להלן נייר עמדה בעניין הטלת עיקולים על משכורת של עובד והאופן בו המעסיק צריך לטפל בנדון –
נשאלת השאלה, איפוא, מה נדרש מהמעסיק לבצע כדי לצאת ידי חובתו בהקשר עיקולים על משכורת של עובד.
סעיף 8 לחוק הגנת השכר, תשי”ח-1958 (להן – “חוק הגנת השכר”), קובע את המסגרת החוקית להטלת עיקולים על משכורת של עובד. סעיף 8 קובע מספר עקרונות אשר עיקריהם להלן:
- משכר העבודה החודשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגמלה בשיעור הנקוב בטור ג’ בתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה, תשמ”א-1981 (להלן – “חוק הבטחת הכנסה”).
- אם סכום הגמלה הנ”ל מהווה יותר משמונים אחוזים מן המשכורת נשואת העיקול יקטן הסכום המוגן מפני עיקול לכדי 80% מן המשכורת.
- אין כל מגבלת סכום על עיקול, העברה או שעבוד לצורך תשלום דמי מזונות.
- הסכום הנחשב כמשכורת לצורך ההגנה על החייב הוא שכר העבודה נטו לאחר ניכויי תשלומי החובה.
בהתאם לתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה הסכומים אשר אינם ניתנים לעיקול ממשכורתו של עובד נכון לשנת 2011 הינם כלהלן:
סטטוס העובד | סכום שאינו ניתן לעיקול |
יחיד | 2,040 |
יחיד + ילד | 3,298 |
יחיד + 2 ילדים ויותר | 4,114 |
בני זוג | 3,059 |
זוג + ילד | 3,549 |
זוג+ 2 ילדים ויותר | 4,038 |
שכר העבודה נחשב כשכר נטו לאחר הפחתת תשלומי החובה בלבד. כלומר, לצורך התחשיב יש נכות משכר הברוטו רק את מרכיבי מס ההכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. על כן, שכר הנטו לצורך התחשיב יהא גבוה יותר משכר הנטו בפועל אשר מתקבל לאחר ניכויי הרשות (ביטוח מנהלים, קרן השתלמות וכו’).
מבירור שערכנו מול קולגות אשר התמחותם היא בדיני ההוצאה לפועל עולה כי הדרך הבטוחה לפעול בה הוא להפנות בקשה לקבלת הבהרה מרשם ההוצאה לפועל באשר לאופן חלוקת הכספים בין התיקים.
ככלל, נציין, כאשר יש חוב מזונות, לחוב המזונות קדימות חוקית, וכן אין מגבלה בגבייתו כאמור, ועל כן אנו מציעים להמשיך בתשלום חוב המזונות עד להחלטה מפורשת אחרת. חשוב להיוועץ עם עורך דין דיני עבודה מנוסה ומיומן.
למאמר: 10 זכויות שמגיעות לכל עובד
למאמר: כל מה שרצית לדעת על פיצויי פיטורין
נשמח ליתן ייעוץ ראשוני על ידי עורך דין דיני עבודה למי שישלח טופס שאלה באתר.
מעוניין להיעזר בעו”ד דיני עבודה? לחץ כאן!