החשש הגדול של כל אישה בהריון, הוא לגלות כי קיימת בעיה רפואית ברחמה המסכנת את שלום העובר ומעמידה את הלידה בסיכון גבוה. היפרדות שליה היא בין המצבים הרפואיים הללו שללא טיפול רפואי יעיל ומהיר, יכולים להסתיים בנזקים מרחיקי לכת לאם ולילוד, עד כדי סכנת חיים ממשית לשניהם.
נשאלת בהקשר זה השאלה המתבקשת: האם העדר הצלחה בטיפול בהיפרדות שליה תיחשב בהכרח כרשלנות רפואית עקב היפרדות שליה בכל תרחיש? בסוגיה רגישה זו נעסוק בשורות הבאות בהרחבה.
באיזה מצב עלולה להתרחש רשלנות רפואית עקב היפרדות שליה?
השליה הינה איבר המתפתח בחלל הרחם בזמן ההריון, שבאמצעותו העובר מחובר לדופן הרחם. תפקידה של השליה הינו להעביר לעובר המתפתח חמצן ומזון מגופה של אמו ולאפשר חילוף חומרים תקין בגוף העובר. השליה גדלה בד בבד עם התפתחות העובר ברחם בזמן ההריון ונועדה להגן עליו מהדבקות בזיהומים וחיידקים שונים.
במצב תקין, השליה נקלטת בדופן הרחם כשהמזון, הנוזלים ושאר הרכיבים הנחוצים להתפתחותו של העובר, מועברים מגוף האם באמצעות חבל הטבור לשליה ומשם לעובר. אולם בתרחיש של הפרדות שליה, השליה מתנתקת באופן חלקי או מלא ממקומה וזזה בחלל הרחם או הבטן של האם.
מדובר במצב מסוכן במיוחד עבור האם והעובר כאחד, שעלול להוביל לפגיעה מוחית בילוד ואף למותו. לכן יש צורך באבחון יעיל, מדויק ומהיר של הבעיה ומתן טיפול מיידי, מקצועי ויסודי כדי להבטיח שהאם והעובר יצאו מכלל סכנה ושההריון יסתיים בלידה תקינה.
ככל שהרופאים לא גילו את מידת הזהירות המצופה מהם בבדיקת האם ההרה ולא הטו אוזן קשבת לתלונותיה, או לחילופין – אבחנו את הליקוי בצורה שגויה או טיפלו בו באופן לקוי, ייתכן כי תוגש כנגדם תביעת רשלנות רפואית עקב היפרדות שליה, אם בריאותם של האם או העובר תיפגע בעקבות זאת.
עילות להגשת תביעת רשלנות רפואית עקב היפרדות שליה
מחדלים רפואיים הקשורים בהיפרדות שליה, עשויים לבוא לכלל ביטוי בהיעדר אבחון של הבעיה, אבחון שגוי, או אבחון מאוחר הגורם לאיחור במתן טיפול. הרשלנות עשויה להתבטא גם בהחלטה על מתן טיפול רפואי שאינו מתאים שהובילה לפגיעה בבריאות היולדת או הילוד. גם ביצוע ניתוח קיסרי ליולדת הנמצאת בסיכון להיפרדות שליה, ללא קבלת הסכמה מדעת מהמטופלת, עשוי להיחשב כעילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה.
הסיכון להיפרדות שליה והסכנות הכרוכות בכך
היפרדות שליה היא סיבוך רפואי שעלול להתרחש בזמן ההריון. משמעות המושג “היפרדות שליה” הינה שדופן השליה נפרד מהרחם של האישה ההרה, באופן שגורם לדימום. הסיכון להתרחשות היפרדות שליה גבוה יותר בטרימסטר האחרון של ההריון ומדובר במקרים נדירים יחסית, המתרחשים באחוז קטן בלבד מכלל ההריונות.
יחד עם זאת, מדובר בסיבוך חמור ביותר, שיכול להוביל למצוקה עוברית ולפטירת העובר בסבירות של 20 עד 40 אחוזים, כתלות בחומרת ההיפרדות. גם האם נמצאת בסיכון משמעותי במקרים של היפרדות השליה מהרחם, בשל הדימום העז שנוצר במצב כזה, אשר עשוי לגרום לאובדן דם מאסיבי, לשבש את אספקת הדם והחמצן לרקמות ולהכניס את גוף האם למצב של הלם היפוולמי, עד כדי סכנת מוות ממשית.
