עורך דין כפיר דיין דובב - בעל חותם אמינות דן אנד ברדסטריט (Dun & Bradstreet)

אובדן כושר עבודה והתמודדות מול דרישת חברות הביטוח לעיסוק חלופי

מה קורה אם נפגעתם בעבודה, אתם מגישים תביעה לאובדן כושר עבודה, אך חברת הביטוח מציעה לכם פשוט לעבוד בעבודה אחרת שמתאימה למצבכם הבריאותי הנוכחי? התמודדות מול חברות הביטוח נשענת על היכרות מעמיקה עם המבחנים המשפטיים המגדירים מה נדרש מכם בפועל, ועל יישום אסטרטגיה שתגן עליכם מול פרשנות החברות.

סוגי פוליסות והשפעתן על תביעות אובדן כושר עבודה

קיימים הבדלים מהותיים בין סוגי הפוליסות השונים המשפיעים ישירות על זכויותיכם. כאשר אדם רוכש פוליסה המכילה הגדרה עיסוקית מלאה, הכיסוי הביטוחי מתייחס ישירות למקצוע הספציפי שבו עבד טרם הפגיעה. במצב כזה, אם גורם רפואי בכיר קובע כי אינכם יכולים להמשיך לבצע את עבודתכם הרגילה, חברת הביטוח אינה יכולה לדרוש מכם לחפש אפיקי פרנסה חלופיים  (בע”א 61/03 אריה חברה ישראלית לביטוח בע”מ נ’ אבני, נקבע כי גובה הנכות הרפואית מהווה נתון מרכזי לקביעת הפגיעה התפקודית).

 

ההבחנה מתחדדת כאשר משווים בין הכיסוי המוענק דרך קרנות הפנסיה המקיפות לבין זה הקיים בביטוחי המנהלים הפרטיים. תקנון קרן הפנסיה קובע מבחן נוקשה יחסית הקרוי נכות פנסיונית. במסגרת זו נבדקת יכולתו של העמית לעבוד בכל עבודה שהיא התואמת את כישוריו, ללא קשר לתפקידו האחרון. לעומת זאת בביטוח מנהלים הפוליסה מאפשרת גמישות רבה יותר, וכוללת לרוב הגדרות ספציפיות המגינות על שכר ועל מעמד.

 

עבור עובדי צווארון לבן למיניהם כגון מנהלים ובעלי מקצועות חופשיים, קיימת שכבת הגנה נוספת שחשוב להכיר – הנספח העיסוקי. זהו סעיף מיוחד שנרכש לרוב בעת הקמת הפוליסה, אשר משנה את כללי המשחק מול חברת הביטוח. כאשר קיים נספח עיסוקי תקף, הוא למעשה מבטל את המעבר לבחינת עיסוק סביר בתום עשרים וארבעה חודשים. המשמעות היא שחברת הביטוח תהיה חייבת להמשיך ולשלם את הקצבה, כל עוד אינכם יכולים לעסוק במקצוע הספציפי שלכם, ולנצח לא תוכל לדרוש מכם לעבור להסבה מקצועית.

 

למאמר: סוגי הפוליסות לאובדן כושר עבודה

 

המבחנים המשפטיים להגדרת המושג עיסוק סביר

טעות נפוצה היא המחשבה שחברת הביטוח יכולה להפנות אתכם לכל עבודה שקיימת במשק. הפסיקה קבעה מבחנים ברורים מאוד המגבילים את כוחן של חברות הביטוח ומונעים פגיעה אנושה במעמדכם. המבחן המרכזי הבוחן את המושג עיסוק סביר מורכב משלושה יסודות מצטברים והם השכלה, הכשרה וניסיון. 

 

המשמעות היא שהעבודה החלופית חייבת להיות בעלת זיקה מהותית למסלול המקצועי שעברתם עד כה.

מרכיב ההשכלה מתייחס למערך הלימודים הפורמליים שרכש האדם לאורך חייו, החל מתעודת בגרות ועד לתארים מתקדמים. חברת ביטוח אינה יכולה לדרוש מאדם חסר השכלה פורמלית להשתלב במקצוע המחייב ידע תיאורטי מורכב. במקביל בחינת ההכשרה מתמתקדת בקורסים מקצועיים ובהשתלמויות שעבר המבוטח. 

