המודעות לחשיבות העצומה הגלומה בביצוען של בדיקות סקר שונות בהריון, נמצאת כיום במגמת עלייה מתמדת. בדיקות הריון שונות ובפרט בדיקת צ’יפ גנטי, מאפשרות להקטין באופן ניכר את הסיכויים ללידת תינוקות בעלי מומים מולדים ותסמונות גנטיות מסוגים שונים. על ידי ביצוע בדיקת צ’יפ גנטי, ההורים לעתיד יכולים לקבל מראש תמונת מצב ברורה יותר לגבי הסיכויים הקיימים ללידת תינוק העתיד לסבול מליקויים בריאותיים שונים.
עם זאת, כאשר מחדל רפואי מוביל לכך שהאפשרות לביצוע הבדיקות הללו לא הייתה ידועה להורים לעתיד, או לביצוע לא תקין של בדיקת הצ’יפ הגנטי – היכולת של ההורים לקבל החלטה מושכלת בנוגע להריון, נפגעת. ככל שבנסיבות כאלו נולד תינוק הסובל ממומים מולדים או תסמונת גנטית, יש מקום להתייעצות עם עו”ד העוסק בהגשת תביעות רשלנות רפואית – צ’יפ גנטי, ולבדוק היתכנות לקבלת פיצויים.
מה זו בדיקת צ’יפ גנטי ומה חשיבותה?
בדיקת הצ’יפ הגנטי, הידועה כבדיקת שבב גנטי או בלעז: CMA, היא בדיקת הריון שבמסגרת נבחנים כמות הכרומוזומים בעובר והמבנה הכרומוזומלי, על מנת לשלול אפשרות לחוסרים העלולים להצביע על אפשרות לליקוי גנטי בעובר שצפוי לגרום להתפתחות תסמונות שונות.
באילו מקרים רופאים מצופים להמליץ לאישה על בדיקת צ’יפ גנטי?
לבדיקת צ’יפ גנטי, תופנה אישה החפצה בכך מסיבות שונות, אך נהוג להפנות אליה גם נשים שבבדיקות ההריון שלהן נמצאו ממצאים מדאיגים (כדוגמת גילוי ממצא חריג בבדיקת מי שפיר או בסקירת מערכות באולטרסאונד).
אילו ממצאים ניתן לגלות בעזרת בדיקת צ’יפ גנטי בהריון?
בבדיקת צ’יפ גנטי בהריון ניתן לגלות אי סדירויות וליקויים תת-מיקרוסקופיים בגנים של העובר, שלא ניתן לזהותם בבדיקת מי השפיר. בדיקה זו מאפשרת להורים לעתיד לקבל תמונת מצב ודאית יותר לגבי מצבו הגנטי של העובר. במקרים בהם תוצאות הצ’יפ הגנטי מצביעות על מחסור או עודף בכרומוזומים, להורים ישנה אפשרות לגשת לועדה להפסקת היריון ולבקש לבצע הפלה.
כיצד רשלנות רפואית – צ’יפ גנטי עשויה לבוא לידי ביטוי?
רשלנות רפואית בבדיקות צ’יפ גנטי עשויה לבוא לידי ביטוי באי הפניית האם לעתיד לביצוע הבדיקה, חרף העובדה שישנם תסמינים קליניים ו / או ממצאים שהתגלו במסגרת בדיקות הריון קודמות שאם ביצעה, ואמורים היו להדליק לרופא המטפל בה נורה אדומה.
ממצאים כדוגמת מיקרו / מקרו צפליה, עיכוב התפתחותי רחמי, ודומיהם – עשויים להצביע על פוטנציאל גבוה להופעת תסמונת גנטית ביילוד, שהכרחי לשלול באמצעות הפנייה לבדיקות נוספות. גם אם הרופא המטפל באם ההרה אינו מפנה אותה לביצוע בדיקת צ’יפ גנטי, לכל הפחות – הוא מצופה ליידע את האם על האפשרות לביצוע בדיקה כזו, גם אם במסגרת פרטית.
