מצבה של האלמנה נשואת תיק זה.

טיעון זה הסתמך על כך שבני הזוג היו נשואים והתגוררו במשותף במשך מעל ל-56 שנים, מבלי להיפרד. המגורים המופרדים עליהם מתבססת קרן הפנסיה בטענתה להיעדר זכאות היו כורח המציאות, שלא היה נתון לשיקול דעתם של בני הזוג ונבע ממצבו הרפואי הקשה של המנוח יחד עם מצבה הנפשי הקשה של התובעת.

שלילת זכאותה של התובעת על סמך זאת, מבלי לספק לה מענה כלשהו לצרכיה הכלכליים וזכותה בעיזבון בעלה, איננו בהלימה עם לשון החוק והפסיקה בתחום ומהווה שרירות לב של חברת הביטוח.

טענות ההגנה

קרן הפנסיה טענה מאידך שלשון התקנון ברורה בנושא, ושיש לפרש אותה על פי המובן המקובל של הדברים – הכולל בתוכו התייחסות להיעדר מגורים משותפים של בני הזוג בשנה האחרונה לחיי המנוח, ללא קשר לסיבת המגורים המופרדים. בנוסף ניסתה קרן הפנסיה לטעון לכך שהתובעת מנסה להסתיר ממנה נתונים ולקבל ממנה קצבת שאירים שהיא אינה זכאית לה בהיעדר תום לב.

לטענתם, בן הזוג המנוח לא תמך באלמנה מבחינה כלכלית לפני מותה, ומכך ניתן להסיק שלא היה ביניהם קשר קרוב ומחייב. התביעה הגיבה לטענה זו בהצגת תדפיסים מחשבונותיו של המנוח, שמראים שהכנסותיו כיסו את הוצאותיו במדויק, ללא אפשרות לתמוך באשתו מבחינה כלכלית, כך שנתון זה אינו אומר דבר.

סיום התיק

תיק זה הסתיים בוויתור של קרן הפנסיה על כתב ההגנה שלה, שנעשה מרגע שראתה שבית הדין אינו מקבל את טענותיה באשר לסיבות שבגינן אין להכיר באלמנה כ”אלמנה של פנסיונר”. בכך הסכימה קרן הפנסיה לשלם לאלמנה את קצבת השאירים המגיעה לה, במלואה, וניתן להסכמה זו תוקף של פסק דין.

לסיכום

במקרים רבים, לצערנו, קרנות הפנסיה מסרבות לשלם כספים המגיעים למבוטחים על ידי היצמדות ללשון תקנון הקרן. חשוב לנו שתדעו שלשון התקנון נתונה לפרשנות שונה, לא מהווה אות אחרונה במאבק, ושיש תמיד לאן לפנות ולנסות לשנות את תשובת הקרן.

זקוקים להכוונה משפטית בהקשר לעו”ד קרן פנסיה? פנו למשרד עורך דין כפיר דיין דובב, להתייעצות מקצועית.