תביעת רשלנות רפואית – כלים להגשת תביעה בזמן אמת

הצורך בהגשת תביעת רשלנות רפואית מתעורר במקרים שבהם במסגרת פנייה לטיפול רפואי לסוגיו, נותן השירות חורג מרמת הזהירות המצופה ממנו, עד כדי גרימת נזק למטופל. ככל שניתן יהיה להוכיח במסגרת התביעה כי ניתן היה להימנע מגרימת הנזק המדובר על ידי הקפדה על נהלי הטיפול והבטיחות המקובלים, ישנו סיכוי סביר לכך שבית המשפט יפסוק תשלום פיצויים לטובת התובע.

הגשת תביעת רשלנות רפואית ב- 3 צעדים

הגשת תביעת פיצויים בגין מקרה רשלנות רפואית מתבצעת ב- 3 צעדים עיקריים:

1. בניית תיק תביעה בעזרת עורך דין רשלנות רפואית, לרבות איסוף התיעוד הרפואי הרלוונטי.
2. קבלת חוות דעת מקצועית של רופא מומחה או רופאים מומחים לשם גיבוי טענות התביעה בבית המשפט. עורכי דין המסייעים בהגשת תביעות רשלנות רפואית, מקושרים לרוב למומחים בתחומי רפואה שונים, המספקים שירות מסוג זה.
3. הגשת תביעת הרשלנות הרפואית לבית המשפט.

חשוב לדעת כי כלל הפעולות הללו נושאות בעלויות שונות, שיש להביאן בחשבון כאשר שוקלים את הכדאיות של הגשת תביעת נזיקין במקרי רשלנות רפואית. עוד לא נושא העלויות – בהמשך המאמר.

מי רשאים להגיש תביעה על רשלנות רפואית?

הזכות להגשת תביעת רשלנות רפואית, שמורה לכל מי שניזוק בשל טיפול רפואי קלוקל, הליכי אבחון לוקים בחסר, או כשל במעקב אחר מצבו הבריאותי כמתחייב מצד רופאיו. עם זאת, נפגעי רשלנות רפואית במעמד חוקי של קטינים (מי שטרם מלאו לו 18), אינם רשאים להגיש את תביעת הרשלנות באופן עצמאי. במצב כזה רשאי נפגע הרשלנות להגיש את תביעתו באמצעות מי מבני משפחתו או אדם אחר שנבחר להגשת תביעת הפיצויים בשם הקטין.

עילות קבילות להגשת תביעה רשלנות רפואית

בחוק הישראלי, לא קיימת הגדרה מובחנת למונח “רשלנות רפואית”, אך העילות להגשת תביעה במקרי רשלנות רפואית, קמות לנפגעים מתוקף ההגדרה הכללית לעוולת הרשלנות, כפי שהיא מוצגת בסעיפים 35 ו- 36 בפקודת הנזיקין (מתוך ויקיטקסט):

“35. רשלנות

עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.”

“36. חובה כלפי כל אדם

החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.”

את הסעיפים הללו ניתן לסכם באמירה כי במידה והנזק שהוסב לאדם במסגרת הפנייה לבדיקה או טיפול רפואי לסוגיהם, הינו משמעותי וניתן להוכחה, ישנה עילה להגשת תביעה על רשלנות רפואית נגד הגורם הרפואי האחראי לכאורה למחדל. זאת לטובת עשיית דין עם האחראים למחדל והאפשרות להשגת פיצוי כספי הולם, שיכול להקל במידת מה על חיי הנפגעים בצל ההשלכות של הפגיעה בבריאותם.

מתי לא תקום עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית?

חשוב לסייג ולומר כי להבדיל ממצב בו למטופל נגרם נזק מובהק בשל מחדל של גורם רפואי שעמו הוא בא במגע, היעדר תועלת מטיפול רפואי, אינו נחשב כעילה להגשת תביעות רשלנות רפואית, ודרישת פיצוי כספי מנותן השירות. היה ומדובר בנותן שירות רפואי שלא עמד בהתחייבותו לתוצאות מסוימות שהתחייב להשיגן במסגרת הטיפול, רשאי המטופל להגיש תביעה נזיקית תחת עילה של הפרת חוזה, אך אין מדובר על תביעת פיצויים בעילה של רשלנות רפואית.

