רשלנות רפואית בטיפול נפשי עשויה להתרחש בשלל מקרים וצמתים במסגרת קבלת טיפול נפשי – בין אם מדובר בביקור אצל פסיכולוג, קבלת טיפול נפשי אצל פסיכיאטר, מרשם תרופות ועוד. באופן דומה למקרים אחרים של רשלנות רפואית, גם רשלנות רפואית בטיפול נפשי עשויה להותיר את המטופל עם נזקים כבדים. על כן, במקרה של רשלנות בטיפול נפשי, עשוי לעלות הצורך בהגשת תביעת רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בטיפול נפשי – מתי עשויה להתרחש?
רשלנות רפואית בטיפול נפשי יכולה להתרחש בשלל צמתים בקבלת הטיפול הנפשי – בין אם בעת ביקור אצל הפסיכולוג ובין אם בעת קבלת תרופה פסיכיאטרית שגויה מהפסיכיאטר ועוד רבים. הלכה למעשה, רשלנות רפואית בטיפול נפשי עשויה להיות הרת אסון עבור המטופל – באופן שאינו שונה מכל רשלנות רפואית אחרת.
רשלנות רפואית באבחון נפשי
רשלנות רפואית באבחון מצב נפשי של אדם אמנם, בפני עצמה, אינה פוגעת במטופל, אך ההשלכות שלה עשויות להיות הרות גורל עבור המטופל. הלכה למעשה, רשלנות רפואית באבחון של מצב נפשי עשויה להוביל לכדי טיפול לא מדויק עבור המטופל ולעתים גם להותיר את המטופל ללא טיפול כלל – כך או כך, בסופו של דבר, המטופל עשוי להיפגע ולהינזק.
הענקת טיפול שגוי
אבחון מצב נפשי שגוי עשוי להוביל לכך שמטופל יקבל טיפול רפואי שאינו הולם את מצבו. במצב שכזה, עשוי הטיפול הרפואי – נפשי אותו מקבל המטופל להותיר אותו עם עלות רבה יותר מאשר תועלת ובסופו של דבר עם נזק.
מתן תרופה לא נכונה
הלכה למעשה, לעתים, מטופלים הסובלים מבעיות נפשיות כאלה ואחרות עשויים לקבל מרשם לתרופות פסיכיאטריות. תרופה פסיכיאטרית שמותאמת למצב X שנרשמת לאדם הסובל בכלל ממצב רפואי Y עשויה שלא לשפר את המצב ממנו הוא סובל ויתרה מכך, עשויה גם להוביל להופעתן של תופעות לוואי וכתוצאה מכך אף להחמרה במצבו הרפואי.
רשלנות רפואית במרשם תרופות לטיפול נפשי
כאמור לעיל, מרשם תרופות הוא הליך דיי מוכר בטיפול הנפש. תרופות פסיכיאטריות כאלה ואחרות עשויות, כאשר ניתנות באופן מקצועי ואחראי, לשפר את איכות החיים של המטופל. אולם, לעתים, מרשם התרופות נעשה באופן רשלני שאינו הולם את הסטנדרט המקצועי המקובל בעולם הפסיכיאטריה – כתוצאה מכך, עשוי המטופל לחוות החמרה במצבו הרפואי – נפשי.
מרשם תרופה שגויה
מרשם תרופה שגויה עשויה לפעול לרעת המטופל בשני מישורים – היעדר טיפול במצב הרפואי הקיים ולחלופין, הופעתן של תופעות לוואי.
היעדר טיפול במצב הרפואי הקיים
מטבע הדברים, תרופה פסיכיאטרית שאינה מתאימה למצבו הרפואי של המטופל הנפשי עשויה שלא לשפר את מצבו ובכך לאפשר למטופל פגיעה בעצמו בסובבים אותו ועוד שלל סיבוכים שעשויים לנבוע בשל היעדר טיפול בבעיה.
הופעתן של תופעות לוואי
כמו כן, מתן תרופה שגויה למטופל הנפשי עשויה לגרום להופעתן של תופעות לוואי – אלו עשויות לנבוע בשל העובדה שמקבל המטופל תרופה שאינה תואמת כלל את המצב הרפואי בו הוא נמצא וכך להוביל לכך שיחווה נזק בצורה כזו או אחרת.
מרשם מינון יתר
מרשם מינון יתר עשוי להוביל להופעתן של תופעות לוואי בקרב המטופל הנפשי. תופעות לוואי אלה עשויות להוביל להחמרת מצבו הבריאותי – נפשי ויתרה מכך להוביל לכך שיפגע בעצמו ו\או בסובבים אותו.
מרשם מינון חסר
מינון חסר עשוי לפעול באופן של היעדר סיוע למטופל הנפשי. מינון החסר עשוי לגרום לכך שהטיפול התרופתי – נפשי שמקבל המטופל יהיה לא יעיל מה שעשוי להוביל לכך שמצבו יוחמר ויתרה מכך, יפגע בעצמו או בסובבים אותו.
רשלנות רפואית בטיפול נפשי – מה חשוב להוכיח בתביעה
בדומה לתביעות רשלנות רפואית אחרות, גם בתביעות רשלנות רפואית בטיפול נפשי נדרשת התביעה לעמוד על רכיבים שיוכיחו את רשלנותו של הגורם המקצועי שהלכה למעשה הובילה להופעתם של נזקים בקרב המטופל. להלן, נעמוד על כמה מן הרכיבים המרכזיים בתביעת הרשלנות הרפואית בכלל ותביעת הרשלנות הרפואית בטיפול נפשי בפרט.