סיכונים נוספים המשויכים להיפרדות השליה ומסכנים את בריאות האם, הם תסחיפי דם, זיהומים וכן אטוניה של הרחם, שהיא מצב בו הרחם איננו מתכווץ כהלכה אחרי הלידה – מה שמוביל לדימום חמור. גם לעובר שישרוד מצב של היפרדות שליה בהריון, עדיין נשקפת סכנה לסבול מאספקת חמצן נמוכה או PH ירוד, פגיעה מוחית, מומים שונים ולהגיע למצוקת ילודים (ציון נמוך בבדיקת אפגר).
האם הגורמים להיפרדות שליה ידועים?
הגורמים להיפרדות השליה בפועל, אינם ידועים בבירור וגם טרם נמצאה דרך לניבוי מדויק או מניעה מוחלטת של מצב כזה. יחד עם זאת, הגורמים שמגבירים את הסיכון לכך שמצב זה יקרה, כן מתועדים בספרות הרפואית ובהם:
- חבלה בבטן
- רעלת הריון (שמתרחשת בסבירות גבוהה יותר בנשים הרות בגיל 35 ומעלה)
- לידות קודמות שכללו ניתוח קיסרי או זיהומים ברחם
- היסטוריה של היפרדות שליה בהריונות קודמים
- ירידת מי שפיר מוקדמת
- ריבוי הריונות
- עישון או שימוש בסמים במהלך ההריון
- ריבוי עוברים בהריון
- התקצרות חבל הטבור
- פקקת ורידים
- לחץ דם גבוה
- קרישי דם
- זיהומים, דלקות ופתולוגיות אחרות בנקודת החיבור של השליה לרחם
רופאי נשים שהמטופלות שלהם נמצאות באחת או יותר מקבוצות הסיכון הללו, מצופים לנקוט זהירות יתרה בעת המעקב השגרתי אחר ההריון ולפעול ללא דיחוי לאבחון הבעיה בכל מקרה שבו המטופלת מלינה על כאבים או דימומים פתאומיים.
האם ניתן למנוע בכלל היפרדות שליה?
אף שלא ניתן למנוע באופן גורף מקרים של היפרדות שליה, ישנם סממנים ידועים ואופייניים שבאמצעותם ניתן לאבחן את המצב. שינויים בקצב הלב של העובר הם בין הסממנים הללו, בנוסף רגישות באזור הבטן, כאבי גב עוצמתיים, כאבים ברחם, דמם נרתיקי, רחם מוגדל, תחושה של “בטן קשה”, צירים מוקדמים או חיוורון של האם ההרה.
רשלנות רפואית באבחון היפרדות שליה
במקרים שבהם נשים הרות מדווחות על כאבים נקודתיים בבטן שהופיעו באופן פתאומי ודימום מהנרתיק, רופא הנשים נדרש לבצע בדיקת אולטרסאונד בהקדם על מנת לשלול גורמים אפשריים אחרים לדימום, ובהם סיבוך שנקרא “שליית פתח”, שבו השליה נצמדת לדפנות הרחם באופן שמכסה את צוואר הרחם חלקית או לחלוטין.
רופא שלא פעל באופן כזה כדי להגיע לאבחנה מבדלת של הגורם למצבה של המטופלת, עלול למצוא את עצמו עומד לדין בגין רשלנות רפואית עקב היפרדות שליה, ככל שמצב כזה יפגע בעובר ו/או באמו מבלי שאובחן במועד ונעשו ניסיונות לטפל בו.
מתי רופא הנשים מצופה לערוך בדיקת אולטרסאונד לשלילת האפשרות להיפרדות שליה?
כאשר האישה ההרה מדווחת על תסמינים חריגים כמו כאבים בבטן או דמם וגינלי, או כאשר במסגרת בדיקה שגרתית בהריון מאותרים ממצאים יוצאי דופן, יש לבצע בירור מעמיק יותר של הנושא בעזרת בדיקת US. במקרים אבים היפרדות שליה מתגלה עקב פקיעה מוקדמת של הקרומים או בעקבות כניסה ללידה פעילה בשלב מוקדם של ההריון. בכל המצבים הללו נדרשת פעולה מיידית ומדויקת מצד הגורמים הרפואיים שעמם האם לעתיד באה במגע, על מנת למנוע אסון.
רשלנות רפואית בטיפול בהיפרדות שליה
היפרדות שליה היא כאמור סיבוך חמור ומסכן חיים עבור העובר והאם כאחד. לכן זהו מצב המחייב את הרופאים לנקוט בפעולה רפואית מיידית כשמתעורר חשד לכך שהשליה נפרדה מדופן הרחם. קריעת כלי דם המתחילה להיווצר באזור השליה היא סממן מובהק לכך שהיפרדות שליה מהרחם עשויה להתרחש בתוך פרק זמן קצר.
