מעבר לסערה הרגשית: כך תממשו זכויות באובדן כושר עבודה עקב הפרעת אישיות גבולית

הפרעת אישיות גבולית (BPD) גורמת לסערות רגשיות וחוסר יציבות קיצוני. תסמינים אלו הופכים את ההתמדה בעבודה למשימה כמעט בלתי אפשרית, ומובילים למצב של אובדן כושר עבודה עקב הפרעת אישיות גבולית. במאמר זה נסביר כיצד יש לפעול מול הגופים השונים כדי לממש זכויות במצב זה.

מהי הפרעת אישיות גבולית (BPD) וכיצד היא פוגעת בכשירות התעסוקתית?

הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה נפשית כרונית, המאופיינת בדפוס מתמשך של חוסר יציבות עמוק. מקור השם “גבולית” מתייחס לכך שההפרעה היא על הגבול שבין נוירוזה לפסיכוזה.

הפרעה זו פוגעת כמעט בכל תחומי החיים: בתפיסה העצמית, בוויסות הרגשי ובמערכות היחסים הבינאישיות. הפגיעה בכשירות התעסוקתית היא לרוב חמורה ונובעת מתסמינים כמו רגישות קיצונית לדחייה וביקורת, קושי בניהול כעסים, התנהגות אימפולסיבית, ומעברים חדים במערכות יחסים - כולל מול עמיתים ומנהלים - מאידיאליזציה לזלזול מוחלט (אפשר לתאר זאת כראייה של העולם רק בגוונים של שחור ולבן).

התוצאה היא פעמים רבות חוסר יציבות תעסוקתי, קושי ממשי להחזיק במקום עבודה לאורך זמן, והתפרצויות שאינן מובנות לסביבה.

משום כך, אנשים הסובלים מאישיות גבולית עשויים להגיש תביעה בגין אובדן כושר עבודה. הפרעת אישיות גבולית נכנסת לרוב תחת סעיף 34(ב) בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) שעוסק בהפרעות במצב הרוח.

האתגר המשפטי המרכזי בתביעות אלו הוא שהזכאות לקצבה אינה ניתנת בגין עצם האבחנה ב-BPD.

חברת הביטוח או המוסד לביטוח לאומי לא יאשרו תביעה רק כי קיים אבחון פסיכיאטרי.

חובת ההוכחה המוטלת על תובעים היא להראות כיצד התסמינים הספציפיים של ההפרעה גורמים לקושי ממשי בתפקוד היומיומי, ובעיקר, פוגעים באופן משמעותי ביכולתכם לעבוד ולהשתכר.

התסמינים המרכזיים של הפרעת אישיות גבולית (BPD) הפוגעים ישירות ביכולת העבודה כוללים חוסר יציבות רגשי קיצוני, המתבטא בתנודות חדות במצב הרוח, התפרצויות זעם וקושי בוויסות דחפים. לכך נלווה דפוס של יחסים בינאישיים סוערים, הכולל מעברים חדים בין הערצה (אידיאליזציה) לזלזול קיצוני (דה-וולואציה) כלפי עמיתים ומנהלים, ורגישות עזה לביקורת או דחייה. הפגיעה התפקודית נובעת גם מאימפולסיביות בתחומים שעלולים להזיק (כמו בזבוז כספים או שימוש בחומרים), תחושת ריקנות כרונית, ובמצבי דחק, אף תחושות חשדנות (פרנויה) או ניתוק מהסביבה (דיסוציאציה). כל אלו יחד מקשים מאוד על שמירת יציבות תעסוקתית לאורך זמן.

בתביעות אלו יש להוכיח שהתסמינים אינם מאפשרים לכם לקיים שגרת עבודה יציבה, להתמודד עם לחצים או לנהל קשרים בינאישיים הנדרשים בסביבת העבודה, ויש לבסס זאת באמצעות הבאת ראיות לאובדן כושר עבודה.

למאמר: אובדן כושר עבודה נפשי: האם מחלת נפש מזכה בתביעת אובדן כושר עבודה?

קבלת נכות כללית עקב הפרעת אישיות גבולית

המסלול העיקרי לקבלת תמיכה כלכלית מהמדינה הוא הגשת תביעה לקצבת נכות כללית. התהליך מורכב משני שלבים עיקריים. בשלב הראשון, עליכם לעבור ועדה רפואית, לרוב בפני פסיכיאטר, שתבחן את התיעוד הרפואי ותקבע את שיעור הנכות הרפואית שלכם, בהתאם לסעיף 34ב כאמור. כלומר להיות במצב של לפחות רמיסיה חלקית עם סימנים קליניים ברורים, לראות שקיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, שישנה הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, וישנו זיהוי של הגבלה קשה של כושר העבודה.

בשלב השני, ורק אם עברתם את הרף הרפואי, פקיד תביעות יבחן את דרגת אי-הכושר שלכם. שלב זה בודק עד כמה הנכות שנקבעה אכן פוגעת ביכולתכם לעבוד ולהשתכר.

למאמר: מדריך כיצד להגיש תביעת פיצויי אובדן כושר עבודה בביטוח לאומי

הפרעת אישיות גבולית כתאונת עבודה

הפרעת אישיות גבולית הפרעת אישיות, כלומר מאופיינת בדפוס מתמשך, עקבי וכרוני של חוסר יציבות רגשית, קשיים בינאישיים ואימפולסיביות.

