רשלנות רפואית – פטירת ילוד

כאשר מתרחשים מחדלים רפואיים בזמן ההריון או במהלך הלידה, הדבר עלול להסתיים בטרגדיה קשה עבור היולדת והילוד כאחד. במקרים מסוימים המחדל הרפואי גורם ללידת עובר חולה, בעל מום ו/או נכה, ובמקרים אחרים אף למותו טרום הלידה, במהלכה או לאחריה. במקרים של פטירת תינוקות יש מקום לבדוק אם קיימת עילה להגשת תביעת נזיקין לשם קבלת פיצוי כספי על רשלנות רפואית – פטירת ילוד. זהו הנושא שבו נדון בהרחבה במסגרת מאמר זה.

על ההשלכות הקשות של רשלנות רפואית – פטירת ילוד

רשלנות רפואית המתרחשת בזמן ההריון או במהלך הלידה, יכולה לגרום לטרגדיה חמורה בעקבות פגיעה קשה בבריאות העובר. במקרים מסוימים הדבר בא לידי ביטוי כשיתוק מוחין, או בפגיעות אורטופדיות – החל מפגיעה בעמוד השדרה, שיתוק ומגוון בעיות נוספות, ובמקרים אחרים – התוצאה עלולה להיות אף פטירתו של הילוד.

איך ניתן להוכיח כי אכן מדובר בפטירת ילוד על רקע רשלנות רפואית?

על מנת להוכיח שהעובר או התינוק נפטר בשל מחדל רפואי, יש צורך להוכיח שהצוות הרפואי פעל באופן שאינו עומד בסטנדרטים המקובלים בפרקטיקה הרפואית ובנוסף לכך כי פטירת הילוד נבעה ישירות מכך.

כך למשל במקרים בהם לא הצליח הצוות הרפואי לזהות את קיומה של מצוקה עוברית בזמן ההריון, לא הורה על זירוז לידה או לא הפנה ללידה קיסרית בהתאם לצורך, קרא באופן לא תקין את נתוני המוניטור העוברי, התעלם או לא פירש נכונה ממצאים חשודים בבדיקת אולטרסאונד, לא טיפל כהלכה בילוד בזמן הלידה או לאחריה, וכיוצא באלו.

האם כל מקרה של פטירת ילוד הוא בהכרח תוצר של רשלנות רפואית?

פטירת ילוד עלולה להתרחש ממספר גדול של סיבות, כאשר לא כל מקרה של פטירת ילודים הוא בהכרח פועל יוצא של התרשלות מצד הגורמים הרפואיים שעמם האם באה במגע במהלך הריונה או בזמן הלידה, או לחילופין – צוות מחלקת היולדות שאמון היה לטפל בתינוק לאחר לידתו.

חלק מהמקרים המצערים של פטירת ילודים הם למעשה תוצר של “כוח עליון” – נסיבות שלא ניתן היה לשלוט עליהן ושחרף מאמציו של הצוות הרפואי להתמודד עמן, לא ניתן היה להציל את חיי התינוק. זאת בשונה ממקרים שבהם ישנן ראיות המצביעות על התנהלות קלוקלת מצד הצוות הרפואי שבסבירות גבוהה הובילה למותו של הילוד.

מה סכום הפיצויים שניתן לתבוע במקרי רשלנות רפואית – פטירת ילודים?

קיים שוני בסכום הפיצויים שניתן לתבוע בעקבות רשלנות רפואית שהוביל למותו של עובר, לעומת מקרה רשלנות רפואית שהוביל למותו של תינוק. במקרים בהם נולד עובר מת, סכום הפיצוי לרוב יהיה נמוך מזה שישולם במקרים בהם נולד תינוק חי אך נפטר בתוך פרק זמן קצר מהלידה בשל התנהלות בלתי תקינה של הגורמים הרפואיים שבאו עמו במגע.

