זיוף ימי מחלה על ידי העובד: בית הדין פסק פיצויי פיטורים לעובד

לא מעט מעסיקים נוטים לחשוש כי יש עובדים שנוטים לבצע זיוף ימי מחלה בין אם על בסיס קבוע או בין אם על בסיס חד פעמי. בית הדין לעבודה קבע כי המעסיק איננו יכול לבצע החלטות חד צדדיות רק בגלל תחושות הבטן. אז אילו אפשרויות עומדות לרשותו של המעסיק? על כך במאמרו של עו”ד כפיר דיין דובב – ייצוג מעסיקים ועובדים.

אם אתה מעסיק שנמצא בסיטואציה הזאת, אתה בוודאי שואל את עצמך מה תוכל לעשות? סעיף 2(ג) לתקנות דמי מחלה מגיע בדיוק על מנת לעשות סדר בבעיה הזאת. הסעיף קובע כי אם המעסיק חושש מסיבה כזאת או אחרת שהעובד מזייף ימי מחלה, הוא רשאי להפנות אותו לבדיקה רפואית מטעמו. לעובד אין אפשרות לדחות את הבקשה, והוא מחויב להגיע לבדיקה הרפואית על מנת להוכיח הוא הוא אכן חולה.

זיוף של ימי מחלה בקרב עובדים הייתה בעיה מרכזית מאז ומעולם, אך בשנים האחרונות ניתן להגיד כי מדובר על תופעה שגוברת. לא מעט עובדים מנצלים את ימי המחלה שעומדים לזכותם על מנת לבצע סידורים ואפילו בכדי לצאת לחופשה בארץ או בחו”ל – וכל זאת כאמור במסווה של ימי מחלה.

אך למרות שהמעביד יכול להיות מאוד טעון במיוחד מכיוון שמדובר על ניצול, הוא איננו יכול לקחת את החוק לידיים. אם המעסיק לא יפעל על פי החוק במדינת ישראל, הוא בסופו של יום יצטרך לשלם פיצויים לעובד שפוטר. אך אם המעביד יפעל על פי החוק הוא יוכל לפטר את העובד, וכל זאת מבלי שהוא יצטרך לשלם לו פיצויים.

ימי מחלה זוהי לא סיסמא

בית הדין לעבודה קבע בפס”ד אלי דניאלוב דן במצב שבו עובד הודיע למעביד כי הוא איננו יכול להגיע לעבודה בשעת בוקר כי הוא איננו חש בטוב. המעביד סבר שמדובר במקרה של זיוף ימי מחלה על ידי העובד והסביר לעובד כי מדובר על התראה קצרה במיוחד, וההיעדרות עלולה לגרום לו נזק – ולכן הוא ביקש ממנו להגיע לעבודה.

לפס”ד סעש (חי’) 12805-11-15 אלי דניאלוב נ’ פרסום רוטשטיין – זיוף ימי מחלה- לחץ כאן

המעביד ציין בנוסף כי אם העובד איננו יכול להגיע הוא יצטרך למצוא לו מחליף, על מנת שיום העבודה יוכל להתקיים כרגיל. העובד כמובן סירב כי הוא טען שהוא לא זה שאמור להיות אחראי על מציאת מחליפים. השיחה הסתיימה כאשר המעביד ציין שהעובד יצטרך לשאת בקנס של 500 שקל על ההיעדרות הלא מתוכננת הזאת.

רק לאחר חופשת מחלה שארכה כשישה ימים, גילה העובד כי הוא איננו משובץ למשמורת – זאת בתגובה להיעדרות הלא מתוכננת. במהלך ימי המחלה נאסף מהעובד הרכב ששימש אותו למטרות עבודה. לאחר המתנה של מספר ימים החליט העובד לפנות למעביד באמצעות עו”ד בדרישה כי ישבץ אותו לעבודה או שהוא יתפטר אך יקבל את תנאיו כמפוטר עקב הרעת תנאים.

בשלב הזה נכנס לתמונה בית הדין לעבודה שקבע כי המעסיק איננו יכול לקחת את החוק לידיים, והוא לא יכול על סמך תחושות בטן לקבוע האם העובד חולה או שלא.

פסק בית הדין קבע כי – אם המעסיק חשד כי העובד איננו חולה באמת הוא היה חייב לפעול על מנת להוכיח זאת. ברגע שהוא איננו עשה זאת, הוא מחויב לקבל את המצב כמו שהוא. זה לא משנה אם הוא מרוצה מהמצב או שהוא לא מרוצה מהמצב.

בית הדין עוד ציין כי מדובר על עובד שעובד אצל אותו מעסיק כבר למעלה מ-8 שנים. לכן מצופה מהמעסיק שיסמוך על העובדים שלו, בטח כאשר מדובר על עובדים ותיקים ומקצועיים כמו העובד שסביבו התעורר המקרה. עוד נטען כי שינויים במקצועיות ובאפקטיביות של העובד התעוררו רק לאחר שהוא חזר מחופש המחלה ולא לפני כן.

זיוף ימי מחלה: המעסיק נדרש לשלם פיצויים לעובד כי לא פעל כדין

בית הדין קבע כי המעסיק הוא האשם הבלעדי במקרה הזה כאשר הוא דחק את העובד לפינה כאשר לא שיבץ אותו למשמרות ובעצם הריע את תנאיו. לאחר שהמעסיק ראה כי למרות הניסיונות שלו, העובד איננו מתפטר הוא המשיך בניסיונות שונים על מנת לדחוק אותו עוד יותר אל הפינה. סיטואציה שעל פי בית הדין היא סיטואציה פסולה, ולכן המעסיק נדרש לשלם פיצויים לעובד.

בית הדין קבע כי העובד יהיה זכאי לקבל פיצויים על סך 67,000 ₪ ובנוסף לכך גם דמי הודעה מוקדמת על סך 8,300 ₪. יתרה מכך הגדיל בית הדין לקבוע כי המעסיק איננו פיטר את העובד על פי החוק, ולכן הוא נדרש לשלם פיצוי נוסף על סך 20,000 ₪. בית הדין קבע כי הפיצוי האחרון נקבע מכיוון שהמעסיק לא ביצע שימוע לעובד וגרם לו ביודעין עוגמת נפש מהסיטואציה כולה. אך בכך לא הסתפק בית הדין, הוא קבע כי המעסיק יצטרך לשלם לעובד עוד 10,000 ₪  פיצויים בגין הפרשי שכר שהתגלו לאחר שהמקרה התפוצץ.

ממקרה זה אנו למדים כי העובד קיבל פיצויים בסך כולל של למעלה מ-100 אלף שקל, כל זאת בגלל שהמעסיק החליט לקחת את החוק לידיים בכל מה שקשור לימי מחלה.

5 כללים להליך שימוע תקין

מעוניין להיעזר בעו”ד דיני עבודה? לחץ כאן