מאמר זה יעסוק בנושא זכויות עובדת בטיפולי פוריות, ובין היתר, בשאלה מה חובות המעסיק כלפי עובדת בטיפולי פוריות, האם רשאי לפטרה, ואם כן, מה הדרך לעשות זאת?
זכויות עובדת בטיפולי פוריות – מסגרת התחיקתית
סעיף 7(ג)(4) לחוק עבודת נשים, תשי”ד-1954 (להלן – “החוק”) קובע כלהלן:
“בתקופה, כאמור בתקנות, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ-גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה”
תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון) תשנ”א-1990, קובעות כי:
“תקופת היעדרות של עובדת לעניין פסקה (4) לסעיף 7(ג) לחוק, לא תעלה בכל סדרה טיפולית על המפורט להלן, ובלבד שלא יהיו יותר מארבע סדרות טיפוליות בשנה:
- במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של חמישה ימים – שישה עשר ימים;
- במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של שישה ימים – עשרים ימים”
הנה כי כן, בהתאם לחוק ולתקנות, דין תקופת היעדרות של עובדת בתקופת טיפולי פוריות, המאושרת בכתב על ידי רופא, הינה כדין חופשת מחלה, כאשר ההיעדרות מוגבלת ל – 16 ימים בכל מחזור טיפולים (בכפוף לצבירת ימי מחלה על פי חוק דמי מחלה), ולא יותר מ- 4 סדרות טיפולים בשנה.
באשר לפיטורי העובדת, סעיף 9(ה) לחוק קובע כלהלן:
“לא יפטר מעביד עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול גם לגבי עובד או עובדת שהם הורים לילדים מבני זוג קודמים, העוברים טיפולים כאמור בסעיף קטן זה לקראת ילדם הראשון או השני מבן הזוג הנוכחי; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מעביד, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הסעיף האמור”.
בהתאם לכך, זכויות עובדת בטיפולי פוריות הן בין היתר כי חל איסור על המעביד לפטר את העובדת (במידה ויש לה פחות משני ילדים) במהלך טיפולי הפוריות, וכן, ב- 150 יום לאחר תום ההיעדרות מחמת הטיפולים. האיסור לפטר את העובדת יפוג לאחר שנתיים מיום ההיעדרות הראשונה לצורך טיפול הפוריות.
כלומר, ייתכן מצב בו העובדת יוצאת למספר סדרות של טיפולים כאשר התקופה המרבית לאיסור הפיטורים – היא שנתיים ימים.
נציין, כי גם פיטורי העובדת בשל הטיפולים, אף בתקופות שלא חל איסור לפטרה על פי חוק, עלולים להיחשב כפיטורים מחמת הפליה אסורה על פי סעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ”ח-1988.
מאידך, יודגש, כי איסור הפיטורים אינו מוחלט, ובמקרים בהם יצליח המעביד להוכיח כי הפיטורים, או הכוונה לפטר, נובעת ממניעים מקצועיים ו/או חברתיים ו/או אחרים רלוונטיים, אשר אינם קשורים לעצם הטיפולים – הרי שאפשרי כי הפיטורים יאושרו ע”י שר התמ”ת, ולמעשה על ידי הממונה על עבודת נשים במשרד התמ”ת (להלן – “הממונה“). במקרה כזה, על המעביד לפנות לממונה מבעוד מועד והפיטורים יכנסו לתוקפם רק לאחר אישורה.
כמובן, כי בכל מקרה, אין להתחיל בהליך של פנייה לממונה, טרם עריכת הליך שימוע כדין ולאחר היוועצות עם עורך דין דיני עבודה מנוסה ומיומן.
למאמר: פיטורים בהיריון – לחצי כאן.
למאמר: שימוע לפני פיטורים – כללי הליך שימוע תקין
למאמר: 10 זכויות שמגיעות לכל עובד/ת
למאמר: ייצוג בפני הממונה על עבודת נשים
למאמר: זכויות עובדת בטיפולי פוריות
נשמח ליתן ייעוץ ראשוני על ידי עורך דין דיני עבודה למי שתשלח טופס שאלה באתר.
