טיפול לא תקין בחולים בחדר המיון – בין אם בחדר מיון של בית חולים ובין אם במרכז רפואי, עלול לגרום לתוצאות הרסניות. מאמר זה ידון בסוגיה מהי רשלנות רפואית בחדרי מיון ומתי ניתן לבקש פיצוי בגין נזק שנגרם למטופל בשל שחרור לא תקין ממיון.
האם שחרור לא תקין ממיון מהווה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית?
חדר המיון מהווה חוליה מכרעת בשרשרת הטיפול בחולים. מחלקות רפואה דחופה בבתי חולים ובמרכזים רפואיים בקהילה, מטפלות במגוון רחב של חולים על בסיס יומי מסיבות שונות, לרוב בנסיבות ייחודיות. מקרים של רשלנות רפואית עלולים להתעורר עקב שחרור מוקדם של חולים מחדרי המיון בבתי החולים או ממוקדי רפואה דחופה במרפאות המקומיות.
במידה ונגרם לאדם נזק רפואי בעקבות שחרור מוקדם או לא מוצדק ממיון, יש מקום לפנות לעורך דין רשלנות רפואית ולבדוק האם הדבר מהווה עילה להגשת תביעת פיצויים כנגד המוסד הרפואי שבו הדבר התרחש.
על אחריותו של צוות חדר המיון כלפי מטופלים
חדר המיון הוא המקום שבו אמור להינתן למטופלים טיפול ראשוני במצבים מסכני חיים. לעיתים, חולים מגיעים במצב יציב אך מתדרדרים בזמן שהם נמצאים בחדר המיון. במקרים אחרים, החולים דורשים ניטור כאשר מצבם מתחיל להדרדר. לחלק מהמטופלים יש היסטוריה רפואית בעייתית הדורשת משנה זהירות.
ברוב המקרים, צוות חדר המיון או הצוות במרכז רפואת החירום הם אנשי הרפואה הראשונים שמקבלים מטופלים. הם בוחנים את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, מקשיבים לתלונותיו, עורכים בדיקות, מתייעצים עם מומחים רפואיים רלוונטיים, ועל סמך האבחנה והממצאים שלהם קובעים את הצעדים הבאים המתאימים למטופל. הדבר עשוי לכלול אשפוז או שחרור של המטופל לביתו, עם או בלי הנחיות להמשך טיפול ובירור מול רופא בקופת החולים.
הסיכונים הגלומים בשחרור לא תקין ממיון
שלב המיון הוא בעל חשיבות עליונה, שכן לאבחון שגוי עלולות להיות השלכות חמורות על המטופלים. לדוגמה, מטופל הזקוק לטיפול דחוף עלול להשתחרר בטעות עקב טעות אבחון, וכתוצאה מכך לסבול מנזק. בנוסף, מצבים רפואיים מסוימים, כגון התקפי לב או שבץ מוחי, דורשים טיפול מיידי. שחרור מטופל ללא אבחנה נכונה של מצבים אלו או דחיית הטיפול עקב עומס בחדר המיון או טיפול רשלני בחדר המיון, עלולים לגרום לאובדן חיים.
גורמים אפשריים לשחרור לא תקין ממיון
כל מי שביקר אי פעם בחדר מיון בארץ, מכיר מקרוב את העומס הרב וזמני ההמתנה הארוכים שיש להתמודד עמם לעיתים קרובות לפני קבלת הטיפול. עומס זה, הוא ככל הנראה אחד הגורמים המובילים לטיפול לא יעיל במיון ובמקרים מסוימים גם להזנחה ממשית של צרכי המטופל, שיכולה להתבטא בשחרור מוקדם מהמיון או שחרור ללא מתן הטיפול הנדרש.
ההשלכות הרות האסון של שחרור לא תקין ממיון
נושא הרשלנות הרפואית הקשור לשחרור מוקדם מסקרן ומדאיג כאחד. שחרור מוקדם של מטופל מבית חולים או מחדר מיון עלול להוביל לתביעה בגין רשלנות רפואית. שחרור מוקדם כזה עלול לגרום לנזק חמור או אפילו מוות לחולה, מלבד אי הנוחות שבחזרה לבית החולים. לדוגמה, מצבו של המטופל עלול להידרדר או שהבעיה הרפואית הבסיסית עשויה להיות בשלביה הראשונים, הדורשת השגחה נוספת לפני השחרור. לכן, שחרור מוקדם מדי של מטופל ללא טיפול מתאים עלול להוות רשלנות רפואית. הגורמים הרפואיים האחראים לשחרור חולים מהמיון חייבים להפעיל שיקול דעת זהיר כדי להימנע משחרורם בטרם עת.
האם יש דרך למנוע מקרים של שחרור לא תקין מחדר מיון?
מניעת רשלנות רפואית בחדר המיון דורשת שילוב של גורמים. בראש ובראשונה, צוות חדר המיון חייב לקבל הכשרה מתאימה כדי להתמודד עם הסביבה הרגישה ללחץ גבוה ולזמן. בנוסף, חדר המיון חייב לפעול לפי פרוטוקולים מתאימים כדי להבטיח שהמטופלים יקבלו אבחונים וטיפולים בזמן ובדיוק הנדרש.
