רשלנות רפואית בלידה יכולה לצערנו להביא לתוצאות מרחיקות לכת הנוגעות לחיי האם או התינוק. במקרה כזה, ניתן לבחון את האפשרות להגיש תביעה נגד הגורמים הרפואיים האחראים לרשלנות.
אנו נעריך מראש את הסיכוי המשפטי על בסיס בחינת החומר הרפואי, שלחו לנו:
לאחר שנבחן את החומר נחזור ונעדכן אתכם ובמידה ונחשוב כי יש לתביעתכם סיכוי ממשי נזמן אתכם לפגישה.
רשלנות רפואית במהלך לידה, בד”כ מתייחסת למצב בו הרשלנות נגרמה על ידי אחד או יותר מאנשי הצוות בלידה עצמה, באופן בו נגרם נזק לאם או לעובר. חשוב לציין, שמדובר במצב בו ללא הרשלנות, הנזק היה נמנע (חלקו או כולו).
ככלל, ההיריון כולו הוא מצב רגיש, אולם למהלך הלידה עצמה קיימת השפעה מכרעת על בריאותו של העובר ובריאות האם, גם אם ההיריון עבר בהצלחה עבור האם והעובר כאחד. תפקידו של הצוות הרפואי במהלך הלידה איננה רק סיוע בלידה, אלא התרעה במידה וחלילה מתגלה בעיה, הקשבה לאם ולמצוקתה אם קיימת כזו ומציאת פתרון, וכד’.
מקרים שבהם לא בוצע חתך מבוקר שנועד למנוע קרעים לא מבוקרים אצל האם (מדובר בחתך הנעשה פעמים רבות מלכתחילה, במקום שאיננו יגרום נזק ארוך טווח לאם). קרעים לא מבוקרים יכולים להיגרם במספר דרגות, ולגרום לבעיות רפואיות אצל האם, לרבות בעיית אי שליטה על הסוגרים.
מקרים בהם הצוות הרפואי לא העניק את תשומת הלב הראויה למצוקת עובר, מה שגרם לסיבוכים רפואיים לאחר הלידה. יש לציין, כי מצוקת עובר יכולה להתקיים תוך כדי הלידה, אולם גם לאחריה, למשל במקרים בהם התקיימה לידת מלקחיים או לידת וואקום.
מקרים בהם אישה לא הועברה לניתוח קיסרי על אף הצורך תוך כדי לידה קשה שלא מתקדמת, או שלא התקדמה כראוי.
מקרים בהם לא התקיימה השגחה על היולדת לאחר הלידה, מה שהוביל להתפתחות בעיה רפואית חמורה.
כאשר הצוות הרפואי המלווה את תהליך הלידה איננו מתנהל בהתאם לנהלים המקובלים, הדבר עלול להוביל לכשלים רפואיים שיכולים להסב נזקים של ממש הן ליולדת והן ליילוד. בין שמדובר על נזק “קל” לכאורה, שממנו אפשר להתאושש, ובין שמדובר בנזק חמור יותר שהוא בלתי הפיך – במידה ואותו נזק נגרם בשל חריגתם של הגורמים הרפואיים שאמונים היו על הטיפול ביולדת ובילוד, יש מקום לבחון את האפשרות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות בלידה, בעזרת עו”ד נזיקין מנוסה.
כאשר הטיפול ביולדת ו/או בילוד, אינו מתבצע בהתאם לסטנדרטים המקצועיים המקובלים בתחום הגניקולוגיה והמיילדות, הדבר עשוי להסתיים בלידת פג, על כל הסיבוכים הנגזרים ממנה, לפגיעה בבריאותו הפיזיולוגית או השכלית של הילד, לנכות של הרך הנולד ואף למותו ו/או למות אמו, שלא נדע. אין ספק כי מדובר בפגיעה שהשלכותיה הן הרות אסון, ולכן, במידה שמתעורר חשד לכך שנזק כזה או אחר נגרם לאם ו/או לתינוק בשל רשלנות בלידה, לגיטימי להיוועץ בעו”ד נזיקין לגבי הגשת תביעת פיצויים בגינה.
