איך בודקים רשלנות רפואית?

אין חוק בישראל המגדיר מהי רשלנות רפואית, ולכן נהוג להכריע בסוגיות של רשלנות רפואית על פי פסיקות שהצטברו לאורך השנים, כאשר הרלוונטיות ביותר הן העדכניות ביותר. המשמעות היא שאין מבחן אחד קבוע אלא ניתוח פרטני של כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות, סוג ההליך הרפואי, והסטנדרטים שהיו נהוגים בזמן אמת. ההבחנה בין טעות אנוש, סיבוך בלתי נמנע ורשלנות של ממש היא לעיתים דקה מאוד, ודורשת מומחיות רפואית ומשפטית. משום כך, הדרך הנכונה ביותר לבחון מקרה של חשד לרשלנות רפואית היא באמצעות עורך דין הבקיא בתחום הפועל בצמוד למומחים רפואיים ויודע לתרגם את העובדות שמתגלות במסמכים הרפואיים לכדי אסטרטגיה משפטית נכונה.

מהי רשלנות רפואית וכיצד מבחינים בינה לבין טעות לגיטימית?

המונח רשלנות רפואית מתאר מצב שבו רופא, אחות או מוסד רפואי סטו ממידת הזהירות וההתנהלות המקצועית הסבירה המצופה מהם, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. עם זאת, לא כל טעות בטיפול מהווה רשלנות רפואית. לדוגמה, סיבוכים לאחר ניתוח הם תופעה מוכרת ורק אם ניתן להוכיח שהרופא פעל בניגוד לנורמות המקובלות או התעלם ממידע שהיה עליו לדעת, ניתן להצביע על רשלנות. בתי המשפט נוהגים לבחון שלושה מרכיבים עיקריים:

1. האם נפל פגם בהתנהלות הרופא?

2. האם התרשלותו גרמה בפועל לנזק?

3. האם היה ניתן למנוע את הנזק אילו פעל לפי הסטנדרט הנדרש?

ההכרעה מבוססת תמיד על חוות דעת רפואית מקצועית ולעיתים גם על עדויות מומחים בדיון המשפטי. לכן, כבר בשלב הראשון יש לבדוק את הנושא בעזרת עורך דין מנוסה כדי להעריך האם קיים בסיס לתביעה.

למאמר: 10 שאלות ותשובות ברשלנות רפואית

למאמר: רשלנות רפואית: כך תדעו אם יש עילה להגשת תביעה

סרטון: עו”ד כפיר דיין דובב בראיון בנושא רשלנות רפואית

מה כוללת בדיקה משפטית של חשד לרשלנות רפואית?

כאשר אדם חושד כי ניזוק מרשלנות רפואית, הבדיקה אינה טכנית ואינה מתבצעת לפי רשימת תיוג. מדובר בתהליך משפטי מורכב הכולל מספר שלבים קריטיים. תחילה, נאסף כל החומר הרפואי ונבנה תיק רפואי הכולל סיכומי אשפוז, המלצות רופאים, הפניות שונות, בדיקות מעבדה ועוד. בשלב הבא, עורך הדין יבחן את העובדות יחד עם מומחה רפואי מתאים, לרוב רופא בכיר בעל ניסיון בתחום שבו אירעה הפגיעה. חוות דעת זו קובעת האם הייתה סטייה מהנורמות המקובלות. אם כן, ייבחן גם הקשר הסיבתי, האם ההתנהלות הרשלנית היא זו שגרמה לנזק בפועל. ללא קשר סיבתי, לא ניתן לבסס תביעה. בשלב זה עורך הדין יעריך את סיכויי ההצלחה, ורק אם נמצא שיש יסוד מוצק תוגש תביעה לבית המשפט בליווי כל המסמכים הנדרשים. ניתן כמובן גם להציע לגורם הרשלני לכאורה להגיע להבנה ולהסכמה עם הנפגע ומשפחתו, הכל בהתאם לאסטרטגיה המשפטית הנכונה.

למאמר: רשלנות רפואית במתן תרופות

למאמר: רשלנות רפואית באבחון סרטן השד

למאמר: רשלנות רפואית בטיפול

מהם השלבים הנדרשים לבניית תיק רשלנות רפואית?

