המונח רשלנות רפואית נטמע בשיח הציבורי כמונח בעל משקל משפטי כבד. עם זאת, השאלה מהי רשלנות רפואית, כיצד מגדירים אותה ואפילו כיצד מבינים אותה – אינה כה פשוטה. אין בחוק הישראלי סעיף אשר מגדיר באופן חד משמעי מהי רשלנות רפואית. למעשה, ההגדרה מבוססת על פרשנות שיפוטית שהתפתחה בפסיקה, אשר בוחנת כל מקרה לגופו בהתאם לעקרונות משפטיים, ובראשם תיאוריית הרופא הסביר ותיאוריית מידת הזהירות. במאמר זה נעמוד על משמעות המונח רשלנות רפואית במשפט הישראלי, נבחן את גבולות ההגדרה, נדון בקריטריונים המקובלים להכרה ברשלנות, ונביא דוגמאות שכיחות – הכל כדי לאפשר הבנה מלאה של הסוגיה.
רשלנות רפואית – הגדרה לפי הפסיקה, לא לפי החוק
למרות חשיבותו, מונח זה אינו מוגדר בצורה פורמלית בפקודת הנזיקין או בכל חוק אחר. למעשה, אין בישראל הגדרה בחוק למונח “רשלנות רפואית”. בתי המשפט הם אלה שפיתחו לאורך השנים קריטריונים להכרה במצבים רפואיים כ”רשלניים”, והם בוחנים כל מקרה על בסיס מבחן כפול:
1. האם חרג הרופא מסטנדרט ההתנהגות של רופא סביר?
2. האם נגרם נזק שניתן היה לצפותו ולמנעו אם הייתה מופעלת מידה סבירה של זהירות?
רשלנות רפואית הגדרה היא אפוא תוצאה של ניתוח עובדות, הקשרים רפואיים, מסמכים, עדויות מומחים ושיקולים של מדיניות ציבורית. אין נוסחה אחת – כל מקרה נדון לגופו.
למאמר: איך בודקים רשלנות רפואית?
למאמר: איך להוכיח רשלנות רפואית?
מבחן הרופא הסביר ויסוד האחריות
הבסיס הרעיוני לרשלנות רפואית טמון בשאלה האם הרופא פעל כפי שהיה פועל כל רופא סביר באותן הנסיבות. אך מיהו אותו רופא סביר? לפי בתי המשפט – רופא סביר הוא רופא בעל הכשרה, ניסיון ומיומנות סבירים, הפועל לפי הנורמות המקובלות באותו תחום רפואי. כך למשל, כאשר רופא לא שולח מטופל לבדיקות הכרחיות, מתעלם מסימפטומים מדאיגים או מבצע הליך רפואי מבלי להסביר את הסיכונים הכרוכים בו – עשויה להישקל טענה לרשלנות. לא כל טעות היא רשלנות, אך חריגה מסטנדרט סביר – כן.
לדוגמא: אדם אשר סובל ממחלת כליות קשה מבלי לדעת זאת כיוון שהרופא המטפל בו לא ציין בפניו כי ישנה התדרדרות הנראית היטב בבדיקות השתן והדם שלו, לא שלח אותו לבדיקות נוספות ולא טרח להסביר לו את השלכות המחלה על נטילת תרופות וכדומה – ככל הנראה פעל ברשלנות.
למאמר: 5 טיפים להצלחה בתביעת רשלנות רפואית
למאמר: 10 שאלות ותשובות ברשלנות רפואית
מהי מידת הזהירות המצופה מרופא?
מידת הזהירות היא אמת מידה נוספת שהפסיקה נוהגת להשתמש בה. על פי עקרון זה, רופא מחויב לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק מהמטופל. מדובר לא רק בזהירות טכנית (בביצוע פעולה רפואית), אלא גם בזהירות שכוללת הקשבה, בירור היסטוריה רפואית, מתן הסברים ברורים, והתייחסות הולמת לתסמינים. לדוגמה, רופא שידע כי לחולה יש אלרגיה מוכחת לפניצילין, אך רשם לו אנטיביוטיקה מסוג זה – ייחשב כמי שלא נקט מידה מספקת של זהירות כדי שלא להזיק לחולה.
יסוד הנזק והקשר הסיבתי
על מנת שתקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית, אין די בעצם קיומה של טעות. יש להוכיח קשר סיבתי בין ההתנהלות הרשלנית לבין הנזק שנגרם בפועל. מדובר באחד היסודות המורכבים ביותר בתביעות מסוג זה. כך לדוגמא, אם מטופל עבר ניתוח ולקה בזיהום, יהיה צורך להראות שהזיהום נגרם כתוצאה מהתנהלות רשלנית – ולא כאחד הסיבוכים האפשריים של ההליך הרפואי, אשר לגביהם ניתן לעיתים “פטור” מאחריות, בתנאי שהיו ידועים למטופל מראש.