 

היסוד השלישי והמורכב מכולם הוא הניסיון אשר בוחן את המיומנויות המעשיות שנרכשו בשטח: אדם שעבד עשרים שנה בניהול עובדים ומשאבים, פיתח כישורים שאינם מאפשרים לשבצו בתפקיד זוטר נטול סמכויות.

טעות נפוצה שאנו נתקלים בה היא המחשבה שדי בדמיון טכני בין התפקיד הישן לחדש כדי להגדירו כסביר. 

 

בתי המשפט הציבו חומת מגן נוספת והיא מבחן גובה ההשתכרות. הפסיקה קובעת כי עיסוק חלופי שגוזר על המבוטח צניחה דרמטית ברמת ההכנסה לה הורגל טרם פגיעתו, לא ייחשב בשום אופן לעיסוק סביר. כלומר, גם אם הפיזיות שלכם מאפשרת עבודה משרדית פשוטה, חברת הביטוח לא יכולה לדרוש ממנהל בכיר או מאיש פיתוח לאייש משרה בשכר נמוך משמעותית שתרסק את רמת חייו ואת מעמדו. בשלב זה, עורך דין תאונות עבודה יפעל לניתוק הקישור שמנסה חברת הביטוח ליצור בין יכולותיכם הנוכחיות לבין משרות שאינן רלוונטיות.

 

למאמר: מהו “עיסוק סביר אחר” בפוליסה אובדן כושר עבודה

 

שינוי ההגדרות לאחר עשרים וארבעה חודשים

נקודת הזמן המשמעותית ביותר עבור מבוטחים בעלי פוליסות ביטוח מנהלים פרטיות מתרחשת עם חלוף שנתיים ממועד תחילת תשלום הקצבאות. בניגוד לקרנות הפנסיה, שם מבחן העיסוק הסביר חל לרוב מהיום הראשון, פוליסות פרטיות רבות כוללות סעיף המאפשר שינוי בהגדרת המסוגלות התעסוקתית רק בנקודה זו. 

בשנתיים הראשונות חברת הביטוח בוחנת אך ורק את חוסר היכולת שלכם להמשיך בעבודתכם הספציפית.

עם תום תקופה זו, הבחינה הופכת להיות רחבה יותר: בשלב זה החברה מתחילה לבדוק האם אתם מסוגלים לעסוק באותה עבודה חלופית הולמת שדנו בה קודם לכן. 

 

⭐ שימו לב ⭐ חברות ביטוח רבות יוזמות בדיקות רפואיות חוזרות סמוך לתום עשרים וארבעה חודשים ולכן בניית תיק רפואי עדכני מראש היא פעולה הכרחית למניעת הפסקת התשלומים

 

בניית התיק הרפואי והתעסוקתי להוכחת הפגיעה

התמודדות יעילה מול מחלקות התביעות דורשת הרבה יותר ממסירת סיכום ביקור מרופא המשפחה. המערכת המשפטית והביטוחית דורשת הוכחות חותכות לכך שהמגבלות הפיזיות או הנפשיות סוגרות בפניכם כל דלת תעסוקתית רלוונטית. בשלב המאבק המקצועי, עורך דין פועל לגיבוש תיעוד רפואי מקיף הכולל בדיקות הדמיה וחוות דעת של רופאים בכירים המעידים על מגבלה אקוטית. במקביל חשוב לבצע תהליך של מיצוי זכויות אובדן כושר עבודה כדי לוודא ששום רכיב לא נזנח.

 

נקודה חשובה נוספת נוגעת להיקף המשרה. חברת הביטוח עשויה לאתר עיסוק חלופי הולם, אך להתעלם מכך שהמצב הרפואי מאפשר לכם לעבוד בו באופן חלקי בלבד. הפסיקה מתייחסת גם ליכולת ההשתכרות המעשית. אם אתם מסוגלים לעבוד בעיסוק הסביר רק מספר שעות מצומצם ביום, ייתכן שתהיו זכאים לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה חלקי, וזאת כל עוד הירידה בכושר ההשתכרות עומדת ברף המינימלי המוגדר בפוליסה (לרוב עשרים וחמישה אחוזים). 