האם חלה תקופת התיישנות על הגשת תביעת רשלנות רפואית?

על הגשת תביעות רשלנות רפואית חלה תקופת התיישנות בת 7 שנים, כך שניתן להגיש תביעת פיצויים בעקבות כשל בטיפול רפואי לאורך שבע שנים מקרות המחדל, ולא מאוחר מכך. תקופת התיישנות זו תקפה גם על תביעות רשלנות רפואית בשם קטינים.

כמה עולה להגיש תביעת רשלנות רפואית?

הגשת תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט כרוכה בהוצאות כדלקמן:

תשלום אגרה לבית המשפט

מגישי תביעות רשלנות רפואית חייבים בתשלום אגרת בית משפט ראשונית. סכום האגרה משתנה בין ערכאה לערכאה, בכפוף לבית המשפט שהתביעה הוגשה להכרעתו  (בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי), ומפורט בסעיפים 34 ו- 35 בטבלת תעריפי האגרות של בתי המשפט הזמינה באתר המוסד לביטוח לאומי.

יש לשים לב כי התשלום בסעיפים אלו מהווה רק חלק מסכום האגרה המלאה שמגישי תביעות רשלנות רפואית נדרשים לשלם לבתי המשפט. בהמשך ההליך המשפטי ועל פי ההתפתחויות בו (בין שמדובר בהגעה לפשרה, ביטול התביעה, או קבלת פסק דין ומימוש תוצאותיו) – יידרש אחד הצדדים (התובע או הנתבע) בכיסוי יתרת האגרה שטרם שולמה. סכום האגרה המלא מופיע בסעיפים 2 ו- 9 בטבלה לעיל, על פי הערכאה שדנה בתביעה.

הוצאות משפטיות נוספות הכרוכות בתביעות רשלנות רפואית
בנוסף לאגרה שיש לשלם לבתי המשפט בתביעת רשלנות רפואית, קיימות הוצאות משפטיות נוספות הכרוכות בהגשתן של תביעות מסוג זה:

• שכר טרחת עורך דין – במרבית המקרים, עו”ד נזיקין המייצג את התובעים בתביעת רשלנות רפואית, יגבה שכר טרחה כאחוזים מסכום הפיצוי שיקבע בית המשפט במסגרת פסק הדין או הסכם הפשרה.

• הוצאות איסוף תיעוד רפואי רלוונטי.

• עלות חוות דעת מרופא מומחה.

אף שמדובר על הוצאות לא מבוטלות, חשוב לקחת בחשבון שבית המשפט מוסמך לפסוק כי הצד המפסיד בתביעה יכסה את ההוצאות המשפטיות של הצד הזוכה.

כאשר מדברים על רשלנות רפואית, מדברים על נושא מורכב ביותר המצריך לא מעט ערנות וידע. כאמור, החלק החשוב ביותר בכל הליך משפטי טוב הוא לקבל את הייעוץ הנכון ובו זמנית להתנהל על פי הכללים הנכונים. מעבר לתיעוד כמה שיותר בסמוך למקרה הרשלנות הנה כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון לפני שאתם מגישים תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט. מאמר זה מטרתו להקנות לכם את כלים לתביעת רשלנות רפואית.

שלב 1: תעדו את המקרה באופן מידי

ממצאי הבדיקה האחרונה העידה כי הכול תקין אצלכם ואתם בריאים ב-100%? אם כן, אלו הם רק חלק מהמצבים המחייבים אתכם ועוד רבים אחרים לתעד את כל האמירות והבדיקות מרגע שעולה חשד ולו הקטן ביותר לרשלנות רפואית.

כבר מההתחלה חשוב ביותר לתעד החל מהבדיקות שבוצעו וכל מסמך אחר לרבות שיחות שהתנהלו ומתנהלות במעמד כזה או אחר. בסיכום חלק זה, תיעודם של תרחישים אלו הם שיכריעו את ההליך ובאמצעותם יתאפשר לכם להציג בצורה קלה יותר את טענותיכם וכן להצמידן לפיצוי המוצדק.

