הפרעה בי-פולרית, מאופיינת בתנודות קיצוניות הפוגעות עמוקות בתפקוד, מתקופת של מאניה לתקופת שפל של דיפרסיה. רכבת ההרים הרגשית הזו מקשה על החזקת עבודה יציבה ועלולה להוביל למצב של אובדן כושר עבודה עקב הפרעה דו קוטבית. מאמר זה יסביר את המסלולים המשפטיים למיצוי זכויות מול הגופים השונים.
מהי הפרעה דו קוטבית וכיצד היא פוגעת ביכולת לעבוד?
הפרעה דו-קוטבית (הפרעה בי-פולרית) היא הפרעה נפשית כרונית המאופיינת בתנודות חריפות במצב הרוח, באנרגיה וברמת התפקוד.
ההפרעה נעה בין שני קטבים מנוגדים: הקוטב האחד הוא האפיזודה הדיכאונית, המתבטאת בעצב עמוק, חוסר אנרגיה קיצוני, קושי לקום מהמיטה, אובדן עניין ופגיעה קשה בריכוז.
הקוטב השני הוא האפיזודה המאנית או ההיפומאנית, שעלולה להיראות כלפי חוץ כאיזה פרץ של אנרגיה חיובית, כאשר בפועל מדובר בפעלתנות יתר, צורך מופחת בשינה, שטף דיבור לא קוהרנטי, פגיעה בשיקול הדעת ונטילת סיכונים בלתי סבירים. הפגיעה ביכולת העבודה היא כפולה: בתקופת הדיכאון, אדם עלול שלא להיות מסוגל כלל להגיע לעבודה. בתקופה המאנית, הפגיעה בשיקול הדעת והאימפולסיביות עלולות להוביל להחלטות הרסניות, סכסוכים עם מנהלים ועמיתים, וחוסר יכולת להשלים משימות באופן סדור.
האתגר המשפטי המרכזי בהגשת תביעת אובדן כושר עבודה הוא האופי האפיזודי של המחלה. למשל, חברות הביטוח והמוסד לביטוח לאומי ינסו לטעון כי בין ההתקפים האדם כשיר לחלוטין לעבודה. הן עשויות להתמקד בתקופות ההיפומאניה ולהציג אותן כתקופות של תפקוד מלא ואף משופר. ההתמודדות עם טענה זו דורשת להוכיח כי הנכות האמיתית היא עצם חוסר היציבות. יש להראות כי התדירות, העוצמה ומשך ההתקפים, והמעברים ביניהם, אינם מאפשרים לקיים שגרת עבודה רציפה, אמינה ויציבה, כפי שנדרש מכל עובד.
למאמר: אובדן כושר עבודה נפשי – האם מחלת נפש מזכה בתביעת אובדן כושר עבודה?
למאמר: אובדן כושר עבודה עקב מאניה דיפרסיה – כך תמצו את הזכויות שלכם
הפרעה בי-פולארית בביטוח לאומי
המסלול המרכזי לקבלת תמיכה מהמדינה הוא הגשת תביעה עבור קצבת נכות כללית. חשוב להבין כי זהו הליך שונה מתביעת אובדן כושר עבודה פרטית. התהליך בביטוח הלאומי מורכב משני שלבים: ראשית, קביעת נכות רפואית על ידי ועדה רפואית. הפרעה בי-פולרית נבחנת לרוב תחת סעיף 34(ב) בספר הליקויים (הפרעות במצב הרוח).
הוועדה תקבע אחוז נכות בהתאם לחומרת המצב, תדירות ההתקפים והצורך בטיפול. שנית, ורק אם נקבעו אחוזי נכות רפואית מספקים (למשל, 60% לפחות, או 40% משוקלל כאשר ליקוי אחד הוא 25% לפחות), התיק עובר לבדיקת פקיד תביעות הקובע את דרגת אי-הכושר להשתכר.
