קיזוז עלות קורס הכשרה מעובד שהתפטר

מהם הכללים החלים בדיני עבודה על קיזוז עלות קורס הכשרה מעובד שהתפטר?

האם למעסיק מותר לקזז עלות קורס לעובד שהתפטר טרם תקופת ההתחייבות שלו?

קיזוז עלות קורס הכשרה לעובד שהתפטר – המסגרת התחיקתית

נקדים ונאמר, כי בית הדין הארצי לעבודה, הכיר בחוקיותם של הסכמים בין עובד למעביד, הקובעים פיצוי מוסכם במקרה של עזיבה מוקדמת לאחר הכשרה מקצועית:

“בהיבט העקרוני, אין מניעה שמעביד, על מנת לקבל לעבודה עובדים מוכשרים, יממן למועמדים קורס השתלמות מקצועית שיכול לשמש אותם ללא כל קשר לעבודתם אצלו; תמורת התחייבותם להעסקה לפרק זמן מוגדר. אין גם מניעה עקרונית לחיוב אותם עובדים בתשלום עלות הקורס ודמי ההשתלמות שקיבלו במהלכו, ככל שהם מתפטרים ממקום העבודה שהכשירם לאותה עבודה תקופה קצרה לאחר תחילת עבודתם ועוברים לעבוד באותה עבודה מקצועית אצל המתחרה” (ראה: עע (ארצי) 1137/04 יואב כהנא – מעוז חברה לביטוח בע”מ, מתוך אתר נבו)

נקודת המוצא היא כי צדדים (לאו דווקא עובד ומעביד) רשאים להסכים בניהם על פיצויים מוסכמים במקרה של הפרת חוזה, כלומר על קיזוז עלות קורס הכשרה מעובד שהתפטר. סעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א – 1971 (להלן – “החוק”) קובע כלהלן:

“הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן- פיצוים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה”.

הנה כי כן, סעיף 15(א) לחוק מאפשר לחרוג מן הכלל, לפיו, צדדים רשאים להסכים על פיצויים מוסכמים, רק במקרה בו מצא בית המשפט, או בענייננו, בית הדין לעבודה, כי הפיצויים שהוסכמו אינם סבירים ביחס לנזק שנגרם.

חוזה עבודה הוא חוזה ככל חוזה אחר, והוראות חוק החוזים חלות עליו, מקום שאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון (מ. גולדברג, “תום לב במשפט העבודה”, ספר בר-ניב ע’ 141). לכן, כלל שנקבע במשפט הכללי מיושם אף במשפט העבודה האינדיבידואולי, בשינוים המתאימים למיוחד במשפט העבודה (מדב”ע נב/101-3, צבי אבנשפנגר – עוף ירושלים בע”מ, פד”ע כה 505).

בענין זה, השופטת בן-פורת קבעה בע”א 300/77, דליה רוזנר – בניני ט.ל.מ. חברה לבנין ופתוח בע”מ, פ”ד לב (3), 686:

“הפחתת הפיצוי המוסכם מותרת רק במקרה חריג, בו מצא בית המשפט העדר “כל יחס סביר” בין אותו פיצוי לבין הנזק שניתן היה לחזותו מראש. המילה “כל” הודגשה על-ידי היא הנותנת שהתערבותו של בית-המשפט בפיצוי המוסכם היא מצומצמת ונדירה, כל עוד קיים יחס סביר כלשהו, ולו גם דחוק, משאירים את הפיצוי המוסכם בתקפו.”

בדב”ע נה/188-3, ערן גיל נ’ חב’ בטחון אזרחי בע”מ, עובדה ארצי, כרך כט (3), 111, נקבע כי:

“משלא נסתרת גרסת החברה בדבר עלות האכשרה, ומשלא הוכח “ההעדר בולט של סבירות בסכום שננקט בחוזה” – אין אנו מוצאים מקום להתערב”.נ

הנטל הנדרש להוכחת “כל יחס סביר”, הוסבר ע”י השופט ברק בע”א 260/80, 265, ניבה נוביץ – סופיה ליבוביץ, פ”ד לו (1) 546 :

“הנטל בענין זה מוטל על המבקש להשתחרר מסעיף הפיצויים המוסכמים. אין די בטענה בעלמא, כי הפיצוי גבוה מדיי, אלא על הטוען זאת להראות, על יסוד הראיות שלפני בית המשפט, כי הפיצוי נקבע ללא כל יחס סביר לנזק.”

יישום

יש לזכור כי אין “נוסחה מדויקת” הקובעת מהו פיצוי סביר ביחס להשקעה בעלות הקורס לעובד, ובסופו של דבר, המדובר בדרישת סבירות הנבחנת לגופו של מקרה. עם זאת, להלן במרוכז מספר מבחנים עיקריים אותם יבצע בית הדין לעבודה בבוחנו את סוגיית קיזוז עלות קורס הכשרה מעובד שהתפטר:

1. סבירות גובה הפיצוי המוסכם ביחס לעלות הקורס. הנטל להוכיח כי גובה הפיצוי אינו סביר ביחס לעלויות הקורס חל על העובד.
2. בעלויות הקורס יש לכלול הן את העלויות הישירות (מרצים, אירוח, קורס חיצוני) והן את העלויות העקיפות (מימון משכורתו של העובד והתנאים הנלווים).
3. סבירות תקופת ההגבלה של העובד מלעזוב את החברה.
4. האם קיים הסכם בכתב בדבר הקיזוז (חובה).
5. האם היתה סיבה להתפטרות העובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העסקתו ו/או שינוי נסיבות שאינן תלויות בו (כגון: מחלה, לידה, מעבר מגורים וכו’).
6. חובת תום לב. כך למשל, עובד שיתפטר במטרה לעבור לחברה מתחרה יתקשה מאוד לטעון לאי חוקיות הקיזוז.

למאמר: 10 זכויות שמגיעות לכל עובד

למאמר: כל מה שרצית לדעת על פיצויי פיטורין

נשמח ליתן ייעוץ ראשוני על ידי עורך דין דיני עבודה למי שישלח טופס שאלה באתר.

מעוניין להיעזר בעו”ד דיני עבודה?  לחץ כאן!