רשלנות רפואית – צ’יפ גנטי עשויה לבוא לכלל ביטוי גם בכך שהרופא המטפל אינו מיידע את ההורים לעתיד בדבר האפשרות לאבחון בבדיקת שבב גנטי תסמונות שלא ניתן לגלותן באמצעות בדיקות סקר אחרות. לדוגמא, אבחון קריוטיפ.
מי חשוף לתביעות רשלנות רפואית בהקשר לבדיקות צ’יפ גנטי?
הפניית נשים הרות לבדיקת שבב גנטי מתבצעת בדרך כלל במסגרת של ייעוץ גנטי לקראת לידה, ולכן תביעות רשלנות רפואית הנוגעות לאי הפנייה לבדיקת CMA יוגשו לרוב כנגד רופאים וגורמים מתחום זה, ככל והם נמנעו מלהפנות את האם לבדיקה הכה חיונית הזו.
גם במידה וההורים הופנו לבדיקת צ’יפ גנטי אך לא ניתנה להם כלל האינפורמציה הנחוצה לקבלת החלטה מודעת לגבי המשך ההריון או הפסקתו לאור הממצאים שהבדיקה העלתה, רשאים יהיו להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הגורם שטיפל בהם.
למותר לציין כי טכנאי מעבדה שביצעו את בדיקת הצ’יפ הגנטי באופן לוקה או פענחו את תוצאותיה באופן שגוי, עשויים אף הם לעמוד לדין בשל מחדליהם, ככל ותינוק הסובל ממומים מולדים נולד בעקבותיהם.
אולם למרות האמור לעיל, חשוב לזכור שהריונות הם תהליך ממושך שבמסגרתו נשים הרות מסתייעות לרוב ביותר מגורם רפואי בודד, ולכן כל איש מקצוע מתחום הבריאות שכשל במילוי תפקידו על פי הסטנדרטים המקובלים בתחומו, עלול להיות חשוף לתביעת רשלנות רפואית.
ההשלכות הכלכליות של רשלנות רפואית – שבב גנטי
רשלנות רפואית המובילה ללידת תינוק בעל מומים או תסמונות גנטיות, יוצרת, במקרים רבים, קשיים כלכליים חמורים עבור הורי הילד, אשר נדרשים לפנות זמן לא מבוטל לטיפול בילד הפגוע ובבריאותו. לא אחת, הדבר בא על חשבון יכולת ההשתכרות של ההורים, בד בבד לגידול בהיקף ההוצאות השוטפות של המשפחה, שנדרשת להסתייע בחלק מן המקרים ברופאים מומחים, בצוותי סיעוד ובעזרים רפואיים יקרים.
הרציונל מאחורי האפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית – צ’יפ גנטי הוא שבהינתן ולהורי הילד היתה מוצגת תמונת מצב ברורה יותר ומלאה, לגבי חשיבות הבדיקות הגנטיות ואופי הליקויים מהם עתיד ילדם לסבול, לצד המשמעויות הנגזרות מהמצב, היתה להם אפשרות לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההריון או סיומו. אולם עצם כך שזכות הבחירה נשללה מן ההורים לעתיד, אילצה אותם להתמודד לא רק עם קושי רגשי בל יתואר, אלא גם עם השלכות כלכליות כבדות משקל.
היכולת להשיג פיצויים באמצעות הגשת תביעת רשלנות רפואית בבדיקות צ’יפ גנטי, נועדה לאפשר להורים להשיג הקלה מסוימת בנטל הכלכלי אשר כרוך בגידול ילד בעל צרכים מיוחדים.
למי ניתן לפנות כאשר מתעורר חשד לרשלנות רפואית – צ’יפ גנטי?