לפי האבחנה, דפוסים אלו מתחילים כבר בגיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת. כמו כן, מחקרים מצביעים על קשר לגורמים גנטיים וסביבתיים בילדות (כמו טראומה). מנגד המוסד לביטוח לאומי מכיר בפגיעה נפשית כתאונת עבודה כאשר היא נגרמת כתוצאה מאירוע ספציפי, פתאומי ויוצא דופן בעבודה.

הסתירה ברורה: ההפרעה היא כרונית ומושרשת באישיות, בעוד שתאונת עבודה היא אירוע חיצוני ופתאומי. משום כך, המוסד לביטוח לאומי או חברת ביטוח יטענו כמעט תמיד כי מדובר במצב קודם (Pre-existing condition), וכי כל משבר שאירע בעבודה אינו הגורם למצב, אלא תסמין של ההפרעה (למשל, התפרצות זעם, קושי לקבל ביקורת וכו’).

למאמר: נזק נפשי כתוצאה מתאונת עבודה

התנהלות מול חברות הביטוח הפרטיות וקרנות הפנסיה

במקביל למסלול בביטוח הלאומי, אם רכשתם פוליסת אובדן כושר עבודה פרטית או שיש לכם כיסוי דרך קרן פנסיה, אתם רשאים להגיש תביעה גם לגופים אלו.

חברת הביטוח אינה בודקת אחוזי נכות כלליים, אלא בוחנת שאלה אחת: האם איבדתם את כושרכם לעבוד בשיעור של 75% לפחות, בהתאם להגדרות העיסוק בפוליסה. בתביעות BPD, חברת הביטוח עשויה לטעון שאתם כשירים לעבודה בתקופות שבין המשברים. ההוכחה הנדרשת מנגד היא שהתנודתיות עצמה, “רכבת ההרים הרגשית”, והיעדר היכולת להתמיד, הם אלו ששוללים את כושר העבודה הממשי.

למאמר: מהו “עיסוק סביר אחר” בפוליסה אובדן כושר עבודה

צפו בהרצאה של עו”ד כפיר דיין דובב: מיצוי זכויות אובדן כושר עבודה בוועדות רפואיות של קרנות פנסיה וביטוח לאומי

חשיבות התיעוד הרפואי וחוות דעת פסיכיאטרית

הדרך להתמודד עם טענות הדחייה היא באמצעות בניית תיק רפואי מוצק. לא מספיק לטעון שאתם סובלים מהפרעת אישיות גבולית, יש להוכיח זאת באופן עקבי. התיק חייב לכלול תיעוד רציף מפסיכיאטר מטפל, המפרט לא רק את האבחנה אלא גם את חומרת התסמינים: חוסר היציבות הרגשי, התנהגויות אימפולסיביות, פגיעה עצמית, התפרצויות זעם, והשפעת כל אלו על התפקוד היומיומי והתעסוקתי.

במקרים רבים, מומלץ מאוד להצטייד בחוות דעת פסיכיאטרית פרטית, המתייחסת ספציפית לסוגיות של כושר עבודה ובוחנת את התיעוד הרפואי שלכם לאורך שנים.

למאמר: הוכחת אובדן כושר עבודה: תיעוד והוכחות חיוניים

טיפול מומלץ וההשלכות המשפטיות שלו

חשוב להבין את ההקשר הטיפולי בהפרעת אישיות גבולית. נייר עמדה רשמי של משרד הבריאות קובע כי הטיפול המועדף והיעיל ביותר להפרעה זו הוא טיפול אמבולטורי (בקהילה) מבוסס ראיות, כמו טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT). לפי עמדת משרד הבריאות, יש לעשות הכל כדי להימנע מאשפוז, שכן אשפוז נמצא כלא מועיל ואף עלול להזיק ולהחמיר את הסיכון לפגיעה עצמית.

להמלצה הזאת יש נפקות לעניין הוכחת התביעה מול ביטוח לאומי או חברות הביטוח: חברות ביטוח עשויות לטעון בטעות כי “אם המצב היה חמור, הייתם מאושפזים”. עם זאת, במקרה של BPD, חומרת המצב מוכחת דווקא באמצעות הצורך בטיפול קהילתי אינטנסיבי וארוך טווח, ועל הפגיעה התפקודית הנמשכת למרות הטיפול.

למאמר: אובדן כושר עבודה עקב סכיזופרניה: מדריך למיצוי זכויות מול הגופים השונים

התמודדות משפטית עם חוסר יציבות

ההתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית היא קשה וממושכת, הן למתמודד והן למשפחתו. הגשת תביעות ביטוח עלולה להיות תהליך מורכב ומתסכל בפני עצמו, במיוחד עבור אדם שחווה חוסר יציבות רגשית ורגישות קיצונית לדחייה. גופי הביטוח מודעים לקושי זה, ולעיתים הדחיות מבוססות על ההנחה שהמבוטח יתייאש ולא ימשיך בהליך. חשוב לזכור כי זכויות אלו מעוגנות בחוק ובפוליסות ונועדו לספק רשת ביטחון כלכלית. ניהול נכון של התיק, איסוף מסמכים מדויק והבנה של הדרישות השונות בכל מסלול תביעה, הם צעדים הכרחיים למימוש הזכויות.

צפו: עו”ד כפיר דיין דובב משוחח על תביעות אובדן כושר עבודה