אובדן סיכויי החלמה בעקבות אבחון מאוחר

אבחון מאוחר עשוי להוביל לכדי אובדן סיכויי החלמה של המטופל – כלומר, מדובר במקרים בהם האבחון נעשה מאוחר למועד בו היה צריך האבחון להתבצע בפועל ולמעשה, בשל האבחון המאוחר איבד המטופל סיכויים להחלים מן המחלה ממנה הוא סובל. בפועל, אבחון מאוחר יכול להתרחש בשלל צמתים – בין אם אצל רופא המשפחה ובין אם אצל רופא מומחה.

אבחון מאוחר – ההשלכות

כאשר חולה אדם במחלה בכלל ובמחלה מסוכנת אשר מסכנת את חייו בפרט – אבחון מוקדם עשוי לעשות את ההבדל בין נזקים גדולים ליותר לקטנים ולעתים, במקרים מסוימים, לעשות את ההבדל אף בין חיים ומוות. על כן, החשיבות באבחון רפואי מקצועי מדויק ובמועד הנכון הינו ראשון במעלה.

מהו אובדן סיכויי החלמה

אובדן סיכויי החלמה הינו האובדן של הסיכוי של אדם להחלים מן המצב הרפואי ממנו הוא סובל. לצורך העניין, במידה והסיכוי של אדם להחלים ממחלה ממנה הוא סובל היו 70% ואילו בשל החמרת מצבו שנבעה מהיעדר אבחון וכתוצאה מכך, מהיעדר טיפול, הוחמר מצבו ובשל כך סיכויי ההחלמה שלו ירדו ל10% אזי – יהווה ההפרש את אובדן סיכויי ההחלמה של המטופל.

באילו מקרים עשוי להתרחש אבחון מאוחר

אבחון מאוחר עשוי להתרחש בכלל צמתים בהם מעורב הצורך באבחון רפואי של מטופל. הלכה למעשה, כל אחד ואחד מאיתנו נתון לרשלנות רפואית בגין אבחון מאוחר – בין אם בעת ביקור אצל רופא המשפחה, ביקור אצל רופא מומחה ועוד.

רופא המשפחה

רופא המשפחה עשוי להיות גורם מקצועי שהתרשל בתפקידו בעקבות אבחון מאוחר בשלל מקרים. המקרים השכיחים יותר הינם מקרים שבמסגרתם היה צריך רופא המשפחה, בהסתמך על התסמינים והסימנים המעידים של המטופל שלו לאבחן או לחלופין, לשלוח אותו לאבחון שיאשש או יפריך את המצב הרפואי החשוד של המטופל – אך בפועל, לא עשה זאת. ההשלכה הברורה של רשלנות זו היא שהמטופל עשוי להעביר זמן רב במצב של תת – טיפול או היעדר טיפול, שכן כלל אינו מודע למצבו הבריאותי.

רופא מומחה

במצבים בהם רופא המשפחה נהג באופן מקצועי וראוי ושלח את המטופל שלו לבדיקה, ייתכן ובדיקה זו תתבצע אצל רופא מומחה המתמחה בתחום המחלה הנחשדת ממנה סובל לכאורה המטופל. אולם, רופא מומחה יכול להתרשל בתפקידו כאשר לא מאבחן מצב רפואי קיים אצל המטופל למרות שעל פי סטנדרט הרופא הסביר היה צריך לעשות זאת.

אבחון לקוי של בדיקות

כמו כן, ייתכן וכדי לאשש או להפריך את המצב הרפואי ממנו סובל המטופל ישלח הרופא המומחה את המטופל לביצוע בדיקות כאלה ואחרות. אולם, ייתכן כי הרופא המומחה יתרשל בתפקידו ולא יאבחן כראוי את תוצאות הבדיקות או לחלופין, כי יתמהמה יתר על המידה באבחונן ובכך יוביל לכדי אבחון מאוחר של המחלה ממנה סובל המטופל – כך, באופן דומה לעיל, יהיה המטופל במצב של תת – טיפול או היעדר טיפול שעשוי להוביל, בסופו של דבר, להחמרת מצבו וכן, לאובדן סיכויי החלמה.

רשלנות רפואית – מתי תקרה?

ראשית, על מנת שנוכל לעמוד על סוגיית אבחון סיכויי החלמה בעקבות אבחון מאוחר באופן הראוי – יש להבין מהי עוולת הרשלנות הרפואית בכלל ומאילו רכיבים היא בנויה בפרט.

רכיב הנזק 

ראשית, על מנת שניתן יהיה לתבוע מזיק בכלל וגורם רפואי בפרט בעוולת הרשלנות יש להצביע על התרחשות נזק שנגרם למטופל. בהיעדר נזק, תביעת הרשלנות הרפואית עשויה להעלות על שרטון ולהיכשל. אולם, ישנן תביעות בגין היעדר הסכמה מדעת שאינן דורשות נזק – על כך, לא נרחיב עוד במאמר זה.