למאמר: כיצד להוכיח רשלנות רפואית: יסודות של תביעה מוצלחת
למאמר: טעויות נפוצות שיש להימנע מהן בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית
רשלנות רפואית – הגדרה על דרך השלילה
חשוב להבחין בין רשלנות רפואית לבין תוצאה רפואית לא רצויה או כישלון בטיפול. לא כל מצב של נזק למטופל מלמד על רשלנות. הרפואה איננה מדע מדויק, וישנם סיכונים רבים ידועים מראש.
לדוגמא: ניתוח שגרתי להוצאת שקדים שהתפתח לזיהום, או לידה שהסתבכה באופן פתאומי למרות פיקוח רפואי תקין – אינם בהכרח מהווים רשלנות רפואית. ההכרה ברשלנות תיתכן רק אם יוכח כי ניתן היה לצפות את הנזק ולמנוע אותו באמצעים סבירים.
להרחבה בנושא רשלנות רפואית בניתוח לחצו כאן >>>
ראיון של עו”ד כפיר דיין דובב בנושא רשלנות רפואית
דוגמאות לרשלנות רפואית
על מנת להמחיש מתי נתפסת התנהלות רפואית כרשלנות לשמה, להלן מספר דוגמאות לתרחישים שבהם בית המשפט קבע כי אכן התקיימה בהם רשלנות:
אבחון שגוי של גידול ממאיר
מטופל בן 52 פנה לרופא משפחה עם תלונות חוזרות על כאבים חזקים בעצמות. הבדיקות שנשלחו היו שטחיות בלבד וללא הפניה לאונקולוג או צילום הדמיה. רק לאחר שנה וחצי אובחן גידול גרורתי מתקדם. בית המשפט מצא כי הרופא סטה מהתנהלותו של הרופא הסביר, בכך שלא ביצע בירור מערכתי מוקדם – וקבע כי מדובר ברשלנות רפואית. ההנמקה התבססה על כך שהתסמינים דרשו הפניה מיידית להמשך בירור, וכי עיכוב האבחון גרם לפגיעה קשה בפרוגנוזה של החולה.
סיפור הצלחה: פיצוי בסך של 300,000 ₪ בשל התעלמות רופאת עור מגידול סרטני
ביצוע פעולה רפואית ללא הסכמה מדעת
אישה בשנות ה-30 לחייה עברה ניתוח קיסרי חירום, ובמהלכו ביצע הרופא גם קשירת חצוצרות – מבלי לקבל את הסכמתה או ליידע אותה על הכוונה לבצע פעולה זו. למרות שמבחינה רפואית הייתה הצדקה חלקית לפעולה, בית המשפט קבע כי מדובר בפגיעה חמורה בזכות האוטונומיה של המטופלת, וכי היא זכאית לפיצוי בגין רשלנות רפואית עקב היעדר הסכמה מדעת. המקרה נבחן לא רק מהיבט תפקודי, אלא גם מההיבט העקרוני של כבוד האדם וזכותו לבחור בגופו.
למאמר: רשלנות רפואית בניתוח קיסרי
רשלנות רפואית במעקב הריון
אחד התחומים הרגישים ביותר הוא תחום המיילדות והגינקולוגיה. לדוגמה, רופא נשים שליווה מעקב הריון אך לא הפנה את האישה לסקירת מערכות מורחבת, ובכך החמיץ מום לבבי חמור בעובר. למרות שהאישה עברה בדיקות אחרות, ההחלטה שלא לבצע בדיקה הכרחית נחשבה כסטייה מהסטנדרט הסביר. מאחר שלא הוסברו לה הסיכונים ולא ניתנה אפשרות לקבל החלטה מושכלת – נפסק פיצוי בגין הולדה בעוולה.
להרחבה בנושא רשלנות רפואית בהריון לחצו כאן >>>
רשלנות רפואית – מושג משפטי תלוי נסיבות
המונח רשלנות רפואית אינו מוגדר בחוק, אלא מתעצב דרך הפרקטיקה המשפטית והניסיון המצטבר בבתי המשפט. ההכרעה אם התרחשה רשלנות נעשית תוך בחינה של התנהגות הרופא, עמידה בכללי הזהירות, קיומו של נזק, והוכחת קשר סיבתי. המבחן המרכזי הוא האם רופא סביר, בנסיבות זהות, היה נוהג אחרת. במובן זה, הגדרת רשלנות רפואית איננה טכנית או פורמלית – אלא משפטית, עובדתית ומבוססת על שיקול דעת.
מעוניין להיעזר בעורך דין רשלנות רפואית? לחץ כאן!