רשלנות רפואית בניתוח היא מחדל חמור מאין כמוהו, העלול להתבטא בכך שמנותח נפגע בשל התנהלות רשלנית מצד הרופא המנתח, הרופא המרדים, צוות האחים או האחיות בחדר הניתוח, או כל גורם רפואי אחר, שעמו הוא בא במגע במסגרת הפרוצדורה הניתוחית, לקראתה או לאחריה.
בשורות הבאות נעמוד על טיבה של התופעה המדאיגה, הגורמים האפשריים להתרחשותם של מקרי רשלנות רפואית בניתוחים, האופנים שבהם מחדלים מסוג זה באים לידי ביטוי והסעדים המשפטיים הזמינים למי שניזוקו ממחדל כזה.
אנו נעריך מראש את הסיכוי המשפטי על בסיס בחינת החומר הרפואי, שלחו לנו:
לאחר שנבחן את החומר נחזור ונעדכן אתכם ובמידה ונחשוב כי יש לתביעתכם סיכוי ממשי נזמן אתכם לפגישה.
הביטוי “רשלנות רפואית בניתוח” מתייחס לנזקים שנגרמו למנותח או מנותחת, על רקע מחדל רפואי שלו אחראי מי מהגורמים הרפואיים שעמם המנותח/ת בא במגע לקראת הניתוח, במהלכו או אחריו.
רשלנות בניתוח מתארת מצבים שבהם המנתח או הצוות הרפואי אינם פועלים לפי הסטנדרטים המקובלים בטיפול, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. היא עשויה לכלול שגיאות או פעולות בלתי זהירות במהלך הניתוח עצמו, הכנה לא מספקת לפני ההליך או כשלים במעקב שלאחר הניתוח.
מחדל רפואי יוגדר ככזה כאשר הנזק נגרם למטופל/ת כפועל יוצא של חריגה מן הסטנדרטים המקצועיים המקובלים בקרב בעלי מקצוע המעורבים בביצוע הפרצודורה הכירורגית שבוצעה במקרה הנדון, בהכנת המטופל לקראתה או בטיפול בו לאחריה. גם חריגה מחובת הזהירות החלה על רופאים כלפי מטופליהם, עלולה להיחשב כמקרה של רשלנות רפואית בניתוח המקימה עילה להגשת תביעת פיצויים, במידה ובעקבותיה המנותח/ת ניזוק/ה.
רשלנות רפואית בניתוחים עשויה להתבטא במגוון רחב של מחדלים רפואיים המתרחשים לפני ביצוע ההליך הניתוחי עצמו. דוגמא למחדל כזה, היא המקרה של מנותח שאינו מקבל מהרופא המנתח או הרופא המפנה לניתוח, הסבר מקיף, מפורט וממצה על הסיכונים השונים, הסיבוכים האפשריים ותופעות הלוואי השונות שמהן הוא עלול לסבול בעקבות הניתוח. זאת לצד הסבר בדבר החלופות לביצוע ההליך הניתוחי המוצע לו.
ככל שאותו מנותח ניזוק בעקבות הניתוח, הדבר יכול לשמש כבסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית בעילה של אי קבלת הסכמה מדעת למתן טיפול רפואי. גם אי הפניה של המועמד לניתוח, לביצוע כלל הבדיקות הדרושות לקראת הניתוח, עלולה לשמש כעילה להגשת תביעה נזיקית, באם המנותח ניזוק במסגרת הניתוח, באופן שניתן היה לצמצם או למנוע על ידי ביצוע הבדיקות המתאימות מראש.
גם איחור בקבלת ההחלטה לנתח אדם שמציג תסמינים המעידים על צורך בביצוע ניתוח חירום – עלולה להיחשב כמחדל רפואי, במידה והדבר הוביל לפגיעה במטופל שניתן היה למנוע לו הרופא שלו היה פועל כמצופה מרופא בתחומו. מנגד, ישנם אף מקרים שבהם תביעות רשלנות רפואית מוגשות בשל הפניית מטופלים לניתוחים שאינם מתאימים או לא רלוונטיים לטיפול בבעיה הרפואית ממנה הם סובלים.
