מה החוק אומר לגבי תאונת עבודה 

תאונת עבודה היא אירוע משנה חיים ואין בכך שום ספק, אך לענייננו היא גם מונח משפטי בעל משמעות מרחיקת לכת מבחינת זכויות העובד והתחייבויות המעסיק. על פי החוק בישראל, ההגדרה של תאונת עבודה רחבה הרבה יותר מתאונה פיזית שפשוט מתרחשת יום אחד באתר העבודה.

החוק מכיר גם באירועים שהתרחשו בדרכו של העובד למקום העבודה או ממנו ובתנאי שניתן לקשור בינם לבין עבודתו באופן ברור. התכלית שבבסיס ההכרה בתאונת עבודה היא להבטיח רציפות כלכלית ושיקום תפקודי לעובד מבלי שיצטרך לשאת לבדו בנטל הפגיעה. לכן, חשוב להבין מה בדיוק נחשב לתאונת עבודה, כיצד מתבצע ההליך להכרה בה ומהן הזכויות הנלוות לכך. 

מהי תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי? 

הבסיס החוקי לטיפול בתאונות עבודה מצוי בפרק ה’ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה–1995. לפי החוק, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, ובמקרים מסוימים גם בדרכו אל העבודה או ממנה. ההגדרה כוללת גם מחלות מקצוע ומיקרוטראומות, כלומר, נזקים מצטברים שנגרמים לגוף כתוצאה מחשיפה מתמשכת לתנאים מזיקים או ביצוע חוזר של תנועות מסוימות במסגרת העבודה. עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו, ולוודא שניתן להוכיח קשר סיבתי ברור בין העבודה לבין הפגיעה. 

למאמר: תאונת עבודה ביטוח לאומי

למאמר: 10 שאלות ותשובות בתאונות עבודה

זכויות העובדים שנפגעו בתאונת עבודה 

כאשר עובד מוכר כנפגע בתאונת עבודה, עומדות לו מספר זכויות. בראש ובראשונה, הוא זכאי לדמי פגיעה לתקופה של עד 91 יום, במטרה לפצות על אובדן הכנסה זמני. לאחר מכן, אם נותרה לו נכות קבועה, מלאה או חלקית –  הוא עשוי להיות זכאי לקצבת נכות מעבודה או למענק חד־פעמי בהתאם לשיעור הנכות שייקבע לו. בנוסף, במקרים חמורים במיוחד, עשוי העובד להיות זכאי גם לשיקום מקצועי, סיוע ברכישת ציוד רפואי או תמיכה פסיכולוגית. חשוב לציין כי החוק אינו דורש שהמעסיק יהיה אשם בתאונה, הזכאות נובעת מעצם הפגיעה במסגרת העבודה. 

למאמר: תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה

למאמר: דמי פגיעה בעבודה: כמה מקבלים, לכמה זמן, ואת מי בכלל תובעים?

תהליך ההכרה בתאונת עבודה 

השלב הראשון הוא פנייה למוקד רפואי עם טופס בל/250 חתום על ידי המעסיק. לאחר קבלת טיפול רפואי, יש להגיש תביעה לביטוח הלאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה. לצורך כך נדרש למלא טופס בל/211 ולצרף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. הביטוח הלאומי רשאי לזמן את העובד לוועדה רפואית לצורך קביעת דרגת נכות, ובמקרים מסוימים גם לבדוק אם אכן מתקיים קשר סיבתי בין העבודה לבין הפגיעה. מומלץ לגשת לתהליך זה בליווי של עורך דין מאחר ובמרבית המקרים אין מדובר בקבלת זכויות אוטומתית אלא תהליך המלווה בשלבים רבים שבכל אחד מהם יש לעשות את המירב על מנת להגיע לתוצאות מיטביות עבורכם, ובעיקר עבור עתידכם הכלכלי.

למאמר: תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה

מחלות מקצוע ומיקרוטראומה  

בניגוד לתאונה מיידית וחד־פעמית, מחלת מקצוע נוצרת מחשיפה ממושכת לגורמים מזיקים כגון חומרים כימיים, רעש או תנוחות עבודה מזיקות. לעיתים קשה יותר להוכיח קשר סיבתי בין המחלה לעבודה, אך כאשר הדבר מצליח, מדובר בזכות מלאה לפיצוי. בדומה לכך, מיקרוטראומה מתייחסת לנזק גופני מצטבר שנגרם בשל ביצוע תנועות חוזרות ונשנות, כמו הקלדה מרובה או הרמת משאות. הפסיקה בישראל מכירה במקרים אלו כל עוד ניתן להראות תהליך הדרגתי בעל מרכיב חוזר, אשר גרם לפגיעה פיזית ממשית. 

