מה ההבדל בין רשלנות רפואית לטעות רפואית?

כאשר טיפול רפואי מסתיים באופן שונה לחלוטין מן הציפיות ואף בנזק – התחושה הראשונית והמובנת של המטופל היא של עוול קשה שנעשה לו. אך לא כל נזק רפואי מעיד על רשלנות, ולעיתים מדובר בטעות אנוש או בסיבוך נדיר. ההבחנה בין טעות רפואית לבין רשלנות רפואית היא קריטית משום שהיא זו שקובעת האם קיימת עילת תביעה משפטית והאם יש סיכוי ממשי לקבל פיצוי. בעוד שטעות רפואית עשויה להיות בלתי נמנעת ואינה חורגת מהסטנדרט המקצועי, רשלנות רפואית מתקיימת כאשר מתקיים פער בין התנהלות הצוות הרפואי לבין מה שנדרש ממנו הפרקטיקה המקובלת. מטרת מאמר זה היא להבהיר את ההבחנה הזו, להציג את הדרך לבחינת מקרים גבוליים, ולהסביר מדוע חשוב לפנות לייעוץ משפטי כשאין ודאות כדי למנוע מכם החלטות שגויות בנושא.

מהי רשלנות רפואית ומהי טעות רפואית – ההבחנה המשפטית

המונח רשלנות רפואית שייך לעולם דיני הנזיקין והוא כולל כל מקרה שבו גורם רפואי הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל והתוצאה הייתה נזק שניתן היה למנוע. לעומת זאת, טעות רפואית היא מונח כללי יותר שכולל גם מצבים שבהם פעל הרופא לפי הכללים, אך בשל נסיבות חריגות או מורכבות רפואית נגרם נזק בלתי צפוי למטופל. כדי להוכיח רשלנות, יש להראות שהרופא חרג מסטנדרט ההתנהגות הסביר כפי שהיה נוהג רופא אחר באותן נסיבות, ושקיים קשר סיבתי ברור בין אותה סטייה לבין הנזק. רק אז יוכל הנפגע לקבל פיצוי משפטי. בהיעדר אחד מהמרכיבים הללו, גם אם נגרם נזק קשה, לא תתקבל תביעת רשלנות בבית המשפט.

למאמר: 10 שאלות ותשובות ברשלנות רפואית

למאמר: רשלנות רפואית: כך תדעו אם יש עילה להגשת תביעה

צפו בסרטון: עו”ד כפיר דיין דובב בראיון על רשלנות רפואית

דוגמאות מהפסיקה: מתי נקבעה רשלנות ומתי לא?

בתי המשפט נדרשו לא פעם להכריע במקרים שבהם ההבחנה בין טעות לרשלנות לא הייתה ברורה. כך למשל, מקרה שבו רופא נשים לא ביצע מעקב מספק אחר הריון בסיכון והוביל ללידת תינוק עם מום הוכר כרשלנות רפואית. לעומת זאת, במקרה אחר שבו רופא נוירולוג איבחן גידול ממאיר רק לאחר שתי בדיקות שגרתיות שלא הראו סימנים חריגים קבע בית המשפט שמדובר בטעות סבירה, ולא ברשלנות. ההבחנה מבוססת תמיד על חוות דעת של מומחים, שבוחנים האם ההתנהלות חרגה מהפרקטיקה המקובלת. גם עומס במחלקה, מחסור בכוח אדם או מגבלות טכנולוגיות נלקחות לעיתים בחשבון, כל עוד מדובר בנסיבות שלא ניתן היה למנוע אותן או לצפות את תוצאתן.

למאמר: רשלנות רפואית גניקולוגיה

למאמר: איך בודקים רשלנות רפואית?

כיצד נבחנת עילת תביעה על ידי עורך דין?

עורך דין המנוסה ברשלנות רפואית אינו בוחן רק את עצם קיומו של נזק, אלא בראש ובראשונה את הקשר בין הנזק לבין ההתנהלות הרפואית. הוא עובר על המסמכים הרפואיים, בודק את השתלשלות העניינים, ולעיתים גם נעזר ביועץ רפואי לצורך הערכה מוקדמת. השאלה המרכזית היא האם רופא סביר אחר היה נוהג באותה צורה, ואם לא, האם הסטייה היא כה חמורה עד שהיא מצדיקה התערבות משפטית. יש מקרים שבהם התוצאה הרפואית קשה, אך לא הייתה דרך למנוע אותה גם אם הייתה זהירות מלאה. במקרים כאלה, תביעה תידחה מראש. מאידך, גם סטייה קטנה, אם גרמה נזק ממשי, יכולה להוות עילת תביעה מוצקה. לכן, תהליך הבדיקה המקדים חשוב לא פחות מהתביעה עצמה.

