אובדן כושר עבודה בשל מחלת מקצוע - מדריך זכויות

אובדן כושר עבודה כתוצאה ממחלת מקצוע, מקנה זכויות כספיות במוסד לביטוח לאומי ובפוליסות הביטוח הפרטיות. בשונה מתאונה פתאומית, מחלת מקצוע מאופיינת בכך שהיא מתפתחת לאורך זמן, עקב חשיפה ארוכה לתנאי עבודה מזיקים או פעולות חוזרות. 

מהי מחלת מקצוע וכיצד היא שונה מתאונת עבודה

תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כאירוע פתאומי וחד פעמי שהתרחש תוך כדי ועקב העבודה. לעומת זאת, מחלת מקצוע היא ליקוי רפואי שהתפתח כתוצאה מחשיפה ממושכת לגורמים מזיקים בסביבת העבודה. תקנות הביטוח הלאומי מכירות ברשימה קבועה של מחלות מקצוע. לצד זאת, הפסיקה הכירה בסוג נוסף של נזק גופני שנוצר כתוצאה מחשיפה ממושכת או פעילות ממושכת, העונה לשם מיקרוטראומה.

כאשר מדובר בפגיעות שהן בבסיסן תוצאה של אפקט מצטבר ארוך טווח, לעתים הגוף המבטח (חברות הביטוח, ביטוח לאומי) ינסה לייחס את הליקוי הרפואי למשהו שהוא חיצוני לעבודה, והקושי הראייתי בתיקים האלה הוא בולט. משום כך, מימוש זכויות בתיק של  אובדן כושר עבודה מחייב הצגת תיעוד רפואי ותעסוקתי מפורט לצורך הוכחת הקשר הסיבתי. 

למאמר: מהי מחלת מקצוע או מיקרוטראומה 

רשימת המחלות הסגורה בתקנות הביטוח הלאומי

המוסד לביטוח לאומי פועל על פי רשימה קבועה המפורטת בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי. רשימה זו כוללת מחלות ספציפיות המקושרות לסוגי עיסוקים מסוימים. אם המחלה ממנה סובל העובד מופיעה ברשימה והוא עסק במקצוע המקושר לה קיימת חזקה משפטית כי המחלה נגרמה עקב עבודתו. 

הרשימה הזאת ארוכה כאורך הגלות, אבל בכל זאת, שווה לעיין בכמה דוגמאות למחלות מקצוע, כדי להבין טוב יותר את הנושא. להלן כמה דוגמאות למחלות מקצוע נפוצות (יחסית):

• תסמונת התעלה הקרפלית- זוהי אחת הפגיעות השכיחות ביותר בעידן המודרני. היא נגרמת עקב לחץ על העצב המדיאני בכף היד כתוצאה מפעולות חוזרות ונשנות. היא מוכרת לרוב אצל קלדנים, עובדי ייצור, טכנאים וכל מי שמפעיל את כפות הידיים ברצף לאורך שעות העבודה.
• מחלות ריאה תעסוקתיות (כמו אסבסטוזיס או סיליקוזיס)- נגרמות כתוצאה משאיפת חלקיקים מזיקים כמו אבק אסבסט, סיליקה או מתכות. מחלות אלו מאופיינות לעיתים ב”תקופת חביון” ארוכה, כלומר הן יכולות להתגלות שנים רבות לאחר שהעובד סיים את עבודתו באתר המזוהם.
• פגיעות בכתפיים ובגב (נזקי עמוד שדרה)- בעוד שפריצת דיסק בודדת נחשבת לעיתים לתאונה, נזק מצטבר לחוליות הגב או קרעים בגידי הכתפיים מוכרים כמחלת מקצוע דרך מסלול המיקרוטראומה. הדבר נפוץ אצל סבלים, נהגים מקצועיים (בשל רטט של כל הגוף) או עובדים הנדרשים להרמת משקלים מעל גובה הכתפיים באופן קבוע.
• ירידה בשמיעה וטינטון- עובדים החשופים לרעש מזיק (מעל 85 דציבלים) בסביבת עבודתם, כמו עובדי מפעלים, טייסים, נגנים או עובדי מוסכים, עלולים לסבול מפגיעה בלתי הפיכה בשמיעה או מרעש תמידי באוזניים (טינטון). הכרה במחלה זו דורשת עמידה ברף דציבלים ספציפי ובדיקות שמיעה תקופתיות.

חשוב לזכור כי העובדה שמחלה אינה מופיעה ברשימה הסגורה אינה סוף פסוק. במקרים שהנזק נוצר עקב פעילות או חשיפה ממושכות שאינן ברשימה, ניתן לפנות למסלול של מיקרוטראומה, שבו הוכחת רצף פעולות חוזרות ונשנות מובילה להכרה. 

