כאשר אדם נפגע מעבודה, אחת השאלות הראשונות שעולות היא איך מחשבים תאונת עבודה וכיצד נקבע גובה הפיצויים במוסד לביטוח לאומי. מדובר בתהליך פשוט יחסית הכולל מספר שלבים: הכרה בתאונה, תשלום דמי פגיעה זמניים וקביעה של דרגת נכות לצורך תשלום קבוע. כדי להבין מהו הסכום שמגיע לנפגע יש לקחת בחשבון את גובה השכר לפני הפגיעה, שיעור אחוזי הנכות והאם היא זמנית או קבועה. מדריך זה יסביר לכם שלב אחר שלב כיצד מתבצע החישוב, מה נדרש מן הנפגע להליך תביעה תקין ומיטבי, ומדוע מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.
מה נחשב לתאונת עבודה ומה המשמעות מבחינת פיצוי?
לפני שניגשים למלאכת חישוב פיצויים בעקבות תאונת עבודה, חשוב להבין מתי ובאלו תנאים תוגדר תאונה או מחלה כתאונת עבודה. על פי חוק, תאונת עבודה היא פגיעה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה ועקב העבודה, לרבות בדרך לעבודה או ממנה. תחום זה הינו כה כללי ורחב, וסיפורי הפגיעה הינם כה מגוונים ושונים זה מזה, כך שבמרוצת השנים התפתחה פסיקה נרחבת בנושא שכוללת גם מיקרוטראומה והכרה באירועי לב ומוח, פגיעה נפשית ומינית בכפוף להוכחה כי נגרמו בעקבות אירוע חריג בעבודה.
כיום גם אירועים שהתרחשו בעבודה אך לא עקב העבודה, כגון לדוגמא חבלה שנגרמה במהלך יום גיבוש מטעם מקום העבודה, או אירועים שהתרחשו עקב העבודה אך לא בעבודה, כמו ניסיון למנוע גניבת רכוש חברה בעת פריצה לבית הפרטי של העובד, כבר הפכו נפוצים.
חשוב לזכור תמיד כי ההכרה באירוע כתאונת עבודה היא השלב הקריטי ביותר בתהליך, שכן בלעדיה לא ניתן לקבל דמי פגיעה, קצבת נכות או פיצוי נוסף. רק לאחר שהמוסד לביטוח לאומי מכיר בפגיעה כתאונת עבודה, נפתחת הדרך לחישוב הזכויות והמשך טיפול בפגיעה.
למאמר: תביעה להכרה בתאונת עבודה
למאמר: אחריות מעביד לתאונת עבודה
איך מחשבים פיצוי לאחר תאונת עבודה
כאשר מתרחשת תאונת עבודה חשוב להבין שמדובר לא רק באירוע רפואי אלא גם בתהליך בירוקרטי־משפטי שמטרתו לקבוע את היקף הפגיעה ואת גובה הפיצוי. התשובה לשאלה איך מחשבים תאונת עבודה מכילה מספר אלמנטים שכל אחד מהם עשוי להשפיע על הסכום הסופי שיתקבל בפועל, החל מהכרה באירוע כתאונת עבודה, דרך תשלום דמי פגיעה זמניים ועד קביעת נכות ופיצוי קבוע. כדי שהחישוב יתבצע בצורה מדויקת נדרש שילוב של תיעוד רפואי, נתוני שכר, והחלטות של ועדות מקצועיות. בנוסף, חשוב להבין מה הזכויות שלך, מה נדרש ממך בכל שלב ואיך ניתן למנוע טעויות שעלולות להוביל לאובדן כספי משמעותי. בפסקאות הבאות נפרט את כל שלבי התהליך כדי שתוכל לדעת בדיוק למה לצפות וכיצד להתכונן.
שלב ראשון: הכרה בתאונה על ידי ביטוח לאומי
תהליך החישוב מתחיל רק לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה. לשם כך יש להגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה בצירוף מסמכים רפואיים, אישורים מהמעסיק (לעובדים שכירים), ודיווח ראשוני על התאונה. לעיתים יידרשו בירורים נוספים או מסמכים משלימים. רק לאחר קבלת אישור רשמי מביטוח לאומי, ניתן להתחיל לחשב את גובה התשלומים. חשוב להקפיד על דיוק בפרטים, שכן טעויות בשלבים מוקדמים עלולות להשפיע על הסכום לפיצוי ועל המשכו התקין של ההליך.
שלב שני: חישוב דמי פגיעה
השלב הראשון בחישוב הפיצוי הוא קבלת דמי פגיעה. זהו תשלום חודשי שניתן לתקופה של עד 91 יום ממועד הפגיעה. הסכום מחושב לפי השכר הברוטו בשלושת החודשים שקדמו לתאונה ומחולק ל-90. מבוטח זכאי ל-75% מהשכר היומי שקיבל באותה תקופה.
לדוגמה, אם השכר החודשי הממוצע עמד על 9,000 ₪, השכר היומי יחושב כ-300 ₪, והפיצוי היומי יהיה 225 ₪. דמי הפגיעה נועדו להחליף את ההכנסה הזמנית שאבדה עד להתייצבות המצב הרפואי, והם אינם ניתנים יחד עם שכר עבודה.