למאמר: איך להוכיח רשלנות רפואית?

למאמר: תביעת רשלנות רפואית – כלים להגשת תביעה בזמן אמת

מדוע חשוב להבחין בין תחושת עוול לעילה משפטית?

מטופלים רבים נושאים איתם כאב, אכזבה ולעיתים תחושת בגידה כלפי המערכת הרפואית. אך בתי המשפט נדרשים להכריע לפי קריטריונים משפטיים ברורים ולא לפי תחושות סובייקטיביות. הפער הזה עלול להוביל לתסכול, במיוחד כשאין תשתית ראייתית שתומכת בתביעה. הבחנה נכונה בין טעות אנוש לרשלנות היא חיונית כדי להבין אם יש טעם בהליך משפטי. תביעה שאינה מבוססת כראוי עלולה להידחות, לגרור הוצאות ולהחמיר את הפגיעה הנפשית. מנגד, עורך דין מקצועי ידע לכוון את הנפגע – גם אם אין עילה לתביעה – לאפיקים אחרים של סיוע, תמיכה או פנייה לגופים מפקחים. ההבדל בין עוול מוסרי לבין עילה משפטית הוא דק, אך קריטי להחלטה נכונה.

למאמר: כיצד להוכיח רשלנות רפואית: יסודות של תביעה מוצלחת

למאמר: 5 טיפים להצלחה בתביעת רשלנות רפואית

דוגמא לתהליך תביעה מוצדק של רשלנות רפואית

ר’, בת 45, פנתה למרפאת נשים עקב דימומים חוזרים לאחר גיל המעבר. הרופא המטפל ייחס את התסמינים לתגובה הורמונלית טבעית ולא הפנה לבדיקות נוספות. כעבור כשנה, עקב החמרה במצבה, עברה רבקה ביופסיה שאובחנה כסרטן רירית הרחם בשלב מתקדם. בבדיקת הרשומות הרפואיות נמצא כי תסמינים דומים הופיעו כבר בביקור הראשון, אך לא ננקטו צעדים לאבחון מלא.

בהמלצת קרוב משפחה, פנתה רבקה לעורך דין המומחה ברשלנות רפואית. בשלב הראשון, עורך הדין ביקש את כל התיעוד הרפואי, כולל מסמכים מהמרפאה, קופת החולים ובית החולים שבו בוצעה האבחנה המאוחרת. במקביל, נשלח החומר לרופא מומחה בגינקולוגיה לצורך חוות דעת מקצועית. המומחה קבע כי “האבחון המאוחר פגע באפשרות לריפוי מלא” וכי ההתנהלות חרגה מהסטנדרט הסביר.

על סמך הממצאים, עורך הדין ניסח כתב תביעה מפורט נגד קופת החולים והרופא. במהלך המשפט הוצגה חוות הדעת הרפואית ונחקרו עדים מומחים. הנתבעים טענו שמדובר בטעות אנוש סבירה, אך בית המשפט קיבל את עמדת התביעה, וקבע כי הייתה התרשלות באי ביצוע בירור רפואי מוקדם.

לאחר כ־18 חודשי דיונים, פסק בית המשפט לרבקה פיצוי בסך 1.2 מיליון ש”ח עבור כאב וסבל, אובדן סיכויי החלמה, פגיעה באיכות החיים והוצאות עתידיות. המקרה של רבקה מדגים את חשיבות התיעוד, חוות הדעת והייצוג המשפטי המקצועי – שהפכו תחושת עוול להכרה מלאה בזכויות.

למאמר: 10 שאלות ותשובות על תביעת רשלנות רפואית

למאמר: טעויות נפוצות שיש להימנע מהן בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית

הבחנה בין רשלנות לטעות אנוש מתחילה בייעוץ משפטי מקצועי

ההבדל בין טעות רפואית לרשלנות רפואית הוא דק, אך מבחינה משפטית הוא משמעותי ביותר. מטופלים רבים חשים עוול, אך לא תמיד ברור האם יש לכך בסיס לתביעה. לכן, עוד לפני שפונים לבית המשפט, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, שיוכל לבדוק לעומק את נסיבות המקרה, להעריך את סיכויי ההצלחה, ולכוון את הנפגע בדרך המקצועית והבטוחה ביותר. ליווי משפטי נכון מאפשר לא רק מימוש זכויות, אלא גם קבלת החלטות מושכלת, התמודדות מדויקת מול המוסדות הרפואיים, ולעיתים גם צדק אמיתי עבור הנפגע ובני משפחתו.

מעוניין להיעזר בעורך דין רשלנות רפואית? לחץ כאן!