• איסוף חומר רפואי: קבלת כלל המסמכים הרלוונטיים מבתי חולים, קופות חולים, מכונים פרטיים ועוד.

• סקירה ראשונית: הערכת היתכנות לתביעה על בסיס המסמכים הגולמיים.

• חוות דעת רפואית: קבלת חוות דעת ממומחה רפואי מוכר התומכת בקיומה של התרשלות.

• הערכת נזק: בחינת היקף הנזק לרבות כאב וסבל, אובדן השתכרות, הוצאות רפואיות עתידיות וכדומה.

• הגשת כתב תביעה: בנייה משפטית של עילת התביעה תוך קישור בין ההתרשלות לנזק.

• התנהלות מול ההגנה: לרבות מו”מ, חקירות נגדיות, אפשרות לגישור או פשרה.

רק כאשר כל שלב מבוצע במקצועיות ומתוך ניסיון רב, ניתן להבטיח שהתביעה תתנהל בצורה עניינית ותעמוד בדרישותיו של ההליך המשפטי.

למאמר: תביעת רשלנות רפואית – כלים להגשת תביעה בזמן אמת

למאמר: טעויות נפוצות שיש להימנע מהן בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית

איך מוכיחים קשר סיבתי בין המעשה הרשלני לנזק שנגרם?

אחת הדרישות המורכבות ביותר בתביעות רשלנות רפואית היא הוכחת הקשר הסיבתי. המשמעות: יש להוכיח שלא רק שהייתה רשלנות, אלא שזו היא שגרמה בפועל לנזק. לדוגמה, אם מטופל עבר ניתוח ובמהלכו אירע סיבוך, יש להראות כי הסיבוך נגרם כתוצאה מהתנהלות רשלנית ולא היה מתרחש גם אילו פעל הצוות לפי כל הכללים. הקשר הסיבתי נבחן ברמת ההסתברות המשפטית, או בשפה מקצועית – מאזן הסתברויות של מעל 50%. לצורך כך, עורך הדין מגייס חוות דעת רפואית המצביעה על מנגנון הפגיעה, ומנתח יחד עם המומחה את מהלך האירועים. לעיתים יש צורך להציג תרחיש חלופי, כמו מה היה קורה אילו הטיפול בוצע כנדרש. ככל שהקשר הזה ברור ומובנה, כך גדלים סיכויי ההצלחה בבית המשפט.

למאמר: כיצד להוכיח רשלנות רפואית: יסודות של תביעה מוצלחת

למאמר: 5 טיפים להצלחה בתביעת רשלנות רפואית

מתי כדאי לפנות לעורך דין לצורך בדיקת מקרה רשלנות רפואית?

השלב הראשון שבו יש לשקול פנייה לעורך דין הוא כאשר מתעורר חשד סביר להתנהלות רפואית חריגה שהובילה להחמרה רפואית ממשית, כמו לדוגמא במקרים של פגיעה, נכות, נזקים בלידה או מוות מיותר של קרוב משפחה. עורך הדין לסייע, לייעץ וללוות את הנפגע ואת משפחתו לאורך כל התהליך ולהפוך אותו למובן וברור יותר, וכאשר ניהול ההליך נמצא בידיים טובות ומקצועיות, יכול הנפגע ובני משפחתו להתמודד עם הפגיעה, להתאושש ולהשתקם בראש שקט. ככל שפונים בשלב מוקדם יותר, כך קל יותר לאסוף מידע, לזמן עדים ולהיערך להגשת תביעה.

לעומת זאת, לעיתים הרשלנות מתגלה רק שנים ארוכות לאחר הפרוצדורה הרפואית, ולכן מומלץ לפנות גם במקרים שבהם רק עכשיו גיליתם את הנזק. כמו כן, ילדים אשר נפגעו בלידתם יכולים לתבוע עד גיל 25, כלומר, מרגע הגיעם לגיל 18 + 7 שנות התיישנות.

עורך דין מנוסה יידע להבחין בין מקרים בעלי ערך משפטי לבין מקרים שאינם עומדים בסטנדרטים של רשלנות רפואית. לכן, פנייה מוקדמת יכולה למנוע הוצאות מיותרות ולהכווין את המטופל או משפחתו להחלטה מושכלת, מבוססת ומותאמת אישית.

מעוניין להיעזר בעו”ד רשלנות רפואית? לחץ כאן!