כאשר מתעורר חשד לרשלנות רפואית – צ’יפ גנטי ניתן ואף רצוי לפנות לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין העוסק בליווי תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית בהיריון ובלידה. עורך דין מסוג זה, הוא בעל הניסיון והכלים המאפשרים לו לייעץ להורים בקשר לסעדים המשפטיים שעומדים לרשותם, ולהיתכנות לקבלת פיצויים בהיקף שיצדיק את הפנייה לערכאות משפטיות במסגרת תביעת נזיקין.
כיצד ניתן לבדוק האם ישנה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית – צ’יפ גנטי?
על מנת לבחון את סוגיית קיומה של עילה מוצדקת להגשת תביעת רשלנות רפואית – צ’יפ גנטי, חשוב לבדוק בעזרתו של עורך דין שעוסק בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בהריון אם ניתן להוכיח שהתקיים קשר ברור בין התנהלות הגורמים הרפואיים עמם באה האם במגע בזמן ההריון, לבין הפגיעות מהן סובל התינוק.
לצורך העניין, היה ואי הפנייתה של היולדת לביצוע בדיקות הריון רלוונטיות, הובילה לאי גילוי של מומים מסוימים בעובר, וישנו תיעוד רפואי זמין שתומך בטענה זו לצד חוות דעת מקצועית מטעם רופא מומחה, שמעידה על כך שזהו אכן מחדל – ייתכן ותתאפשר קבלת פיצוי כספי גבוה באם תוגש תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית בבדיקות הריון.
חשיבות הליווי המשפטי בתביעות רשלנות רפואית – צ’יפ גנטי
כאשר הורים נעזרים בשירותיו של עו”ד רשלנות רפואית בהריון, לשם הגשה של תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית – צ’יפ גנטי, הסבירות לכך שישיגו פיצוי כספי משמעותי, עולה באופן ניכר. למרות שלא קיים בעולם פיצוי שיוכל להשיב את הגלגל לאחור ולמנוע מהההורים נפגעי הרשלנות ומילדם את הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו להם, הפיצוי הכספי בהחלט יכול להקל על המשפחה הנפגעת את ההתמודדות היומיומית באופן משמעותי.
נפגעתם מרשלנות רפואית – צ’יפ גנטי?
זה הזמן לפנות להתייעצות משפטית מקצועית עם משרד עו”ד כפיר דיין דובב. פנו אלינו בהקדם לקבלת סיוע משפטי איכותי.
נשמח להשיב לכל שאלה דרך טופס ההתקשרות באתר.
מעוניין להיעזר בעו”ד רשלנות רפואית וגנטיקה? לחץ כאן!
שאלות ותשובות - רשלנות רפואית - צ’יפ גנטי
בדיקת צ’יפ גנטי היא בדיקה שמבצעים במהלך ההיריון, בה מודדים את הכמות והמבנה של הכרומוזומים של העובר, וזאת כדי לשלול אפשרות לחוסר בכרומוזומים שמצביעים על ליקוי גנטי כלשהו בעובר. כאשר עולה צורך לבצע בדיקה זו, אך הרופא לא שולח את היולדת לבדיקה או לא מאבחן את הצורך, הדבר יכול לעלות כדי רשלנות רפואית.
מקרים של רשלנות רפואית בבדיקת צ’יפ גנטי עלולים להתרחש כאשר הרופא לא מפנה את היולדת לבדיקה, לא מאבחן את התסמינים שבגינם יש לשלוח אותה לבדיקה או מאבחן אותם באיחור, לא מיידע את ההורים בדבר חשיבות הבדיקה ועוד.
במידה והתרחשה רשלנות רפואית הקשורה לבדיקת צ’יפ גנטי, וניתן להוכיח כי רשלנות זו גרמה לנזק לעובר, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית באמצעות עו”ד.
יש להוכיח חריגה מהתנהלות רופא סביר, ושחריגה זו גרמה לנזק.