בדיקות בקרת איכות סדירות והכשרה שוטפת לצוות, יכולים לסייע בזיהוי נקודות לשיפור ולמנוע מקרים עתידיים של רשלנות. בנוסף, הבטחת רמות כוח אדם ומשאבים נאותות יכולה להפחית את העומס על אנשי צוות במיון ולמנוע טעויות עקב עייפות או עומס יתר.
באילו נסיבות תיתכן הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין שחרור מוקדם ממיון?
בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות דו”ח על איכות המחלקות לרפואה דחופה (חדרי מיון) בארץ, ובו המלצות לשיפור זמני התגובה, זמינות היועצים ובדיקות המעבדה והמערך להצלת חיים בחדרי המיון. עם זאת, נראה כי המלצות אלו לא יושמו במלואן בכל חדרי המיון, מה שיצר פער משמעותי בין הפרקטיקה הרצויה למצב הקיים בפועל.
הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין שחרור לא תקין ממיון תעמוד על הפרק כאשר נגרם למטופל נזק עקב התנהלות החורגת מרמת המיומנות המקצועית או הזהירות הסבירה מצד צוות המיון בעת הטיפול במטופל.
איך ניתן להוכיח כי השחרור המוקדם מחדר המיון היה תוצר של רשלנות רפואית?
לא כל מקרה של נזק בעקבות ביקור במיון הוא בהכרח תוצאה של רשלנות רפואית שכן רופאים, כמו כל אדם אחר, עלולים לעשות טעויות. כדי להוכיח בתביעה נזיקית כי התנהלות הגורמים הרפואיים שהמטופל הסתייע בהם בחדר המיון, הייתה מתחת לסטנדרטים המקובלים בתחומם ו/או לא עמדה בחובת הזהירות הנדרשת מהם, נדרשות אסמכתאות כמו תיעוד מתיקו הרפואי של הפציינט וחוות דעת מרופא מומחה רלוונטי.
אף שרמת הטיפול לה “זכה” התובע נבחנת בבית המשפט בכל מקרה לגופו על פי הנסיבות, הצגת חוות דעת רפואיות של מומחים, הנחיות שפורסמו, ספרות מקצועית ושיטות עבודה נפוצות הרלוונטיות למקרה, תסייע לבסס את טענות התביעה.
אף שלא כל טיפול רפואי לא מוצלח או איחור באבחון מעידים בהכרח על רשלנות רפואית, חיוני לרופא המטפל להפגין גישה יסודית ומקיפה במגוון מקרים, ובעיקר לזהות מתי חיוני להפנות את המטופל להמשך בדיקות וטיפולים במקום לשחררו לביתו.
מהו הפיצוי על מקרי רשלנות רפואית בחדר מיון?
הפיצוי בגין רשלנות רפואית בחדר מיון או מוקד רפואת חירום, מבוסס על היקף הנזק שנגרם למטופל עקב הרשלנות והשפעתו על נסיבותיו האישיות של המטופל, תוך התחשבות בגילו, עיסוקו, מצבו משפחתי ועוד. במקרים בהם מטופלים נזקקים לטיפול ממושך עקב רשלנות, הפיצוי יכול להגיע למיליוני שקלים. בנוסף, אם רשלנות בחדר המיון הביאה למותו של חולה, זכותם של יורשיו והתלויים בו לנקוט בהליכים משפטיים.
לסיכום
צוות חדר המיון ממלא תפקיד קריטי בתהליך הטיפול בחולה ויש חשיבות מכרעת למתן אבחון וטיפול מדויקים. רשלנות רפואית יכולה להתרחש כאשר נגרם למטופל נזק עקב אי הפעלת מיומנות וזהירות ברמה סבירה. דוגמאות נפוצות לטעויות רשלניות כוללות אבחון שגוי, שחרור מוקדם, דחיית טיפול, בדיקות לא מספקות וייעוץ רשלני. גובה הפיצוי בגין רשלנות בחדר המיון מבוסס בעיקרו על היקף נזקיו של המטופל והשפעתם על מצבו הבריאותי, המקצועי, הכלכלי והמשפחתי.
אם קיבלתם טיפול ירוד בחדר המיון, ובמיוחד אם נפגעתם עקב ביקורכם בו, אל תהססו לבחון את זכותכם החוקית להגיש תביעת רשלנות רפואית. זה הזמן ליצור קשר עם משרדי עורכי דין איכותי המתמחה בתיקי רשלנות בחדר מיון, שיוכל להדריך אתכם כיצד לפעול ולסייע לכם להבטיח שתקבלו את הפיצוי הכספי המגיע לכם.
לעזרה משפטית בסוגיות הקשורות להגשת תביעת רשלנות רפואית פוטנציאלית עקב שחרור מוקדם מבית חולים או מחדר מיון, תוכלו לפנות לעו”ד כפיר דיין דובב לסיוע בטלפון: 03-649-5030.