כל מקרה המבטא חריגה מפרוטוקולי האבחון, נהלי הטיפול ביולדת ו/או בילוד והמעקב אחר מצבם לקראת הלידה, תוך כדי הלידה ואחריה – עשוי לשמש כעילה להגשת תביעות רשלנות רפואית לידה, באם הדבר הוביל לכאורה לפגיעה ביולדת או בתינוק. לדוגמא, כאשר צוות חדר הלידה או צוות מחלקת היולדות, ביצע פעולה לא תקינה, או נמנע מביצוע פעולה מתבקשת הנחשבת כהכרחית תחת הנסיבות הנתונות, אם ליולדת ו/או לילוד נגרם נזק בסמוך ללידה או במהלכה- הדבר יחשב כעילה להגשתה של תביעתרשלנות רפואית בלידה.
תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית לידה עשויות להיות מוגשות בהינתן נסיבות שונות, שהשכיחות ביותר בהן הן אלו:
מדובר ברשימה חלקית ולא ממצה, מן הסתם של הנסיבות שבהן תיתכן הגשה של תביעת רשלנות בלידה. היות וההתנהלות הרשלנית בלידה יכולה לגרום לפגיעה חמורה ובלתי הפיכה באם ובתינוקה, בתי המשפט נוהגים לפסוק פיצויים בסכומים גבוהים למדי לתובעים.
במקרה בו מתעורר הצורך להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בלידה, מקובל לפנות לסיוע של עורך דין רשלנות רפואית בלידה אשר עוזר לנפגעים לבדוק את השתלשלות האירועים בסמוך ללידה ובמהלכה ואת התנהלותם של הגורמים הרפואיים השונים אשר היו פעילים בלידה או בטיפול באם היולדת ובוולד. זוהי הדרך לגלות מי אחראי למחדל הרפואי ועל סמך זאת – ממי יש לתבוע פיצוי כספי בגין הנזקים לאם היולדת ולתינוקה.
לצורך כך, נבחנת ההתנהלות של צוות הרופאים והאחיות בבית היולדות, של צוות המיילדות ושל רופאי חדר הלידה, כמו גם צוות מחלקת היולדות, התינוקיה ו/או הפגיה. חובתם של כלל הגורמים הרפואיים אשר באים במגע עם אם יולדת, לגלות ערנות רבה לכל הנתונים בתיק הרפואי שלה, כולל היסטוריה רפואית, תיעוד הנוגע להריונות וללידות הקודמות שעברה, נתוניה הקליניים של היולדת, ההתקדמות של ההריון הנוכחי, היסטוריית הניתוחים שעברה (אם עברה), רגישות לתרופות / חומרי הרדמה, וכיוצא באלו.
יחד עם זאת, למרות שנהוג לבחון את ההתנהלות של כלל הגורמים הרפואיים שהיולדת באה עמם במגע לקראת הלידה, במהלכה ולאחריה – בחלק הארי של המקרים, תביעות רשלנות בלידה אינן מוגשות נגד גורם רפואי ספציפי, אלא נגד הארגון הרפואי שהעסיק את איש המקצוע האחראי לפגיעה ביולדת ו/או ביילוד. למשל, בית חולים, קופת חולים וכדומה
זאת ועוד, במקרה שהתובעים ינצחו בתביעת הרשלנות, ובית המשפט יפסוק לטובתם תשלום של פיצויים מטעם הנתבעים, מי שיהיה אחראי לתשלום הפיצוי הכספי בפועל – יהיה חברת הביטוח שאצלה המוסד הרפואי הרלוונטי מבוטח, ולא המוסד הרפואי בעצמו.
הגשת תביעת פיצויים בעקבות רשלנות בלידה תתאפשר הן על ידי האם, הן על ידי האב והן בידי הילד שנולד עם פגיעה בשל המחדל הרפואי המדווח. כל אחד מן התובעים הנ”ל רשאי להגיש תביעת נזיקין באופן עצמאי ולהוכיח לבית המשפט בנפרד שהוא עצמו ספג נזקים בשל הרשלנות הרפואית שהתרחשה בזמן הלידה, לקראתה או לאחריה.
ככלל, חלה על תביעות רשלנות רפואית בלידות התיישנות של 7 שנים ממועד היווצרות עילת התביעה. אולם גם לכלל הזה קיימים יוצאי דופן:
סכום הפיצוי הכספי שקוצבים בתי המשפט בישראל במסגרת תביעות נזיקיות המוגשות בגין רשלנות רפואית לידה, נקבע בהתאם לסוג הפגיעות שנגרמו לאם ו/או לילוד עקב הכשלים הרפואיים האמורים, היקף הנזקים וחומרת ההשלכות שלהם על אורח חייהם של הנפגעים ובני משפחתם.