במקרים הללו של ילודים שנפטרו לאחר לידתם בעקבות רשלנות רפואית, נכלל לא אחת גם פיצוי על רכיבים כמו סבל וכאב, קיצור של תוחלת החיים, הוצאות קבורה וכן הלאה. פיצויים אלו יכולים גם להגיע ליותר ממיליון וחצי שקלים בהתאם לנסיבות המקרה. בנוסף לכך, גם להורי הילוד שנפטר עשויה לקום עילת תביעה בשל הפגיעה הנפשית שמות תינוקם גרמה להם והשלכותיה הישירות והעקיפות.

כיצד ניתן להוכיח שתינוק נפטר בשל רשלנות רפואית בזמן הלידה?

על מנת להוכיח שתינוק נפטר חלילה בעקבות רשלנות רפואית בזמן הלידה, יש צורך לספק לבית המשפט ראיות התומכות בכך שהצוות הרפואי שהיה מעורב בלידה חרג מנהלי הזהירות המחייבים כל גורם רפואי בתחום המיילדות, ושכתוצאה מחריגה זו התינוק נפטר.

תיקים רבים הנוגעים לפטירת תינוקות בעקבות רשלנות רפואית, הגיעו זה מכבר לבתי המשפט בישראל וביניהם גם מקרים של תינוקות שנפטרו בלידתם בעקבות תשניק בלידה, שפירושו מחסור בדם וחמצן.

עורך דין המלווה תיקי רשלנות רפואית בהריון ובלידה, ידע לאתר את התקדימים הרלוונטיים בפסיקה ולשייך את ההלכה הפסוקה בתיקים דומים למקרה הנוכחי, על מנת להוכיח כי אכן אירעה סטייה מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל בילודים, שקיים קשר סיבתי ברור בינה לבין עובדת פטירתו של התינוק.

במה רשלנות רפואית פטירת ילוד יכולה להתבטא?

רשלנות רפואית פטירת תינוק יכולה להתבטא בשורה ארוכה של פעולות בלתי תקינות שיכולות לגרום למותם של ילודים. עם עילות התביעות הנפוצות יותר בתיקים מסוג זה, ניתן למנות מקרים של טיפול שגוי או אי טיפול בעובר או בילוד, אי קבלת הסכמה מדעת מהיולדת לביצוע הליכים מסוימים (כמו זירוז לידה) שבעקבותיהם התינוק נפטר, התעלמות מסממנים המצביעים על בעיות כמו מצוקה עוברית, ניהול בלתי תקין של הלידה, בחירת סוג לידה שאינו מתאים למצב העובר או היולדת, וכל סטייה מרמת הטיפול והנהלים הרפואיים המקובלים בתחום הגניקולוגיה והמיילדות, אשר הציבו את חיי הילוד והיולדת בסכנה.

ככל שניתן יהיה להוכיח לבית המשפט שהיולדת והילוד לא טופלו בהתאם לאמות המידה המקובלות ותוך הקפדה על עמידה בחובת הזהירות החלה על צוותי רפואה, הסבירות לכך שבית המשפט יפסוק לטובת הנפגעים, גדלה.

על הצורך בחוות דעת של רופא מומחה לביסוס טענות התביעה

הצגת חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות, היא חלק חשוב ובלתי נפרד מניהול תביעת רשלנות רפואית במקרים של פטירת ילודים. מאחר והוכחת הקשר הסיבתי בין אופן התנהלותם של הגורמים הרפואיים שליוו את ההריון והלידה, לבין פטירתו של הילוד, היא עניין מורכב המחייב הבנה רפואית מעמיקה בתחומים האמורים, יש צורך בחוות דעתו של איש מקצוע מוביל בתחומו שיש לו הכלים לבחון את השלשלות האירועים בעין מקצועית. חוות דעת מסוג זה היא המפתח לביסוס טענות התביעה בבית המשפט ומגדילה בצורה דרמטית את סיכויי התביעה להתקבל.

רשלנות רפואית – פטירת ילוד בלידה מוקדמת

פטירת ילוד היא תוצר מצער של הריון או לידה שאירעו בהם סיבוכים בלתי צפויים מסוגים שונים. אולם במקרים שבהם ניתן להוכיח כי אפשר היה לצפות את אותם סיבוכים ולהתמודד עמם באופן שיצמצם את הסכנה לחיי הילוד, יש מקום לשקול את הגשתה של תביעת רשלנות רפואית בגין פטירת ילודים בלידה מוקדמת.