ישנם מצבים בהם ניתן להגיש תביעה לתאונת עבודה ערב הפרעה בי-פולארית. חשוב לומר כי לסוגיה זו יש קושי מבונה, היות ולהפרעה בי-פולרית יש בסיס גנטי מובהק. לכן, לא ניתן לטעון שהעבודה “יצרה” את המחלה. עם זאת, הפסיקה מכירה בכך שגם מחלה עם נטייה גנטית יכולה להיות מוכרת כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. כדי לבסס טענה כזו, יש להוכיח שההתפרצות הראשונה, או החמרה קיצונית במצב שהיה מאוזן, נגרמה כתוצאה מאירוע חריג וטראומטי בעבודה, או כתוצאה ממתח מתמשך ויוצא דופן (מיקרוטראומה). הוכחת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לבין ההתפרצות הנפשית, דורשת חוות דעת פסיכיאטרית מבוססת.
למאמר: אובדן כושר עבודה ביטוח לאומי
תביעות אובדן כושר עבודה מול קרנות הפנסיה וחברות הביטוח
במקביל למסלול בביטוח הלאומי, אם רכשתם פוליסת אובדן כושר עבודה פרטית או שיש לכם כיסוי דרך קרן פנסיה, אתם רשאים להגיש תביעה גם לגופים אלו. כאן, הבדיקה שונה ומתבססת על תנאי הפוליסה או התקנון. השאלה המרכזית היא האם איבדתם את כושרכם לעבוד בשיעור של 75% לפחות בעיסוק הספציפי שלכם, או בעיסוק סביר אחר. גם כאן, חברת הביטוח תטען שאתם כשירים לעבודה בתקופות הרמיסיה (הפוגה). סיבה נפוצה נוספת לדחיית התביעה היא טענת “אי-גילוי”, כלומר שהמבוטח לא הצהיר על טיפול נפשי קודם בעת ההצטרפות לביטוח.
למאמר: תביעות אובדן כושר עבודה בקרן פנסיה
למאמר: מהי חובת הגילוי בפוליסת ביטוח?
חשיבות התיעוד הפסיכיאטרי הרציף להוכחת הפגיעה התפקודית
הבסיס לכל תביעת נכות נפשית הוא תיעוד רפואי מוצק. לא מספיק לטעון שאתם סובלים מהפרעה בי-פולרית. יש להוכיח זאת באופן עקבי. התיק חייב לכלול תיעוד רציף מפסיכיאטר מטפל, המפרט לא רק את האבחנה אלא גם את חומרת התסמינים בשתי הפאזות, סוגי הטיפולים (תרופתיים ופסיכולוגיים), תופעות הלוואי של התרופות, והשפעת כל אלו על התפקוד היומיומי והתעסוקתי. במקרים רבים, הוועדות של חברות הביטוח ינסו להסתפק בבדיקה שטחית של פסיכיאטר מטעמן. לכן, מומלץ מאוד להצטייד בחוות דעת פסיכיאטרית פרטית, המתייחסת ספציפית לסוגיות של כושר עבודה ובוחנת את התיעוד הרפואי לאורך שנים.
למאמר: הוכחת אובדן כושר עבודה: תיעוד והוכחות חיוניים
התמודדות נפשית אינה סיבה לויתור על זכויות כלכליות
תהליך הגשת תביעת אובדן כושר עבודה הוא מורכב ומתיש, במיוחד עבור אדם שנמצא בתוך התמודדות נפשית פעילה. חברות הביטוח והגופים המוסדיים מודעים לקושי זה, ולעיתים דחיית תביעות אובדן כושר עבודה מבוססות על ההנחה שהמבוטח יתייאש ולא ימשיך בהליך. חשוב לזכור כי אבחנה של הפרעה בי-פולרית אינה גזירת גורל תעסוקתית, אך כאשר היא פוגעת באופן ממשי ביכולת ההשתכרות, קיימות זכויות המעוגנות בחוק ובפוליסות הביטוח שנועדו לספק ביטחון כלכלי. ניהול נכון של התיק הרפואי והמשפטי הוא צעד הכרחי למיצוי זכויות אלו.