לדוגמא, במקרה של כשל רפואי שהתרחש בלידה אשר הוביל להופעת שיתוק מוחין בילוד, שהופיע אחרי הריון תקין, תיתכן פסיקת פיצויים על בסיס ההוצאות הרפואיות הנגזרות מצרכיו המיוחדים של הילד הפגוע, כמו הוצאות ניידות, עלותם של של עזרים רפואיים יעודיים ועוד.
מלבד ראשי הנזק הנ”ל, אשר נלקחים בחשבון בקציבת גובה הפיצויים לנפגעים, נלקחת בחשבון אף הפגיעה בכושר השתכרותם של הורי הילד ושאר השלכות כלכליות הנלוות לטיפול בילד בעל שיתוק מוחין.
קביעת גובה הפיצוי בתביעות אלו היא גם פונקציה של הנזקים הבלתי ממוניים שנגרמו לתובעים, ובהם נזקי גוף, סבל וכאב, קיצור תוחלת חייו של הילד הפגוע, העדר הסכמה מדעת, ועוד.
אם אתם סבורים שנפגעתם ממחדל רפואי בלידה, כדאי לכם בהחלט להיוועץ בעו”ד רשלנות בלידה בנוגע לאפשרות להגשת תביעת פיצויים. היות ובירור הפוטנציאל לקבלת פיצויים בעקבות המקרה עשוי לארוך זמן לא מבוטל, ומשום שקיימת תקופת התיישנות על הגשת תביעת הפיצויים, אנו ממליצים בחום שלא להשתהות בבירור הנושא ולפנות להתייעצות חינמית וללא התחייבות בהקדם.
כפי שהתחלנו להסביר, תביעת רשלנות רפואית מושפעת מיכולת ההוכחה כי קיים קשר ישיר בין הרשלנות עצמה לבין הנזק. את הקשר הזה ניתן להוכיח באמצעות חוות דעת שונות ממומחים רפואיים.
תהליך השגת חוות הדעת יכול להיות ארוך, יקר ומורכב יחסית. הסיבה לכך היא בין היתר, העובדה כי לא מדובר בחוות דעת “פשוטה”, אלא בדעה שתסביר בדיוק אילו פעולות היו צריכות להיעשות במקרה המסוים (בהתחשבות בהשתלשלות העניינים בלידה) ולא נעשו, ואיפה שיקול הדעת של הצוות הרפואי היה מוטעה.
על חוות הדעת לנסות ולהסביר כיצד פועלים בד”כ במקרה המסוים ולהסביר, כי חוסר הפעולות מהווה אף אי-עמידה בנהלים (אם התקיים מצב כזה כמובן).
לצד זאת, גם למידת הנזק קיימת חשיבות רבה, ולכן יש צורך בחות דעת והוכחות שונות שנועדו להוכיח את גדול הנזק שנגרם לאם, לשני ההורים ו\או לעובר. הנזקים יכולים להיות רפואיים, כלומר נזקים פיזיים זמניים או מתמשכים, וגם השלכות שונות על המצב הכלכלי, למשל במקרה בו האם או התינוק\ת נזקקים לטיפול יקר וארוך, או במקרים בהם אין להורים יכולת להשתכר עקב צרכי הטיפול והפרוצדורות הרפואיות ועוד.
אם אתם סבורים כי נגרם לכם נזק כתוצאה מרשלנות רפואית נשמח לסייע לכם בייעוץ והכוונה לגבי סיכויי תביעתכם – שלחו פרטים בטופס ההתקשרות ועורך דין יחזור אליכם.