כך גם במקרה של ריקון הרחם. ככל שלא ניתן למטופלת במצב כזה טיפול חירום מתאים, חיה וחיי העובר שברחמה נמצאים בסכנה חמורה ורופאיה, חושפים את עצמם לתביעת רשלנות רפואית עקב היפרדות שליה.
מנגד, רופאי נשים ומומחים למיילדות, נדרשים להפעיל שיקול דעת זהיר ולהתאים את סוג הטיפול למצבם של האם והעובר בזמן אמת, כמו גם לדרגת ההיפרדות של השליה מהרחם. זאת, כמובן, תוך התייחסות לממצאי קליניים כמו כמות הדם שהאם איבדה.
ככל שהתגלתה היפרדות חלקית או קלה של השליה, כאשר גיל העובר צעיר מ- 36 שבועות, והוא אינו שרוי במצב של מצוקה עוברית, ובהינתן שהאם אינה מציגה תסמינים קליניים המעידים על היפרדות השליה בפועל – מקובל להמשיך בביצוע מעקב הריון סדיר ולהורות לאם על מנוחה עד שהעובר יגיע לבשלות, וניתן יהיה ליילד אותו.
אולם במידה ואם זוהתה היפרדות שליה קשה, יש לשקול מתן זירוז לידה או ניתוח חירום קיסרי בהתאם לבשלות העוברת וכתלות ברמת הסיכון שהאם נמצאת בה. ככל שמתן הטיפול הרפואי לאם ההרה ולעובר בוצע במהירות, ביעילות ובאופן מדויק – גדלה הסבירות לכך שהלידה תעבור בשלום ותסתיים בלידת תינוק בריא. אולם עיכוב באבחון, טעויות באבחנה ומתן טיפול שגוי או מאוחר, עלול לגרום לפגיעות בלתי הפיכות ולהחשב כרשלנות רפואית בטיפול בהיפרדות שליה.
יחד עם זאת, ביצוע ניתוח קיסרי אינו מומלץ אלא אם כן העובר נקלע למצוקה עוברית. לכן גם מקרה שבו בוצעה לידה קיסרית בנסיבות שאינן בהכרח מצדיקות זאת, חושף את העוסקים במלאכה לתביעות נזיקין בעילת רשלנות רפואית.
האם כל מקרה של היפרדות שליה הוא תוצר של רשלנות רפואית?
למרות האמור לעיל, היפרדות השליה היא כאמור סיבוך בהריון שקשה לצפותו מראש ולרוב קשה גם למנוע אותו, מאחר והגורמים לו לא תמיד ידועים או ניתנים לחיזוי. מורכבותו של הנושא במישור הרפואי, משמעה שביסוס הטענה שפגיעה שנגרמה לאישה הרה ו/או לילוד היתה תוצר של מחדל רפואי, היא לא עניין של מה בכך.
לכן נהוג להיוועץ בעורך דין בעל ניסיון עשיר בליווי תיקי רשלנות רפואית בהריון ולקבל חוות דעת מרופאים מומחים מתחום המיילדות, במטרה לעמוד על קיומו של קשר סיבתי מובהק בין הפגיעה שנגרמה לאם ו/או לילוד, לבין אופי השירות הרפואי שניתן להם.
לסיכום
מקרי רשלנות רפואית בהריון ובלידה הם מקרים מורכבים ביותר מבחינה משפטית. בהתאם לכך, כל אדם השוקל להגיש תביעת פיצויים בהקשר למקרים אלו, זקוק לעורך דין עתיר ניסיון בתיקים מסוג זה, המלווה ברופאים מומחים בעלי שם מתחום רפואת הנשים והמיילדות. אף שלא כל מקרה בו נפגעו אם או תינוקה מסיבוכים בהריון או בלידה, יהווה בהכרח עילה להגשת תביעה נזיקית, ישנם מקרים לא מעטים שבהם ההיתכנות לקבלת פיצויים היא גבוהה.
סבורים שנפגעתם ממחדל רפואי בהריון או בלידה ולא בטוחים מה אפשר לעשות? זה הזמן לפנות לייעוץ משפטי אישי מעו”ד רשלנות רפואית כפיר דיין דובב – ולקבל את התשובות לכל השאלות.
נשמח להשיב לכל שאלה דרך טופס ההתקשרות באתר.