למאמר: אובדן כושר עבודה בעקבות פריצת דיסק 

למאמר: אובדן כושר עבודה בעקבות תעלה קרפלית

חשיפה לחומרים מסוכנים ומחלות מקצוע תעסוקתיות

חשיפה לחומרים מסוכנים עלולה להוביל למחלות קשות ואף קטלניות. למשל, חשיפה לאסבסט ידועה כגורם למחלות ריאה קשות וסרטן המזותליומה. בתביעות אלו חברות הביטוח מנסות לעיתים ליישם את מבחן הגורם הבלעדי כדי לדחות תביעות בטענה שהמבוטח עישן בעבר או סבל ממשקל עודף. חשוב להבהיר כי מבחינה משפטית די בכך שתנאי העבודה היו גורם משפיע באופן ממשי על התפרצות המחלה כדי לזכות בפיצוי.

במחלות מקצוע מורכבות קיימת תקופת חביון משמעותית שיכולה להימשך עשרות שנים מהחשיפה ועד לפרוץ המחלה. לפי חוק ההתיישנות (סעיף 8, וכן הפסיקה בתחום), מירוץ ההתיישנות מתחיל רק ברגע שבו המבוטח יכול היה לקשור באופן סביר בין מחלתו לבין תנאי עבודתו בעבר. 

נזקי רעש ומחלות שמיעה כפגיעה בעבודה

פגיעה בשמיעה וטינטון הן מחלות מקצוע שכיחות בקרב עובדי תעשייה כבדה ומוסכים. החוק קובע תנאים נוקשים להכרה בנזקי רעש הכוללים חשיפה לרעש מזיק של לפחות 85 דציבלים וירידה בכושר השמיעה של 20 דציבלים לפחות בכל אחת מהאוזניים. הגשת התביעה חייבת להיעשות תוך 12 חודשים מהיום שבו תועדה לראשונה הירידה בשמיעה בתיק הרפואי. חברות הביטוח נוהגות לדחות תביעות רבות בטענה שמדובר בירידה בשמיעה הקשורה לגיל ולא לרעש במקום העבודה.

מחלות נפש וסטרס כרוני במסלול התביעה

הכרה במחלת נפש כמחלת מקצוע היא אחת המשימות המורכבות ביותר מבחינה משפטית. פסיקה עדכנית מרחיבה את האפשרות להכיר בנזק נפשי, לא רק כתוצאה מאירוע חריג אחד, אלא כרצף של אירועי דחק מתועדים במסגרת דוקטרינת המיקרוטראומה. כדי להצליח בתביעה כזו, יש להציג תיעוד מזמן אמת על רצף אירועים חריגים בעבודה שהובילו לקריסה התפקודית. 

במידה ונוצר פער בטיפול הנפשי עקב אבחון רפואי לקוי, צוות משפטי יפעל לקשור בין המחדל הטיפולי לבין החמרת הנזק הנפשי התעסוקתי.

למאמר: אובדן כושר עבודה על רקע נפשי

דוקטרינת המיקרוטראומה: הנזק המצטבר

דוקטרינת המיקרוטראומה נועדה לסייע לעובדים שסובלים ממחלות שאינן מופיעות ברשימה הסגורה. כדי לזכות בתביעה במסלול זה, יש להוכיח ביצוע של פעולות דומות וחוזרות ונשנות, לאורך זמן רב שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר. נקודת תורפה משמעותית היא הרישום הרפואי הראשון. במידה והעובד לא ציין בפני הרופא הראשון כי הכאבים קשורים לפעולות חוזרות בעבודה הדבר עלול לשמש כנגדו כראיה לסתירת הקשר הסיבתי. חיוני לוודא כי התיעוד הרפואי משקף נאמנה את הקשר שבין המאמץ התעסוקתי לבין הכאב הפיזי כבר מתחילת הדרך.

ניווט מקצועי בדרך להכרה כנפגע עבודה

התמודדות עם מחלת מקצוע דורשת סבלנות ודיוק משפטי יוצא דופן מול מערכות בירוקרטיות קשיחות. חברות הביטוח נוטות להקשיח את עמדותיהן כאשר מדובר בנזקים מצטברים שקשה להוכיח בבדיקה בודדת ולכן ניהול נכון של התיעוד הרפואי הוא המפתח להצלחה. במשרד עורכי דין כפיר דיין דובב ושות’ אנו פועלים בנחישות להשגת ההכרה והפיצוי המקסימלי עבור לקוחותינו.

רוצה להיעזר בעורך דין אובדן כושר עבודה? לחץ כאן!

צפו בעו”ד כפיר דיין דובב מתראיין בנושא אובדן כושר עבודה