למאמר: מהי מחלת מקצוע או מיקרוטראומה

למאמר: פגיעה מסוג מיקרוטראומה והזכויות שלך בעבודה

אירוע לב, אירוע מוחי, פגיעה נפשית או מינית – האם ומתי ייחשבו לתאונת עבודה? 

הפסיקה בישראל הכירה במקרים מסוימים של פגיעות פיזיות או נפשיות חמורות כתאונת עבודה, גם אם הן לא נובעות ממעשה חיצוני ברור. לדוגמה, אירוע לבבי או אירוע מוחי עשויים להיחשב כתאונת עבודה אם ניתן להוכיח שהתרחשו בעקבות לחץ יוצא דופן או אירוע חריג במקום העבודה כגון תקיפה אלימה או בשורה קשה במיוחד הקשורה לעבודה. באותו אופן, פגיעה נפשית כמו חרדה או פוסט טראומה יכולה להיחשב לפגיעה בעבודה, כל עוד יש תיעוד רפואי ותשתית ראייתית שמצביעים על קשר ישיר בין התנאים בעבודה לבין הנזק הנפשי. גם פגיעה מינית במסגרת העבודה, בין אם מצד עמיתים, מנהלים או לקוחות, עשויה לזכות בהכרה כתאונת עבודה, ובמקרים כאלה קיימת גם עילה להגשת תלונה פלילית או תביעה אזרחית נפרדת. 

למאמר: עברת אירוע מוחי בעבודה? זאת תאונת עבודה!

למאמר: נזק נפשי כתוצאה מתאונת עבודה

תאונות במהלך פעילויות מחוץ למקום העבודה כגון ימי גיבוש, סדנאות וכנסים 

החוק והפסיקה אינם מגבילים את ההכרה בתאונת עבודה רק למרחב הפיזי של מקום העבודה. כאשר עובד נפגע במהלך פעילות מאורגנת על ידי המעסיק כמו לדוגמא יום גיבוש, כנס מקצועי, השתלמות או סדנה, ניתן במקרים מסוימים להכיר בפגיעה כתאונת עבודה. התנאי המרכזי הוא שהאירוע התרחש במסגרת פעילות שהמעסיק מודע אליה ובהסכמתו, וכמו כן שלמעסיק יש אינטרס ברור שהעובד שלו ישתתף בו, גם אם מדובר בפעילות חברתית או פנאי. אפילו תאונה שהתרחשה במהלך חופשה מאורגנת על ידי מקום העבודה עשויה לזכות בהכרה, אם השתתפות העובד הייתה ביוזמת או במימון המעסיק והפעילות נתפסה כחלק מהקשר התעסוקתי. עם זאת, ככל שהפעילות הייתה פחות מחייבת, התביעה עשויה להיתקל בקשיים, ולכן חשובה במיוחד התייעצות עם עורך דין במקרה כזה. 

למאמר: מתי תאונה שנגרמה לעובד היא לא תאונת עבודה?

הזכויות שלכם קיימות אבל נדרשים ידע והבנה בתחום כדי לממש אותן 

לתאונת עבודה יש השלכות רחבות על בריאות העובד וזכויותיו, מצבו הכלכלי והעתיד התעסוקתי שלו. ההכרה בפגיעה כתאונת עבודה יכולה לפתוח בפני הנפגע דרכים שונות לפיצוי החל מקבלת דמי פגיעה, דרך קצבת נכות ועד שיקום מקצועי או תביעות נזיקין ורשלנות, אם היתה. עם זאת, תהליך ההכרה אינו תמיד פשוט: הוא דורש ידע מדויק, איסוף מסמכים רפואיים, עמידה בלוחות זמנים ולעיתים גם התמודדות עם ועדות רפואיות או דחיות מסיבות שונות של המוסד לביטוח לאומי. לכן, כאשר מתרחש מקרה כזה, גם אם הוא נראה כתאונה קלאסית שלא היה בה שום ספק כי מדובר בתאונת עבודה, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין הבקיא בדיני ביטוח לאומי ונזקי גוף. ליווי משפטי מקצועי יכול לעשות את ההבדל בין תביעה שנדחית או לא ממצה את הזכויות שלכם לבין הכרה מלאה, זכויות משוקמות ופיצוי הוגן. 

מעוניינים להיעזר בעו”ד בעניין תאונת עבודה? לחצו כאן!