אי כושר עבודה

קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, היא מקור סיוע כלכלי חיוני עבור בעלי מוגבלויות בישראל, אך תהליך קבלתה עשוי להיות מורכב ומאתגר. דרגת אי כושר עבודה שנקבעת בביטוח לאומי לתובע היא הגורם המרכזי בקביעת גובה הקצבה, ולכן ראוי להקדיש לה תשומת לב מיוחדת. מאמר זה יסקור את התהליך לקבלת קצבת נכות מביטוח לאומי, תוך בחינת חשיבותה של דרגת אי הכושר לעניין זה.

מה זו דרגת אי כושר עבודה ומה החשיבות של קביעתה?

מדינת ישראל מעניקה קצבת נכות לאזרחים עם מוגבלות גופנית או נפשית, בין אם מולדת ובין אם נרכשת. קצבת הנכות נועדה לסייע להתמודד עם האתגרים הנלווים למוגבלות, וכן לאפשר השתלבות טובה יותר בחברה ובתעסוקה. בהקשר זה, חשוב לדעת שדרגת אובדן כושר עבודה שהיא אחוזי הנכות שקובע הביטוח הלאומי לתובע, היא הגורם החשוב ביותר בקביעת גובה קצבת הנכות שתשולם לתובע וזכאותו לזכויות רפואיות נלוות בביטוח לאומי וברשויות השונות.

איך ניתן לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי בעקבות אי כושר עבודה?

כדי לקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, יש לעבור תהליך של הגשת תביעה ואישור זכאות.

ראשית, על המבקש לאסוף מסמכים רלוונטיים שיתמכו בתביעה – אישורים רפואיים, מכתבים מהרופאים המטפלים, בדיקות וכדומה. חשוב לאסוף את כל המסמכים הנחוצים עוד לפני הגשת התביעה, שכן קשה לצרף מסמכים נוספים בדיעבד.

לאחר מכן מגישים את התביעה למוסד לביטוח לאומי. התביעה נבחנת על ידי ועדה רפואית שקובעת האם המבקש זכאי לקצבת נכות. הזכאות נקבעת בהתאם לחומרת הנכות ומידת אי הכושר לעבוד – ככל שדרגת אי הכושר גבוהה יותר, כך גדלה קצבת הנכות.

לכן, חשוב להציג בפני הוועדה את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים על מנת שיוכלו לקבוע את אחוזי הנכות ודרגת אי הכושר לעבודה בצורה מדויקת והוגנת.

כיצד מגישים תביעת אי כושר עבודה במסלול המהיר?

בנסיבות חריגות, ניתן להגיש תביעה לקצבת נכות במסלול מהיר ולקבל הכרעה תוך 30 יום.

המסלול המהיר רלוונטי למקרים הבאים: חולי ALS, בעלי נכות נפשית מעל 50%, בעלי מוגבלות שכלית מעל 40%, מי שעבר השתלת איבר בשנה האחרונה, חסרי תפקוד בשתי גפיים או מרותקים לכיסא גלגלים, וחולים במחלות קשות או זיהומיות.

המסלול המהיר נועד לסייע במצב רפואי או כלכלי קשה, שבו נדרש טיפול בתביעה בדחיפות. הוא מאפשר קבלת הכרעה תוך חודש ימים, לעומת תהליך רגיל שיכול להימשך עד שלושה חודשים.

למאמר: תביעת אובדן כושר עבודה

ולמאמר: איך ניתן להצליח בהגשת תביעות אובדן כושר עבודה

מה קורה לאחר הגשת התביעה בגין אי כושר עבודה?

לאחר הגשת תביעה לקצבת נכות, המוסד לביטוח לאומי מזמן את התובע לוועדה רפואית מטעמו. הוועדה בוחנת את מצבו הרפואי של התובע וקובעת את שיעור הנכות הרפואית שלו.

כדי לעבור לשלב הערכת אי כושר העבודה ולקבל קצבה, יש צורך בהכרה בנכות רפואית משמעותית של 60% לעובד או נכות מצטברת של 40% עם ליקוי אחד לפחות בשיעור 25% – שגם מאפשרת קבלת קצבה. זאת למעט 50% נכות רפואית שמספיקים במקרה של עקרות בית.

בעלי נכות מעל 60% זכאים בנוסף לקצבת נכות גם לתו חניה לנכים, פטור ממס על קצבאות, הנחות בארנונה ותחבורה ציבורית ועוד.

אולם גם בעלי נכות נמוכה יותר זכאים להטבות שונות.  