רכיב הנזק
מדובר ברכיב בסיסי ביותר בתביעת הרשלנות הרפואית בטיפול הנפשי. הלכה למעשה, יש להצביע על כך שהמטופל סובל, פשוטו כמשמעו, מנזק. בהיעדר נזק תביעת הרשלנות הרפואית בטיפול נפשי עשויה לרדת לטמיון. אולם, בכפוף לסוגיית היעדר הסכמה מדעת, עשויה להתייתר דרישת הנזק. – אך עליה לא נרחיב במאמר זה.
רכיב ההתרשלות
רכיב ההתרשלות הינו רכיב חשוב ביותר בתביעת הרשלנות הרפואית. הלכה למעשה, בעת עמידה על רכיב ההתרשלות יש לעמוד על כך שהגורם הרפואי התרשל בתפקידו ונהג שלא כמצופה ממנו כאיש מקצוע. כל עוד עשה הגורם הרפואי מעשה שאינו הולם את הפרקטיקה הרפואית הנוהגת בתחום או לחלופין, נמנע מלעשות מעשה שהיה עליו לעשות על פי המקובל בתחום – ייתכן ויהיה נחשב כמי שהתרשל בתפקידו.
רכיב הקשר הסיבתי
הלכה למעשה, רכיב הקשר הסיבתי מקשר בין רכיב הנזק ורכיב ההתרשלות. כלומר, בהוכחת הקשר הסיבתי יש להראות כי אילו לא היה מתרשל הגורם הרפואי בתפקידו והיה פועל כמצופה ממנו, לא היה נגרם הנזק למטופל. לצורך העניין, במידה ויוכח כי התרשלותו של הגורם הרפואי על אף שהייתה פסולה לא הובילה לכך שנגרם למטופל נזק – אזי שתביעת הרשלנות הרפואית בטיפול נפשי עשויה להיכשל.
קבלת חוות דעת רפואית נפשית
חוות דעת רפואית נפשית תאפשר לתביעת הרשלנות הרפואית בטיפול נפשי לעמוד על רכיבים חשובים ביותר בתביעה.
גובה הנזק שנגרם למטופל
חוות דעת רפואית נפשית תאפשר לתביעה לעמוד על גובה הנזק שנגרם למטופל בעקבות הנזק הנפשי. הלכה למעשה, חוות הדעת הרפואית הנפשית תאפשר, באופן זה, לכמת את הנזק.
קביעת מקור הנזק
קביעת מקור הנזק הינה חשובה ביותר, שכן אם לא ייקבע כי הגורם הרפואי הוא מקור הנזק עשויה לרדת תביעת הרשלנות הרפואית בטיפול נפשי לטמיון.
עמידה על רכיב ההתרשלות
כאמור לעיל, רכיב ההתרשלות בתביעת הרשלנות הרפואית בכלל ותביעת הרשלנות הרפואית בטיפול נפשי בפרט הינה הינו חשוב ביותר – חוות הדעת הרפואית הנפשית מטעם פסיכיאטר תאפשר לקבוע כי הטיפול הנפשי אותו קיבל המטופל היה קלוקל ולא מקצועי.
עמידה על הקשר הסיבתי
חוות דעת רפואית נפשית תעמוד על התקיימותו של הקשר הסיבתי. כלומר, תקבע כי אכן הטיפול הרפואי – נפשי הקלוקל שקיבל המטופל הוא זה שהוביל להופעתם של הנזקים מהם הוא סובל.
קביעת הפיצוי ההולם
תביעת הרשלנות הרפואית בטיפול נפשי מוגשת, בסופו של דבר, על מנת שיוכל המטופל הנפשי שניזוק עקב טיפול רפואי – נפשי רשלני לקבל פיצוי שיאפשר לו להשיב את חייו בחזרה על כנם ככל הניתן. על כן, עמידה על גובה הפיצוי ההולם עבור המטופל הנפשי הנפגע הינה הכרחית וחשובה וגם על כך, תבקש לעמוד חוות הדעת הרפואית הנפשית.
עורך רשלנות רפואית בטיפול נפשי
עורך דין מנוסה ומקצועי בתחום הרשלנות הרפואית עשוי לעשות את ההבדל בין תביעת רשלנות רפואית בטיפול נפשי שתצלח לבין כזו שתרד לטמיון ותותיר את הנפגע ללא פיצוי או לחלופין, עם פיצוי חסר. עורך דין מקצועי ומנוסה מכיר את המטריה המשפטית, את האופן בו מתנהלים בין כותלי בית המשפט, את הטענות האפשריות של ההגנה ועל כן, מאפשר הכנה מיטבית עבור התביעה.
רוצה להיעזר בעורך דין רשלנות רפואית? לחץ כאן!
שאלות ותשובות - רשלנות רפואית בטיפול נפשי
למשל במקרים בהם מוענק אבחון שגוי או שאינו מותאם למצבו של המטופל, כאשר ניתן טיפול תרופתי שלא לצורך או במינון שגוי, כאשר לא מאובחן מצבו של המטופל או התסמינים למצבו ועוד.
על מנת להוכיח רשלנות רפואית בטיפול נפשי, יש להוכיח כי הרופא המטפל חרג מהנהלים והפרוטוקולים המקובלים ובכך התרשל בתפקידו, וכי התרשלות זו גרמה בפועל למטופל לנזק.
אם הרופא המטפל התרשל, אך בפועל לא נגרם כל נזק למטופל (או שהנזק שנגרם הוא זניח), פעמים רבות לא יהיה בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית.
כן. מומלץ לצרף חוות דעת של מומחה מתחום הנפש, שיוכל לסייע לבית המשפט לעמוד על הנזק שנגרם למטופל (וביתר שאת כאשר מדובר על נזק נפשי), וכן על מידת התרשלותו של הגורם המטפל.