שלב שלישי: חישוב נכות מעבודה
במידה ולאחר תקופת דמי הפגיעה נותרה לנפגע מגבלה רפואית, ניתן להגיש בקשה להכרה בנכות מעבודה. הוועדה הרפואית תקבע את דרגת הנכות, והיא זו שתקבע את גובה הפיצוי הקבוע.
ישנם שני סוגי פיצוי:
- קצבה חודשית – במקרה שנקבעת נכות של 20% ומעלה.
- מענק חד־פעמי – במקרה שנקבעת נכות של 9%–19%.
במקרה של נכות בשיעור של 1%–8% לא משולמים פיצויים. לעיתים תינתן נכות זמנית ולעיתים קבועה, וככל ששיעור הנכות גבוה יותר, כך יהיה גם גובה הקצבה או המענק. גם כאן, החישוב נעשה לפי השכר הממוצע שלפני הפגיעה.
למאמר: אובדן כושר עבודה ביטוח לאומי
למאמר: איך מגישים תביעה על תאונת עבודה ביטוח לאומי
מה ההבדל בין קצבה חודשית למענק חד־פעמי?
ההבחנה נעשית על פי אחוזי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית. נכות בשיעור נמוך (9%–19%) מזכה במענק חד־פעמי, שמחושב לפי שכר העבודה הממוצע ומוכפל במספר חודשי תשלום בהתאם לטבלה פנימית של ביטוח לאומי. נכות של 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית מתמשכת, שנועדה להבטיח מקור הכנסה ארוך טווח למי שנפגע בצורה חמורה. הקצבה ניתנת לעיתים לכל החיים, או עד שיחול שינוי במצב הרפואי. ההבדל בין השניים עשוי להיות דרמטי מבחינה כלכלית ולכן חשוב להיערך כראוי לקראת הוועדה הרפואית ולהגיש חוות דעת רפואיות תומכות ומבוססות.
האם יש הבדל בחישוב פיצויים לעובד שכיר לעומת עצמאי?
כן. עבור עובדים שכירים בסיס החישוב הוא השכר בשלושת החודשים שלפני התאונה לפי דיווחי המעסיק. עבור עצמאים, לעומת זאת, החישוב מתבצע לפי ההכנסה המבוטחת בביטוח לאומי באותה שנה. עצמאי שלא הקפיד לדווח על שכרו בפועל עלול למצוא עצמו עם הכרה חלקית בלבד בזכויות. לכן חשוב להקפיד על דיווחים שוטפים ונכונים. בנוסף, עצמאים מחויבים להגיש טפסים נפרדים ולעיתים לעבור בירור ממושך יותר כדי להוכיח ירידה בהכנסות בעקבות הפגיעה.
טבלה לדוגמה
להלן טבלה הממחישה כיצד מחושבים סכומי הפיצוי על פי השכר הממוצע ודרגת הנכות:
| דרגת נכות | סוג הפיצוי | סכום חודשי משוער (קצבה) / סכום חד־פעמי | שכר חודשי ממוצע לפני התאונה |
| 12% | מענק חד־פעמי | כ־20,000 ₪ (תלוי בגיל ובנכות) | 8,000 ₪ |
| 20% | קצבה חודשית | כ־1,600 ₪ לחודש | 10,000 ₪ |
| 50% | קצבה חודשית | כ־3,600 ₪ לחודש | 12,000 ₪ |
| 19% | מענק חד־פעמי | כ־40,000 ₪ | 15,000 ₪ |
הטבלה לצרכים המחשתיים בלבד, החישוב המדויק נעשה על ידי ביטוח לאומי וכולל משתנים נוספים כמו לדוגמא גיל, אובדן כושר עבודה, תקנה 15 ועוד.
למאמר: תאונות עבודה לעצמאי
מדוע מומלץ לפנות לעורך דין?
הגשת תביעה בגין תאונת עבודה נראית פשוטה ממבט ראשון, אך טעויות בשלב זה עלולות לפגוע משמעותית בזכויות ובגובה הפיצוי. כאשר קיים ספק לגבי הכרה בפגיעה, כאשר אין תיק רפואי מקיף וממצה או במידה והוועדה הרפואית מגיעה להחלטות שלא משקפות את היקף הנזק והפגיעה עקב התאונה, התוצאה תהיה פחות פיצוי עבורכם, פגיעה כלכלית ואי מימוש הזכויות שלכם. עורך דין בקיא ומנוסה יתכנן עבורכם אסטרטגיה מתאימה, ינהל את ההליך בצורה מיטבית, ייצג אתכם בוועדות הרפואיות ויעשה כל מאמץ כדי להגיע למיצוי הזכויות שלכם. בדרך זו, תוכלו להתמקד בטיפול בעצמכם ובמשפחתכם ולדעת בראש שקט שאתם נמצאים בידיים טובות.
מעוניינים להיעזר בעו”ד תאונות עבודה? לחצו כאן!