שלב 2: לא לפסוח על תיעוד העדים   

עניין התיעוד הינו חשוב ביותר, כפי שהבנתם, מרגע היוודע כי קיים חשש לרשלנות רפואית, יש לתעד כל אמירה וכל מה שלמעשה ייחשב מקרה רשלני.  כפי שאתם יודעים, מכיוון שבית משפט לא עוסק בספקולציות אלא בעובדות בלבד יהיה עליכם לתעד כל פרט אשר ייחשב קריטי במעמד המשפט.

מבין כל התרחישים, דוגמא אחת הינה אודות משפחה שבנה עבר טקס ברית מילה, אבל בטקס השתבשו כמה דברים ועם הזמן מצבו הבריאותי של היילוד אף החמיר נוכח ביקורים אצל הרופאים הלא נכונים. אם כן, את הנקודה הזו חשוב לתעד וזה בא לידי ביטוי כבר מתיעוד שמו של המוהל עצמו וכן את דעותיהם של כל שאר המעורבים בדבר (רופאים מומחים וכד’). כך גם תאריכים, שעות ואפילו תרופות וטיפולים שנתנו.

בסיכום דבר, כמה שיותר מידע – כך יותר טוב והכי חשוב? שהכול יהיה מבוסס עובדות. דבר נוסף חשוב קשור בעדים, במקרה הנ”ל חשוב לפסוח על עדות שמיעה היות והיא ממילא לא קבילה בבית המשפט, מה שכן, חשוב ביותר להשיג עדים שהיו בזירת המקום. יש לרשום כתובות, טלפון וכל מי שמוכן להצהיר ולספק עדות שתועיל מאוד במהלך המשפט עצמו ואחריו.

שלב 3: חשיבות שמירת המסמכים וצירופם לתביעת הרשלנות

במסגרת כלים להגשת תביעת רשלנות רפואית חשוב ביותר שיהיו ברשותכם, כל המסמכים הרפואיים החל ממרשם תרופות, הפניית רופא המשפחה לבדיקות אצל רופאים פרטיים מחוץ לקופה ועוד.  עניין זה חשוב ביותר, היות וכבר במעמד הגשת התביעה  למסמכים אלו יהיה משקל כבד ביותר מה שמסביר מדוע אין לפסוח עליהם. כמו כן, חשוב כי אלו יגיעו לידיים הנכונות הרבה לפני הגשת התביעה. במקרים מסוימים בהם המסמכים אינם בהישג יד, אפשר לפנות למוסדות הרפואיים בשנית ולהשיגם ללא כל בעיה.

שלב 4: טיפולים שאינם כלולים בסל והחזרי הוצאות

תרחיש רפואי קשה דורש הפנייה לטיפולים רגילים ולעיתים אף לטיפולים מתמשכים שאינם כלולים בסל. במקרה הזה חשוב ואפילו מומלץ לשמור על כל מה שאתם מוצאים, קבלות, אסמכתאות אודות התשלומים ששילמתם בגין הטיפולים ועוד. כל אלו הן למעשה הוצאות שניתן לכלול בקלות כחלק “מדמים” (הוצאות משפטיות). כפי שהבנתם, הוצאות נסיעה, חניה, לינה ועוד. בכדי שלא לפספס שום דבר, רצוי לרשום את כל ההוצאות ולסכמן יחדיו.

שלב 5: הגשת תביעת רשלנות רפואית

כחלק מההכנה לתביעת רשלנות רפואית יש להצטייד בחוות דעת רפואית מקצועית ומנומקת אשר סוקרת את פרטי המקרה ומבהירה מדוע אירעה רשלנות רפואית במקרה הנדון.

עורך הדין יהפוך את המסמכים הרפואיים וחוות הדעת בתיק לתביעת רשלנות רפואית אשר תוגש לבית המשפט המוסמך.