 

באמצעות ניהול נכון של תביעות אובדן כושר עבודה, ניתן לסתור עמדות של רופאים הפועלים בשירות חברות הביטוח. אלו עשויים לטעון כי אדם הסובל מכאבי גב כרוניים יכול להשתלב בעבודה משרדית, תוך התעלמות מהשפעת משככי הכאבים על יכולת הריכוז

 

למאמר: הוכחת אובדן כושר עבודה: תיעוד והוכחות חיוניים

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

הפסיקה בבתי המשפט מתייחסת גם להיבט הכלכלי של העבודה החלופית. הפניה לעיסוק שגורר עמו צניחה דרמטית ברמת ההכנסה ובמעמד הסוציאלי של המבוטח נתפסת לרוב כבלתי סבירה. ההגנה על רמת החיים של המבוטח היא עיקרון חשוב הנלקח בחשבון בעת בחינת החלופות התעסוקתיות על ידי בתי המשפט.

 

בתי המשפט קבעו כי חברת הביטוח אינה מתפקדת כלשכת תעסוקה ואינה מחויבת למצוא משרה בפועל עבור המבוטח. המבחן הוא מסוגלות רפואית עקרונית לבצע את העבודה ולא שאלת זמינות המשרות בשוק הישראלי. עם זאת התפקיד התיאורטי חייב להיות מציאותי ורלוונטי למשק הנוכחי ולא תפקיד ארכאי שאינו קיים עוד.

ההחלטה מתקבלת על בסיס שקלול של חוות דעת רפואיות מטעם רופאים תעסוקתיים ורופאים בכירים בתחום הפגיעה הספציפי. כאשר קיימת מחלוקת בין רופאי חברת הביטוח לבין הרופאים המטפלים של המבוטח, ההכרעה עוברת לערכאות משפטיות או לפאנל מוסכם של בוררים רפואיים הבוחנים את מלוא התיק ומכריעים בסוגיה.

פוליסות מסוימות מאפשרות רכישת הרחבות מיוחדות שמבטלות לחלוטין את מנגנון המעבר ומשאירות את הבחינה אך ורק על עיסוק המקור לאורך כל תקופת הביטוח. במקרים שבהם אין הרחבה כזו בחינת המעבר היא תנאי קשיח בפוליסה, והמאבק המשפטי מתמקד בהוכחת חוסר המסוגלות גם במסגרת ההגדרות החדשות והרחבות יותר.

בשנתיים הראשונות (24 חודשים) מתחילת תשלום הקצבה, חברת הביטוח בוחנת אך ורק את חוסר יכולתו של המבוטח להמשיך ולעבוד בעבודתו הספציפית. בתום שנתיים אלו, ההגדרה משתנה והבחינה הופכת לרחבה יותר: חברת הביטוח מתחילה לבדוק האם המבוטח מסוגל לעבוד ב”עיסוק סביר אחר” התואם את השכלתו, הכשרתו וניסיונו. (זאת אלא אם נרכש מראש “נספח עיסוקי” המבטל מעבר זה).

המבחן המרכזי לקביעת עיסוק סביר מורכב משלושה יסודות מצטברים: השכלה (מערך הלימודים הפורמליים שרכש האדם לאורך חייו), הכשרה (קורסים מקצועיים והשתלמויות), וניסיון (המיומנויות המעשיות שנרכשו בשטח לאורך השנים). העבודה החלופית שהוצעה חייבת להיות בעלת זיקה מהותית למסלול המקצועי שבו עבר המבוטח לפי שלושת יסודות אלו.

אם אתה זקוק לעזרתנו באחד מתחומי העיסוק המפורטים נשמח לעמוד לרשותך ולשרתך בנאמנות ובמקצועיות
לחצו למאמרים נוספים בנושא -
Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 83 ביקורות
×
js_loader
כפיר דיין דובב
משרד עו"ד כפיר דיין דובב ושות'
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם עו"ד כפיר דיין דובב >>