בישראל מתבצעים מדי יום אלפי הליכים רפואיים, לרבות ניתוחים, טיפולים פולשניים מסוגים שונים ופרוצדורות רפואיות נוספות, העלולות לסכן חולים בזיהומים והדבקה במחלות שונות. על רקע זה, ישנם פרוטוקולי טיפול והכנה לטיפולים המחייבים את הגורמים הרפואיים העוסקים במלאכה וכאשר אלו אינם נאכפים בצורה עקבית, עלולה להיות מוגשת תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית שגרמה לזיהום קשה למטופל. על כך במאמר הבא.
אילו אוכלוסיות נמצאות בסיכון גבוה לפגיעה מרשלנות רפואית שגרמה לזיהום קשה?
מדי שנה חולים רבים בישראל נפגעים מזיהומים המתפתחים במהלך אשפוזם. לעתים קרובות, זיהומים אלו הם תוצאה של הקפדה לא מספקת על פרוטוקולי היגיינה על ידי הצוות הרפואי המטפל, או אי סטריליזציה נכונה של ציוד רפואי. עם האוכלוסיות הפגיעות במיוחד לזיהומים ניתן למנות מטופלים בעלי מערכת חיסון מוחלשת, כגון קשישים, ילדים, נשים בהריון, חולי סרטן וחולים שעברו ניתוח.
מה בין רשלנות רפואית לבין זיהומים?
רשלנות רפואית היא מושג המתייחס למצב שבו גורם מקצועי או מתקן רפואי, העניקו למטופל טיפול שאינו עומד בסטנדרטים שבעלי מקצוע או מתקנים רפואיים סבירים ותקניים, מצופים לספק בנסיבות דומות. כאשר חריגה זו מהסטנדרטים הנ”ל גורמת להיווצרות זיהום קשה אצל המטופל, הדבר יכול להיחשב כסוג של רשלנות רפואית.
אילו סוגים נפוצים של זיהומים מתרחשים בבתי חולים בארץ?
זיהומים חיידקיים הנוצרים בעת קבלת טיפול או אשפוז בבתי חולים, הם סיבוך שכיח לא רק בישראל אלא בבתי חולים ברחבי העולם באופן כללי. בין הסוגים הנפוצים של זיהומים חיידקיים שיכולים להתרחש בבתי חולים ישנם:
- דלקות בדרכי השתן
- זיהומים במחזור הדם (אלח דם)
- דלקת ריאות
- זיהומים באיבר שנותח או בסביבתו
- זיהומים במערכת העיכול
- זיהומים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה
- ועוד
חשוב לציין כי השכיחות של סוגים שונים של זיהומים חיידקיים יכולה להשתנות בהתאם לבית החולים הספציפי, לאוכלוסיה המטופלת ומתקופה לתקופה. בכל מקרה, על מנת שזיהום ייחשב כתוצאה של רשלנות רפואית, יש להוכיח כי הזיהום נגרם למטופל עקב כך שאיש המקצוע או המתקן הרפואי שבו המטופל שהה, לא סיפקו סטנדרט של טיפול והיגיינה שאיש מקצוע או מתקן רפואי סביר אחר בתחומם, היו מספקים בנסיבות דומות.
האם כל מקרה של זיהום קשה הוא בהכרח תוצר של מחדל רפואי?
חשוב לציין שלא כל מקרי הזיהומים הם בהכרח תוצאה של רשלנות רפואית. לעיתים, זיהומים יכולים להתרחש גם במקומות שבהם יש הקפדה יתרה על היגיינה נאותה וסטריליזציה של ציוד רפואי.
מכאן שעל מנת לבסס את הטענה לרשלנות רפואית שגרמה לזיהום חמור, יש להוכיח כי על הגורם הרפואי העומד לדין חלה החובה להעניק לתובע רמת טיפול מסוימת, וכי חובה זו הופרה באופן שגרם נזק למטופל. במצב כזה, ייתכן שהמטופל יוכל להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד ספק שירותי הבריאות או הגוף הרפואי שהתרשל במתן השירות הרפואי המדובר.
איך ניתן להוכיח שמדובר בזיהום שנוצר על רקע מחדל רפואי?