שלב 6: חשיבות הסדרי הפשרה במעמד משפטי

כאשר מדברים על הליך של סדרי פשרה, מדברים על הסדר שמטרתו לסייע לכם לזכות באמצעות תובענה המשפטית על פי ערכו האמתי של התיק – כאמור, הסבל והכאב שחוויתם הן בפן הפיזי והן בפן הנפשי.

לכן, כאשר הצעת הפשרה נקבעת הרבה פחות מערכו האמתי של זה, הרי שהסיכויים לזכות בצורה משמעותית הולכים ופוחתים ולכן, בלא מעט מקרים חשוב לשקול בכובד ראש יחד עם עורך הדין את הצעת הפשרה.

שלב 7: כשהסכם הפשרה הופך להסדר פיצויים

במקרה בו הגעתם לפשרה והפער בין הסבל שהוא תוצר רשלני לבין הפיצוי נכון, אפשר בהחלט להתקדם אל “העמק השווה”. אם כן, לא תמיד הסדרי הפשרה הם וויתור, להיפך, יש בהחלט מקרים בהם ניתן להשיג סיכויי פיצוי מכובדים לטובת הנפגע.

אם זאת, חשוב לציין כי במקרים אלו ולעיתים ממניעים רגשיים, ירצה התובע להמשיך את הליך התביעה לא משנה מה גודל ההפסד והעיקר שגורם העוולה יבוא על עונשו. בסיכום דבר, במקרים הללו בהם מנסים לפסוח על הסכם פשרה טובה, הסיפור יכול לרוב להסתיים בעוגמת נפש מיותרת לצד הוצאות גבוהות שניתן לוותר עליהן.

בסיכומו של דבר, הליך משפטי המושתת על רשלנות רפואית מתחיל ונגמר בייצוג שניתן “להישען עליו”. מחפשים את הייצוג שיוביל אתכם בדרכים הנכונות? בקרו באתר הבית שלנו והרשו לנו להיות חלק מהמקרה האישי שלכם.

האם הרשלנות הרפואית גרמה לכם לאובדן כושר עבודה?

במקרים רבים הרשלנות הרפואית מביאה גם לתוצאה של אובדן כושר עבודה. במקרה כזה יש לטפל גם בכל הסוגיות העולות מתביעת אובדן כושר עבודה מול חברת הביטוח או קרן הפנסיה וחשוב להיעזר בייעוץ של עורך דין אובדן כושר עבודה מקצועי ומיומן.

איך זוכים בתביעת רשלנות רפואית? חשיבות הוכחת הנזק לתובע

על מנת לזכות בפיצוי כספי ראוי במסגרת תביעת רשלנות רפואית, התביעה תידרש להוכיח כי לתובע נגרמו נזקים בשל המחדל הרפואי לו הוא טוען. ככל שהתביעה תצליח לשכנע את בית המשפט כי הנזק לתובע נגרם בעקבות כך שהנתבע הפר את חובת הזהירות שלו כלפיו כמטופל, ישנו סיכוי גבוה לפסיקת פיצויים לטובת התובע.

היות ונזקים עשויים לבוא לידי ביטוי במגוון אופנים, בית המשפט בוחן את סוג הנזק שנגרם לתובע, על מנת לאמוד את היקף הפיצויים המגיע לו. לעניין זה, חשוק להכיר את קטגוריות הנזקים אליהן מתייחסים בתי המשפט בישראל, והן: קטגוריית הנזקים הממוניים וקטגוריית הנזקים הלא ממוניים.

חשיבות הייצוג המשפטי בתביעת רשלנות רפואית

במידה ואתם או מי מיקיריכם נפגעתם מרשלנות רפואית, דעו כי אינכם צריכים להתמודד עם ההשלכות לבדכם. מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין נזיקין שמציע ייצוג משפטי בתיקי רשלנות רפואית כדי לבחון את פרטי המקרה ולבחון את הפוטנציאל לקבלת פיצוי כספי הולם בהגשת תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט.

זקוקים לסיוע מקצועי בהגשת תביעת רשלנות רפואית? זה הזמן לתאם התייעצות ללא התחייבות עם משרד עו”ד כפיר דיין דובב.

מעוניין להיעזר בעו”ד רשלנות רפואית? לחץ כאן!