רכיב ההתרשלות 

מדובר, הלכה למעשה, ברכיב מרכזי ביותר בתביעת הרשלנות הרפואית. רכיב זה עומד על כך שהגורם הרפואי נהג באופן שאינו מקצועי שאינו מצופה ממנו על פי הסטנדרט והפרקטיקה הרפואיים בתחום. התרשלות יכולה להיעשות הן במעשה והן במחדל – כלומר, רופא שלא עשה דבר מה שהיה עליו לעשות או לחלופין, רופא שעשה דבר שהיה אסור לו לעשות.

התרשלות באבחון – באופן דומה, רופא יכול להתרשל אף בביצוע אבחון. כלומר, רופא שלא אבחן את מצבו הרפואי של המטופל שלו למרות שהיה עליו לעשות כן. לחלופין, ייתכן ומדובר ברופא שלא שלח את המטופל שלו לאבחון שיאשש או לחלופין יפריך את קיומה של המחלה במטופל.

רכיב הקשר הסיבתי 

רכיב קריטי ומהותי בתביעת הרשלנות הרפואית – במסגרתו, תידרש התביעה להצביע על כך שהתרשלותו של הגורם הרפואי היא זו שגרמה לנזק למטופל. כלומר, אילו הרופא ו\או גורם רפואי אחר לא היה מתרשל בתפקידו והיה נוהג כפי שמצופה ממנו, לא היה נגרם למטופל הנזק שנגרם לו. אולם, כפי שנראה להלן, כאשר מדובר באבחון מאוחר, בחינה זו עשויה להקשות על תביעת הרשלנות הרפואית.

הבעיה בהוכחת הקשר הסיבתי במקרים של אבחון מאוחר

רכיב הקשר הסיבתי, אותו צריכה להוכיח התביעה, עשוי להקים מכשול עבור תביעת הרשלנות הרפואית באבחון מאוחר משום שהלכה למעשה, החמרת מצבו הרפואי של המטופל נגרמה בשל המחלה ולא בשל האבחון עצמו. אולם, לבעיה לוגית זו נמצא פתרון בפסיקה הישראלית בבית המשפט העליון.

פתרון בעיית הקשר הסיבתי בעת אבחון מאוחר

הלכה למעשה, קבע בית המשפט העליון, כי במקרה בו מדובר באבחון רפואי מאוחר שהובילו לכדי אובדן סיכויי החלמה ייעשה שימוש בדוקטרינה ייחודית שאינה משתמשת, בהכרח, בלוגיקה של הקשר הסיבתי הקלאסי שהוצג לעיל.

כיצד יחושב הפיצוי 

הפתרון של בית המשפט היה שבמידה ואדם איבד סיכויי החלמה – הוא יקבל עליהם פיצוי מצד המעוול. כלומר, במידה והיה המטופל מאובחן כראוי היו סיכויי ההחלמה שלו עומדים על 40% ואילו, לאחר ההתרשלות מצד הרופא המאבחן ירדו סיכויי ההחלמה שלו ל10% הפיצוי שיקבל יעמוד על 30% מן הנזק שנגרם לו בשל המחלה ממנה הוא סובל.

מקרים מיוחדים באובדן סיכויי החלמה

כפי שבטח סברתם, שיטה זו של בית המשפט העליון מעלה בעיה מהותית, שכן המטופל שנפגע בשל היעדר האבחון לא מקבל פיצוי מלא על הנזק שנגרם, אלא רק על ההפרש בין סיכויי ההחלמה כפי שהוסבר לעיל. אולם, במרוצת הזמן, בית המשפט חידד את תחום זה וקבע כי במידה וסיכויי ההחלמה של המטופל פחתו, בשל האבחון המאוחר, ביותר מ – 50% יהיה זכאי המטופל לקבל פיצוי בגין כל הנזק שנגרם לו מהמחלה – כלומר, 100% פיצוי.

דוגמא מספרית – לצורך העניין, אדם שסיכויי ההחלמה שלו עמדו על 70% ואילו בשל היעדר האבחון ולמעשה, האבחון המאוחר הרשלני ירדו סיכויי ההחלמה שלו ל10% – אזי שיפוצה המטופל הנפגע בעד כל הנזק שנגרם לו בעקבות המחלה.

עורך דין אובדן סיכויי החלמה בשל אבחון מאוחר

תביעת רשלנות רפואית בכלל ותביעת רשלנות רפואית בגין אובדן סיכוי החלמה בעקבות אבחון מאוחר בפרט אינן עניין פשוט לביצוע. יתרה מכך, על מנת שתביעת רשלנות רפואית בשל אבחון מאוחר תצלח ותעניק לנפגע את הפיצוי ההולם ביותר, נדרש ייצוג, סיוע וליווי משפטיים מטעם עורך דין מקצועי ומנוסה בתחום. אצלנו, תקבלו שירות מטעם עורכי הדין הטובים ביותר בתחום הרשלנות הרפואית שילוו אתכם מתחילת הטיפול בתיק ועד סופו.

נשמח להשיב לכל שאלה דרך טופס ההתקשרות באתר.

מעוניין להיעזר בעו”ד רשלנות רפואית באבחון? לחץ כאן!