להלן כמה מושגים שחוזרים על עצמם במסגרת תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית בלידה:
מושג | הגדרה |
אינדוקציה | תהליך יזום של השראת לידה, שעלול להיות מסוכן אם מבוצע שלא לצורך או בטיימינג לא מתאים. |
ציון אפגר | מדד המעריך את מצבו הכללי של היילוד מיד לאחר הלידה. |
דוקטרינת הנזק הראייתי | עיקרון משפטי המאפשר העברת נטל ההוכחה לנתבע כאשר התנהלותו מנעה מהתובע להוכיח את תביעתו. |
דיסטוציה של הכתפיים | סיבוך בלידה בו כתפי התינוק נתקעות לאחר יציאת הראש, העלול לגרום לפגיעה עצבית. |
היפוקסיה | מצב של חוסר חמצן ברקמות הגוף, העלול להתרחש במהלך לידה מסובכת. |
הולדה בעוולה | תביעה המוגשת בשם ילד שנולד עם מום, בטענה שלולא הרשלנות הרפואית, ייתכן והוריו היו בוחרים להפסיק את ההריון ולמנוע מהיילוד חיים של סבל. |
חוות דעת מומחה | מסמך מקצועי המוגש לבית המשפט על ידי רופא מומחה בתחום הגניקולוגיה או המיילדות, המנתח את המקרה ומחווה דעה על קיומה של רשלנות במקרה הנדון. |
חוק ההתיישנות | חוק הקובע את המועד האחרון להגשת תביעה, כשבתביעות רשלנות רפואית בלידה התקופה נמשכת עד שהקטין מגיע לגיל 25. |
חוק זכויות החולה | חוק המגדיר את זכויות המטופל, כולל הזכות לקבלת טיפול רפואי נאות, מידע רפואי וסודיות רפואית. |
מבחן הרופא הסביר | אמת מידה משפטית להערכת התנהגות הרופא, הבוחנת האם פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות. |
מצוקה עוברית | מצב בו העובר סובל מחוסר חמצן במהלך הלידה, העלול לגרום לנזק מוחי. |
מוניטור עוברי | מעקב אחר דופק העובר וצירי האם במהלך הלידה, המשמש לזיהוי מצוקה עוברית. |
ניתוח קיסרי | ניתוח להוצאת העובר דרך דופן הבטן, שעיכוב בביצועו במצבי חירום עלול להיחשב כרשלנות. |
רעלת הריון | סיבוך הריוני המתבטא בלחץ דם גבוה, שאי זיהויו או טיפול לקוי בו עלול להיחשב כרשלנות. |
קרע רחמי | קרע בדופן הרחם במהלך הלידה, שעלול לסכן את חיי האם והעובר אם לא מאובחן ומטופל מיידית. |
קשר סיבתי | הקשר בין התרשלות הגורם הרפואי הנתבע שלה טוענים התובעים, לבין הנזק שנגרם להם או ליילוד, שיש להוכיח בתביעת רשלנות רפואית. |
במידה ובמהלך הלידה עצמה נגרם נזק לאישה ההרה או לעובר, ונזק זה לא היה נגרם אם הצוות הרפואי לא היה מתרשל, מדובר על מקרה של רשלנות רפואית בלידה.
אי תשומת לב למצוקה של העובר שכתוצאה ממנה נגרם לו נזק, אי תשומת לב למצב רפואי לא תקין של האישה ההרה, אי העברת האישה לניתוח קיסרי כאשר מצבה מצריך זאת, אי השגחה על האישה או על התינוק לאחר הלידה ועוד.
יש להוכיח שיש קשר ישיר בין הנזק שנגרם לאישה ההרה או לעובר לבין התרשלות של אנשי הצוות הרפואי.
עורך דין רשלנות רפואית יאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים, ידאג לחוות דעת מומחה בתחום, ייעץ לכם באשר למצבכם המשפטי ובאשר לסיכויי קבלת תביעתכם, ויגיש עבורכם תביעה לפיצויים, על מנת שתקבלו את מלוא סכום הפיצויים המגיע לכם.
אם אתה זקוק לעזרתנו באחד מתחומי העיסוק המפורטים
נשמח לעמוד לרשותך ולשרתך בנאמנות ובמקצועיות
לידה מוקדמת מוגדרת כלידה המתרחשת לפני השבוע ה- 37
אי ביצוע מעקב ומתן טיפול נאות למטופלת ולילוד לאחר
בעלים של חברה או בית עסק? ייתכן והינכם חשופים
מרבית חברות הביטוח בישראל מככבות ברשימת החברות הגדולות והחזקות
מאמר זה כולל 10 שאלות ותשובות בתביעות אובדן כושר
ניתוח קיסרי הוא הליך רפואי שעשוי להידרש בנסיבות מסוימות