רבות מתביעות הפיצויים המוגשות בגין רשלנות רפואית בהליכים כירורגיים, מוגשות על רקע קבלת החלטות קלוקלת במהלך הפעולה הניתוחית עצמה. כאשר פעולה מסוימת שבוצעה במסגרת הניתוח, מזיקה למנותח, ככל שמתברר כי אותה פעולה בוצעה תוך חריגה מן הנהלים הרפואיים המקובלים בחדר הניתוח, או מהסטנדרטים המקצועיים שצוות חדר הניתוח נדרש לפעול על פיהם – לנפגע/ת קמה הזכות להגשת תביעת פיצויים כנגד הגורמים האחראיים לנזקיו.
רשלנות רפואית יכולה גם להתרחש אחרי הניתוח, בזמן ההתאוששות של המנות/ת בבית החולים או בהקשר למעקב הנדרש אחר החלמתו לאחר ששוחרר לביתו. כך לדוגמא, במצב בו תלונותיו של מטופל שעבר ניתוח אינן זוכות למענה הולם מצד רופאיו או צוות בית החולים ועקב כך המנותח סובל מסיבוכים או תופעות לוואי שניתן היה למנוע.
חשוב גם לדעת שבתי המשפט בישראל פסקו לא אחת לטובת התובעים בתביעות רשלנות בניתוחים, לאחר שהוכח כי המנתח העומד לדין חרג מחובת הזהירות היתרה החלה עליו לאחר ניתוח שנועד לסייע בטיפול במחלה קשה, כדוגמת ניתוח להסרת גידול ממאיר.
מכאן שגם אי ביצוע מעקב רציף ויסודי אחר מצבו הרפואי של אדם המחלים מניתוח, עלולה להוביל לפסיקת פיצויים למנותח שרופאיו לא אבחנו במועד את הישנותה של הבעיה הרפואית שהניתוח נועד לפתור.
רשלנות רפואית בפרוצדורות ניתוחיות, יכולה כאמור להתרחש בשלבים שונים של הניתוח, ההכנה אליו או ההתאוששות ממנו, ולכן, גורמים רפואיים שונים עלולים להיתפס כאחראים למחדל, בהתאם לנסיבות שבהן אירעה הפגיעה במנותח.
אי הפנייה של מטופלים המתעתדים לעבור ניתוח, לביצוע בדיקות חיוניות לקראת ההליך, עלולה לגרום להשלכות חמורות מאוד, עד כדי מוות של המנותח. ביצוע הבדיקות הקדם ניתוחיות היא חיונית הן לבחירת סוג הניתוח המתאים ביותר לטיפול בבעיה ממנה המטופל סובל והימנעות מביצוע פעולות אחרות שעלולות שלא להועיל לו ואף להסב לו נזקים במצבו.
רשלנות רפואית בהכנה לניתוחים יכולה להתבטא גם באי ביצוע ההכנות הנדרשות לקראת ההליך הניתוחי ביום הניתוח עצמו. כאשר המנותח לא עובר הכנה להליך הניתוחי כנדרש או שמדדיו ופרטיו לא נבדקים כהלכה בידי צוות חדר הניתוח, הדבר עלול לגרום לביצוע ניתוח באיבר שגוי, בצד הלא נכון, לשימוש במינון לא מתאים של חומרי הרדמה ולמחדלים רבים ונוספים שיכולים להסתיים בפגיעה מרחיקת לכת במנותח, ואף במותו.
לא אחת אנו שומעים על מקרים מצערים שבהם מנותחים נפטרו או נפגעו בריאותית בשל מחדל רפואי שהתרחש בהקשר להרדמה לניתוח. אחת השגיאות החמורות והנפוצות שרופאים מרדימים נדרשים להישמר מפניהן, מתרחשת במקרים שבהם מינון חומר ההרדמה ביחס למשקל גופו של המטופל, אינו מחושב כראוי.
מינון נמוך מדי של חומרי ההרדמה, עלול להוביל למצב בו המנותח שאמור היה להיות מורדם באופן מלא בזמן הפעולה הכירורגית, למעשה נותר בהכרה עד כדי יכולת להרגיש כאב או אי נוחות בעקבות הפעולות המבוצעות בזמן הניתוח, לשמוע את צוות חדר הניתוח, ובעקבות זאת – לסבול מטראומה נפשית בהמשך.
