רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב

ניתוחי לב נחשבים כהליכים רפואיים מורכבים להפליא עם נטייה גבוהה לסיבוכיות. אף על פי שלא כל מקרה של הופעת סיבוכים בעקבות ניתוחי לב, בהכרח ניתן לייחס לרשלנות רפואית בניתוח מחלות לב, בהחלט קיימים מקרים שבהם יש מקום לבחון את ההצדקה להגשת תביעה נזיקין בעזרתו של עורך דין מנוסה לתביעות רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב – באילו סוגי ניתוחי לב היא יכולה להתרחש?

קיימים סוגי הליכים כירורגיים שונים אשר מבוצעים במסגרת הטיפול במחלות לבביות, בהפרעות קצב או טיפול בבעיות לב שונות. עם השכיחים בהליכים הללו ניתן למנות:

  • ניתוחי מעקפים – הליך זה מתבצע כדי לאפשר זרימת דם תקינה לשריר הלב, כאשר נוצרת חסימה קשה של העורקים הכליליים. הניתוח נועד לסייע – כפי ששמו מרמז, ליצירת עקיפה של אותה החסימה ובכך מאפשר את חידושה של זרימת הדם התקינה במסלול המקורי.
  • ניתוח להחלפת מסתמים או ניתוחים להשתלת קוצבי לב – הליכים מסוגים אלו באים לשפר את תפקודו של הלב, באמצעות השתלה של התקנים שיתמכו בפעולתו התקינה, כמו מסתם תותב או קוצב לב.

בכל סוגי ההליכים הללו, בדומה לכל הליך כירורגי לסוגיו, עלולים להתרחש מחדלים רפואיים מצערים שיעמידו את חיי המנותח בסכנה.

למה מנתחי לב חייבים לשים לב?

ניתוחי לב שמורים למצבים אקוטיים בלבד, בהם התערבות פולשנית אגרסיבית נחוצה כדי לשקם את תפקודי הלב. מפאת מורכבותם הרבה של הליכים אלו והסיכון הגבוה הכרוך בהם למטופל, טרום ביצועם המנתחים נדרשים להפנות את המנותחים לבדיקות מקיפות וכמובן – לבחון את האפשרות לטפל בבעיה בכלים שאינם פולשניים.

ניתוח לב שהוביל למות המטופל – רשלנות רפואית?

למרבה הצער, ניתוחי לב עלולים להסתיים במקרים מסוימים במותם של מטופלים. לעיתים הדבר מתרחש בזמן הניתוח עצמו, ולעיתים בשלבי ההתאוששות או ההחלמה מהניתוח. אולם לא כל מקרה פטירה של מנותח לב, הוא בהכרח נגזרת של התרשלות מצד הקרדיולוג המנתח או הצוות הרפואי שטיפל בו.

סיבוכים בניתוחים אלו לרבות בשלבי ההחלמה מהם, לא תמיד ניתנים למניעה מוחלטת. יחד עם זאת, חובת הזהירות בהחלט חלה על כל גורם רפואי המטפל בחולה לב, ועמידה בנהלי האבחון, הטיפול והמעקב אחר מטופלים אלו היא חיונית למזעור הסיכונים הכרוכים בניתוחי מחלות לב למינימום האפשרי.

באילו משלבי ההליך הכירורגי עלולים להתרחש מחדלים רפואיים?

כשלים בהתנהלות הגורמים הרפואיים המעורבים בניתוח מחלת לב, עשויים להתרחש במגוון צמתים הקשורים בביצוע הניתוח:

  • טרום ההליך הניתוחי – על רופאיו של מטופל הלוקה במחלת לב מכל סוג שהוא, חלה החובה להתאים לו טיפול התואם באופן מיטבי את מצבו הרפואי, ואך ורק כאשר לא נותרת אלטרנטיבה אחרת – להפנות אותו לביצוע ניתוח לב. גם כאשר מתקבלת ההחלטה לערוך במטופל ניתוח לב, עדיין נדרש הרופא המנתח לגלות משנה זהירות בבחירת אופי ההליך הניתוחי שיומלץ למטופל, ולהתאים את הפרוצדורה המוצעת ל מצבו הרפואי הכללי של אותו מטופל, תוך התחשבות מירבית בגורמי הסיכון הרלוונטיים לאותו מטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו, ועוד.
  • בשלב קבלת ההסכמה מדעת מהמטופל לביצוע הפעולה הניתוחית – כל רופא באשר הוא, ובכלל זה, קרדיולוגים מנתחים – חייבים ליידע את מטופליהם בכל המידע הקשור בהליך הרפואי המוצע להם, לרבות סיכויי ההצלחה של הניתוח, הסכנות הגלומות בו, תופעות הלוואי האפשריות והסיבוכים שיכולים להיווצר בעקבותיו. בנוסף, במידה וישנם טיפולים מסוג שאינו פולשני שיכולים לייתר את הצורך בהליך הכירורגי, הרופא נדרש להציג את אלו לחולה הלב מבעוד מועד. טרום ההליך הניתוחי – אם זהו הפתרון הטיפולי שנבחר בהסכמת המטופל, הרופא נדרש להחתים את המנותח על מסמך שנקרא “טופס הסכמה מדעת לקבלת טיפול רפואי” שבו המטופל יאשר שכל המידע הנוגע לניתוח הובא בפניו מבועד מועד והובן במלואו.
  • בבחירת חומרי ההרדמה – הרופא המרדים נדרש לגלות משנה זהירות בבחירת חומרי ההרדמה המתאימים לכל מנותח בהתאם לנתוניו הרפואיים האישיים.
  • תוך כדי ניתוח הלב עצמו – הקרדיולוגים המנתחים, הרופא המרדים וצוות חדר הניתוח בכללותו, חייבים לעקוב בקשב רב אחר מצבו של המנותח לאורך כל ההליך. כמובן, המנתחים מצופים לבצע את ההליך הניתוחי ברמה המקצועית הגבוהה ביותר מבלי לחרוג ולו לרגע מפרקטיקות הטיפול המקובלות ונהלי הבטיחות והסניטריה בהליכים מסוג זה ובהליכים ניתוחיים בכלל.
  • לאחר ההליך הניתוחי – חובת הרופא המנתח להבטחת שלומו של המטופל, איננה מסתיימת ברגע בו הניתוח מושלם, אלא נמשכת גם בשלב ההתאוששות באשפוז וגם בשלבי ההחלמה של המטופל לאחר ששוחרר לביתו. גם הצוות הרפואי התומך, נדרש לביצוע מעקב רציף ומסודר אחר המצב הרפואי של המטופל לאחר הניתוח ולהבטיח שהוא מרגיש טוב ואיננו סובל מכל סיבוך שהוא או קשיים בהחלמה מהניתוח. בנוסף לכך, נדרש הצוות הרפואי לפעול למניעת היווצרות זיהומים לאחר הניתוח, באמצעות מתן תרופות מסוימות למטופל או הכוונת המטופל מראש להימנע משימוש בתרופות וחומרים מסוימים טרום הניתוח ו/או בעקבותיו.

כל ניתוח לב שהסתיים חלילה בפגיעה בבריאות המנותח ואף במותו, בעקבות אי הקפדה מצד הצוות הרפואי על חובת הזהירות החלה עליו לאורך כל השלבים הנ”ל, עשוי להוביל להגשת תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא המנתח או צוות בית החולים שהיה מעורב בהליך הניתוחי, ההכנה לקראתו והטיפול בחולה לאחריו.

האם שבץ מוחי בניתוח לב או בעקבותיו נחשב כתוצר של רשלנות רפואית בניתוח לב?

שבץ מוחי הוא אחד מסוגי הסיבוכים השכיחים ביותר שמתרחש תוך כדי ניתוחי מחלות לב או אחריהם. הדבר אינו תוצר של רשלנות רפואית בדרך כלל, אלא נגזרת של החיבור של המנותח למכונת לב-ריאה בזמן ההליך, הממלאת את מקום הלב במהלך פרק הזמן בו הוא מושבת.