באילו הטבות מזכה אי כושר עבודה מתחת לאחוז המזכה בקצבה? 

למרות שקצבת נכות ניתנת רק בכפוף לאי כשירות לעבודה, גם בעלי נכות נמוכה יותר יכולים ליהנות מהטבות שונות בהתאם למצבם. כך למשל, בעלי 20% נכות יכולים לקבל סיוע בלימודים ושיקום מקצועי. בעלי 40% ומעלה זכאים לתוכניות תמיכה נפשית, ובמקרה של נכות נפשית – מימון פסיכיאטר.

מה תפקידו של פקיד התביעות בביטוח לאומי לעניין קביעת הקצבה?

לאחר שוועדה רפואית קבעה את שיעור הנכות הרפואית, התיק עובר לבחינה של פקיד תביעות במוסד לביטוח לאומי.

תפקיד פקיד התביעות הוא לקבוע את דרגת אי הכושר לעבוד באופן קבוע או זמני, שנגרמת בעקבות הנכות.

דרגת אי הכושר נקבעת בטווח שבין 60% ל-100%. ככל שהדרגה גבוהה יותר, כך גדלה קצבת הנכות שניתנת כפיצוי.

מטרת קביעת דרגת אי הכושר היא להעריך את הנזק הכלכלי שנגרם עקב הנכות, ולאפשר למוסד לביטוח לאומי לקבוע פיצוי הולם שיסייע להתמודד עם המצב הרפואי והכלכלי. זהו שלב חיוני בתהליך קבלת קצבת הנכות לאחר שנקבעה הזכאות הרפואית.

האם ניתן לערער על דרגת אי כושר שנקבעה בביטוח לאומי?

חשוב לדעת שניתן להגיש ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי הן בנוגע לקביעת אחוזי הנכות הרפואית והן בנוגע לדרגת אי הכושר לעבודה.

ערעורים אלה אמנם דורשים מאמץ ומשאבים מהתובע, אך הם חיוניים ומצדיקים את הטרחה, מאחר שיכולים להביא לשינוי משמעותי בגובה הקצבה שתינתן.

קצבת הנכות היא מקור סיוע חשוב ביותר עבור אנשים עם מוגבלות, ולכן חשוב למצות את הזכויות ולוודא שגובה הקצבה שנקבע משקף נאמנה את מידת הנכות ואי הכושר האמיתיים.

ערעור עשוי לאפשר קבלת קצבה הוגנת וראויה יותר, שתקל על הסתגלות למגבלה ותאפשר איכות חיים טובה יותר הן לבעל הנכות והן לבני משפחתו. לכן, במקרים המתאימים, כדאי לשקול לנצל את האפשרות לערער ולהיאבק על זכויותיכם.

האם ניתן לעבוד ועדיין לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי בגין אי כושר עבודה?

בשנים האחרונות חלו שינויים חיוביים בחקיקה שמטרתם לעודד יציאה לעבודה של אנשים עם מוגבלות המקבלים קצבת נכות.

בעבר, קצבאות נכות ניתנו רק למי שהכנסתו נמוכה מאוד או ללא הכנסה. אולם היום, מי שהוכר כבלתי כשיר לעבודה עדיין יכול לצאת לעבוד מבלי לעבור בדיקות חוזרות לכושר השתכרותו.

רק אם ההכנסה מהעבודה עולה על גובה קצבת הנכות, היא תופחת בהתאם לעלייה בהכנסה. כך נמנע הצורך “להתחמק” מעבודה כדי לשמור על הקצבה.

מדובר בשינוי חשוב שמאפשר לבעלי מוגבלויות לצאת לעבוד ולהשתלב בחברה מבלי “להיענש” על כך באובדן קצבת הנכות שלהם. 

לסיכום

דרגת אי כושר עבודה היא הגורם המכריע בקביעת גובה קצבת הנכות שתתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. כדי לעבור את התהליך בהצלחה ולקבל את מלוא הזכויות, חשוב לקבל ייעוץ וליווי משפטי מקצועי.

למשרד עו”ד כפיר דיין דובב ניסיון רב בטיפול בתביעות נכות. הצוות המקצועי במשרדנו, יוכל לסייע לכם להתמודד עם האתגרים בדרך למיצוי מלוא זכויותיכם.

אל תוותרו על הסיוע לו אתם זכאים – פנו אלינו בהקדם לקבלת ייעוץ ראשוני ללא עלות.

מעוניין להיעזר בעו”ד אי כושר עבודה? לחץ כאן!