כדי לבסס את הטענה לכך שאדם סובל מזיהום קשה אשר נוצר על רקע רשלנות רפואית, חייבים להתקיים מספר אלמנטים:
- ראיות המצביעות על סטייה מחובת הזהירות: על גורמי הבריאות השונים חלה החובה לספק למטופלים שירותים רפואיים בסטנדרט מסוים הכולל גם הקפדה על היגיינה נאותה למניעת זיהומים והדבקה במחלות. כאשר ישנה תשתית ראייתית התומכת בטענה לסטייה מחובת הזהירות מצד גורם במערכת הבריאות, שלא העניק את הטיפול המיטבי למטופל או ביצע הליך רפואי באופן רשלנ, תיתכן הגשת תביעה נזיקית בשל כך.
- יכולת להוכיח סיבתיות: יש לבסס את קיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הזיהום שנגרם לכאורה למטופל.
- הוכחת הנזקים עצמם: יש להוכיח כי הזיהום גרם לנזקים בריאותיים למטופל ואף לנזקים נלווים כגון פגיעה בכושר עבודתו, אובדן הכנסות, הוצאות רפואיות חריגות וכיוצא באלו.
יחד עם זאת, חשוב לציין שלא כל הזיהומים הם תוצאה של רשלנות רפואית ולעיתים זיהומים עלולים להתרחש למרות המאמצים של גורמי הבריאות למנוע אותם. יתרה מכך, לעיתים זיהום נגרם מסוגים שונים של חיידקים שפיתחו עמידות לטיפול אנטיביוטי. לכן בכל מקרה, יש צורך בחוות דעת רפואית של רופאים מומחים כדי להעריך את הנסיבות הספציפיות שבהן נוצר הזיהום ולקבוע אם הדבר אכן התרחש על רקע רשלנות רפואית.
מהו התהליך להגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית שגרמה לזיהום חמור?
תהליך הגשת תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית שגרמה לזיהום חמור, יכול להשתנות בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה. עם זאת, הנה שלביו העיקריים של התהליך:
התייעצות עם עורך דין
השלב הראשון בהגשת תביעת רשלנות רפואית הוא התייעצות עם עורך דין שיש לו ניסיון בטיפול במקרים כאלה. עורך דין יוכל להעריך את מהות התיק ולייעץ לתובע הפוטנציאלי לגבי האפשרויות המשפטיות שלו.
בחינה מעמיקה של המקרה ונסיבותיו
עורך דין יאסוף ראיות לתמיכה בטענת התובע הפוטנציאלי, לרבות רשומות רפואיות ועדות מרופאים מומחים בתחום האימונולוגיה והוירולוגיה.
הגשת כתב התביעה
אם ייקבע שיש למטופל עילה לגיטימית להגשת התביעה, יוגש כתב תביעה לבית המשפט, עם פירוט נסיבות המקרה והנזקים שבגינם מבקש התובע סעד כספי.
גילוי מסמכים
תהליך הגילוי מאפשר לשני הצדדים לאסוף מידע על טענות הצד השני לקראת הדיון המשפטי.
הליכי גישור או בוררות
ערכאות שיפוט מסוימות דורשות מהצדדים לקיים מפגש גישור לפני שהתיק עובר לטיפול בית המשפט בפועל. זה יכול לעזור לצדדים להגיע לפשרה מבלי להיגרר להתדיינות משפטית ממושכת ויקרה.
המשפט עצמו
אם לא הושגה פשרה, התיק יעבור למשפט. בשלב זה יוצגו הראיות והעדויות בפני השופט, שבהתאם להם יקבע בית המשפט האם הנתבע אחראי לפצות את התובע ובאיזה סכום.
ערעור
כל צד יכול לערער על ההחלטה בתיק אם הוא לא מרוצה מהתוצאה.
רשלנות רפואית שגרמה לזיהום קשה – סיכום
תהליך התביעה במקרי רשלנות רפואית שגרמה לזיהומים יכול להיות ארוך ומורכב. הטיפול בתיקים אלו עלול להימשך חודשים ואף שנים, ולכן בתי המשפט בישראל מעודדים את הצדדים להסדיר את המחלוקת ביניהם בהליך גישור טרום המשפט עצמו. על כן, כדי להעריך את הכדאיות של הגשת תביעה במקרה שלכם, חשוב לדבר מראש עם עורך דין רשלנות רפואית ולקבל החלטה מושכלת.
מידע נוסף על הגשת תביעת רשלנות רפואית שגרמה לזיהום קשה – ניתן לקבל במסגרת התייעצות אישית עם עו”ד כפיר דיין דובב. פנו למשרדנו לתיאום פגישת ייעוץ כבר היום!