הדבר מגביר את הסיכון להתרחשותו של שבץ מוחי,הן בזמן הניתוח והן לאחריו – אף כעבור שנה מהפעולה הניתוחית. זהו סיבוך שכיח יחסית המופיע בקרב 2 עד 4 אחוזים מכלל מנותחי הלב ולרוב הוא אינו בר מניעה מוחלטת. יחד עם זאת, ישנם אמצעים שונים שפותחו במטרה להקטין את הסיכוי לשבץ מוחי בעקבות ניתוחי לב, למינימום האפשרי.

כך למשל, קיימות פעולות כירורגיות שמהן מנתחים קרדיולוגים יודעים שעליהם להימנע בהינתן הרקע הרפואי של המנותח הנתון, ויש פעולות כירוגיות שמנגד תיחשבנה בטיחותיות יותר בהתחשב במצבו הרפואי של המנותח.

בהתאם לכך, כאשר לא נעשו מאמצים מספקים מצד המנתח, להתאמת אופי ההליך המבוצע למצב ולצרכים האישיים של המנותח, ובעקבות זאת הוא נפגע משבץ מוחי בניתוח הלב, לנפגע ולבני משפחתו, עשויה לקום עילה להגשתה של תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוחי לב.

האם אירוע לבבי במהלך ניתוח לב או בסמוך אליו ייחשב כתוצר של רשלנות רפואית בניתוח?

ניתוחי מחלות לב נחשבים כאמור להליכים ניתוחיים לא פשוטים ואף מסוכנים. בניתוחים אלו, קיים הסיכון לאירוע לב בזמן הפעולה הכירורגית והדבר שכיח יחסית בניתוחי צנתור והחלפת מסתמים בעורקי הלב, וכן אחריהם. זהו סיבוך שקשה למנוע באופן מוחלט, אך ישנן דרכים להפחית את רמת הסיכון באופן ניכר על ידי הקפדה רבה על פרקטיקות הטיפול והזהירות המקובלות בניתוחי לב.

הדרך להבחנה בין סיבוכים בלתי נמנעים למקרי רשלנות רפואית בניתוח מחלת לב

כפי שאתם מבינים אם הגעתם עד כאן, לא כל מקרה של סיבוך שנוצר עקב ניתוחי לב נחשב בהכרח כתוצר של התרשלות מצד הרופאים או האחיות שאמונים היו על ביצוע הניתוח, ההכנה לניתוח או הטיפול במנותח אחרי ההליך.

בהתאם לכך, כדי להבחין בין סיבוכים בלתי נמנעים ומקרים של רשלנות רפואית בניתוח מחלת לב, יש להתייעץ עם עורך דין מיומן ומנוסה בתיקים מסוג זה, שנעזר בחוות דעת מקצועית ממומחים מובילים לקרדיולוגיה. ההסתיעות ברופא מומחה, מאפשרת לבחון בעין מקצועית את שאלת קיומה של עילה להגשת תביעת פיצויים ואת סיכויי ההצלחה של תביעה מסוג זה.

לסיכום

זקוקים למידע נוסף בהקשר לרשלנות רפואית בניתוח מחלות לב? משרד עורך דין כפיר דיין דובב כאן למענכם. פנו אלינו עכשיו לבדיקת הדרכים למימוש זכויותיכם.

 

נשמח להשיב לכל שאלה דרך טופס ההתקשרות באתר.

מעוניין להיעזר בעו”ד רשלנות רפואית בניתוח? לחץ כאן!

רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב
רשלנות רפואית בניתוח מחלות לב
אם אתה זקוק לעזרתנו באחד מתחומי העיסוק המפורטים נשמח לעמוד לרשותך ולשרתך בנאמנות ובמקצועיות
לחצו למאמרים נוספים בנושא -
Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 35 ביקורות
×
js_loader

הזינו את מספר הטלפון ושלחו לנו הודעה לוואטסאפ