לדוגמה, אחד מסוגי המקרים השכיחים יותר של פטירת ילודים, מתרחש עם פגים שלא טופלו כהלכה על ידי צוות התינוקיה או הפגיה, ובשל כך הגיעו למצב של סכנת חיים ממשית שהוביל לפטירתם המצערת. אמנם לידת פג בעקבות לידה מוקדמת, היא לרוב תוצר של גורמים שאינם בשליטתם של הגורמים הרפואיים המעורבים בלידה עצמה, אלא של נסיבות רפואיות קיימות של האם ו/או העובר.

יחד עם זאת, אין זה סוד כי ילודים שנולדו בלידה מוקדמת – היינו, פגים, נמצאים בסיכון גבוה יחסית לתמותה, בעקבות רגישותם הגבוהה למזהמים, למחלות ולסוגים נוספים של סיכונים רפואיים, כמו קשיי נשימה, בעיות לבביות, ליקויים בתפקודי המוח, בעיות במערכת העיכול וכיוצא באלו.

לכן הצוות הרפואי במחלקת היולדות מצופה להקדיש תשומת לב מיוחדת לפגים ולטפל בהם בזהירות יתרה. כאשר פג אינו מטופל על פי הפרקטיקה המקובלת במתן טיפול רפואי הולם לפגים, והדבר מוביל לפטירתו, יש מקום לבחון אם התנהלות צוות הפגיה עלתה בקנה אחד עם כלל הנהלים הרפואיים הרלוונטיים לטיפול בילודים שנולדו בלידות מוקדמות.

למרות האמור לעיל, חשוב לחדד כי פטירת ילודים בלידה מוקדמת היא בשום פנים ואופן לא גזירת גורל. לא זאת בלבד שפגים יכולים להתפתח באופן תקין ולהפוך לתינוקות בריאים לחלוטין כאשר ניתן להם טיפול רפואי מתאים, אלא שישנן פעולות מקדימות ללידה שרופאי נשים וצוות המיילדות מצופה לבצע בנסיבות מסוימות, כדי למקסם את סיכויי ההישרדות של הפג.

למשל, במקרים שבהם יש חשש ללידה מוקדמת בשבוע 36 ומטה, נהוג לא אחת לתת לאישה ההרה זריקת צלסטון כדי לזרז את הבשלת הריאות של העובר. זאת בנוסף להותרת האם תחת השגחה רפואית וביצוע מעקב וניטור שוטפים של מצבה ומצב העובר עד ללידה עצמה (וכמובן גם במהלכה).

רשלנות רפואית שהובילה למות הילוד – סיכום

פטירת עובר או תינוק היא ללא ספק טרגדיה איומה ונוראית מאין כמוה. אולם לא כל מקרה כזה – מצער ככל שיהיה, הוא בהכרח תוצר של רשלנות רפואית. כדי להעריך את קיומו של עילה להגשת תביעת נזיקין, יש צורך בבחינה מדוקדקת של המקרה ונסיבותיו בעין משפטית ורפואית כאחד.

את השירותים הללו יכול לספק לכם עורך דין נזיקין מנוסה עם רקע ענף בליווי תיקים דומים, היכרות רבה עם החוק וההלכה הפסוקה הנוגעים למקרים כאלו וקשרים עם רופאים מומחים מתחום הגניקולוגיה והמיילדות.

לעו”ד כפיר דיין דובב מעל ל- 15 שנות ניסיון והצלחות רבות בתיקי רשלנות רפואית בהריון ובלידה, לרבות מקרי רשלנות רפואית – פטירת תינוקות. משרדנו מזמין אתכם לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, שבמסגרתו נוכל לבחון עבורכם את נסיבות המקרה ולאמוד את ההיתכנות להצלחה בתביעה ושוויה.

לתיאום שיחה – צלצלו אלינו או השאירו את פרטיכם כאן באתר.

נשמח להשיב לכל שאלה דרך טופס ההתקשרות באתר.

מעוניין להיעזר בעו”ד רשלנות רפואית בלידה? לחץ כאן!