לעומת זאת, מינון גבוה מדי של חומר ההרדמה עלול להסב נזקים לבריאותו הפיזית של המנותח ואף לעלות לו בחייו. כך גם בשימוש בחומר הרדמה מסוג המסוכן למטופל או שאינו מתאים לסוג הפרוצדורה המבוצעת. למותר לציין כי לאור הסיכונים והסיבוכים הגלומים בשימוש בחומרי הרדמה, במסגרת החתמת מנותחים על מסמך הסכמה מדעת לקבלת טיפול רפואי לקראת הניתוח, הרופא המרדים נדרש להסביר למטופל אודות הסיכונים הכרוכים בהרדמה בזמן הניתוח.
בנוסף לכך, על מנת לצמצם את מרווח הטעות למינימום האפשרי, נדרש הרופא המרדים לעבור על המידע הרפואי של המנותח ולבדוק האם ישנה רגישות לחומרים כלשהם. ככל שהרופא המרדים אינו מקבל החלטות בנוגע לסוג החומר והמינון המתאים למטופל על פי אמות המידה המקובלות בתחום התמחותו, באם המנותח ניזוק בעקבות זאת בניתוח – סביר שאותו רופא יידרש לעמוד לדין בגין מחדליו.
הניתוח, הן תוך כדי הפעולה הניתוחית והן לאחר מכן.
הרשלנות הרפואית בניתוח יכולה להתבטא בבחירה בסוג ניתוח שאינו מתאים לטיפול בבעיה הרפואית שממנה סובל המטופל, בהמלצה על הניתוח במועד מאוחר מדי, בביצוע הניתוח בשלב מאוחר יותר, בביצוע הפעולה הניתוחית באיבר שגוי או בצד הלא נכון, בהותרת גוף זר בגוף המנותח/ת, או בהגעה לתוצאה שאינה תואמת את תיאום הציפיות שבוצע מול המטופל (אם אכן בוצע) טרום ההליך הניתוחי.
גם אי ביצוע מעקב עקבי ונאות מצד הרופא המנתח אחר מצב המטופל אחרי הניתוח, אי עדכון של צוות המחלקה במצב המטופל בתום הניתוח, וכן הימנעות מהמלצה על בדיקות המשך ו/או טיפולי המשך, עלולים כולם להיחשב כעילה קבילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
אלו הן רק דוגמאות ספורות למצבים שבהם מנתחים עלולים לעמוד לדין בשל מחדלים רפואיים. ככל שהמנותח יצליח להוכיח כי הרופא המנתח חרג מהלך המחשבה והרמה המקצועית שמצופה “הרופא הסביר” בתחומו לפעול לפיהם בהקשר לניתוחים, ועקב כך נגרמו לו (המנותח) נזקים – סביר שבית המשפט יפסוק פיצויים לנפגע.
במידה ואתם מאמינים שנפגעתם מרשלנות רפואית שהתרחשה במסגרת ניתוח שעברתם אתם או יקיריכם – זו העת לרכז את כל הרשומות הרפואיות והתיעוד הרפואי הקשור בהליך הניתוחי המדובר, ולפנות להתייעצות עם עו”ד נזיקין העוסק בתיקי רשלנות רפואית.
במידה ויתברר כי ישנו בסיס לטעון כי הגורמים הרפואיים שהיו מעורבים בהליך הניתוחי שבו נפגעתם, סטו מנורמת הטיפול הרפואי שהם מחויבים לה, ניתן יהיה להתקדם להגשת תביעת פיצויים כנגדם.
בהגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח, ניתן לתבוע פיצוי על ראשי נזק שונים, שחלקם ממוניים וחלקם אינם ממוניים. להלן העיקריים שבהם:
ראשי נזק ממוניים | ראשי נזק לא ממוניים |
פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות נוכחי ועתידי | פיצוי בגין כאב וסבל פיזי |
פיצויים בגין הוצאות רפואיות (טיפולים, תרופות, אביזרים) | פיצוי בגין פגיעה באיכות חיים ואובדן היכולת להנות מהם |
פיצוי על עלויות שיקום פיזי ונפשי בעקבות נזקי הרשלנות הרפואית שספג התובע | פיצוי עבור צער ועוגמת נפש |
הוצאות עבור סיוע אישי וסיעודי | קיצור תוחלת חיים (במקרים המתאימים) |
עלויות התאמת הבית והרכב למצב החדש | פגיעה באוטונומיה ובכבוד |
אובדן הזדמנויות מקצועיות | אובדן הזדמנויות אישיות וחברתיות |
הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים | נזק לחיי המשפחה והזוגיות |
אובדן תמיכה במשק הבית | פגיעה ביכולת ליהנות מתחביבים ופעילויות פנאי |
הוצאות לרכישת עזרים רפואיים | תחושת חוסר ביטחון ופחד מפרוצדורות רפואיות |
עלויות ייעוץ וטיפול פסיכולוגי | בושה וסטיגמה חברתית (במקרים רלוונטיים) |
הפסדי פנסיה עתידיים | אובדן סיכויי נישואין או הקמת משפחה (במקרים רלוונטיים) |
הוצאות משפטיות ושכר טרחת עורך דין | פגיעה בדימוי העצמי ובביטחון האישי |
עלויות חוות דעת של מומחים רפואיים לצורך התביעה | אובדן עצמאות ותלות באחרים |
הפסדים כלכליים עקב אובדן עסקים או השקעות | פגיעה ביחסים חברתיים ובחיי החברה |
פיצוי בגין אובדן יכולת השתכרות של בן/בת זוג |
סיכויי ההצלחה בתביעות רשלנות בהליכים ניתוחיים בישראל, הם גבוהים למדי עבור תובעים המסתייעים בייצוג משפטי מקצועי של עורך דין עם ניסיון רב בתיקים מסוג זה. היות ובתי המשפט אינם מקלים ראש בהסקת מסקנות בתביעות אלו, לאור ההשלכות מרחיקות הלכת שההכרה בטענת רשלנות, משיתה על הנתבעים – לניסיונו המקצועי של עורך הדין משקל רב בכל הנוגע לסיכויי ההצלחה של התביעה.
על מנת לשופטי בית המשפט הדן בתביעה, כי אכן התרחשה רשלנות במסגרת ההליך הניתוחי המדובר, עורך הדין המייצג את התובע/ת יידרש להציג את הפערים בין התנהלות הנתבע ביחס לאמות המידה המקצועיות המקובלות בתחום עיסוקו.
השוואה זו מתבצעת מול אומדן שנקרא בעגה המשפטית “מבחן הרופא הסביר”. מושג זה מגלם בחובו את כלל הסטנדרטים המקצועיים ונהלי הטיפול החלים על רופא בתחום מסוים. ככל שניתן להוכיח שרופא אחר בתחום עיסוקו של הנתבע היה נוהג בצורה שונה בהקשר לניתוח שעבר התובע, כך גדלים הסיכויים לשכנע את בית המשפט בחבותו של הנתבע לפצות את הנפגע.
זאת בכפוף להוכחת קיומם של נזקים ממשיים לתובע וביסוס קשר עובדתי מוצק בין הנזקים הללו לבין החריגה של הנתבע מרמת הטיפול הרפואי שאותו הוא היה אמור להעניק למטופל. במידה וקשר זה יוכח, התובע יוכל בסבירות גבוהה, לקבל פיצוי כספי גבוה מהנתבע בהוראת בית המשפט.
רשלנות רפואית בניתוחים היא חשש ממשי שטורד את מנוחתם של כל מי שעתידים לעבור הליכים כירורגיים, ומעסיק גם את בני משפחתם. לכשלים רפואיים המתרחשים במסגרת ניתוח יש פוטנציאל להותיר את המנותח עם מגוון פגיעות ארוכות טווח – פיזיות, אסתטיות ונפשיות כאחד. פגיעות אלו משפיעות על איכות החיים של הנפגעים ובני משפחתם מקצה לקצה, כמו גם על מצבם הכלכלי.
לא אחת, נפגעי רשלנות רפואית מסוג זה נותרים עם נכות צמיתה בעקבות מחדליהם של הגורמים הרפואיים שאמורים היו לכאורה לשפר את מצבם הגופני, וסובלים ממוגבלויות שונות עד כדי הגעה למצב סיעודי ואובדן כושר עבודה.
אין ספק כי במצב כזה, היכולת למצות את הדין עם הגורמים האחראים למחדל ולממש את מלוא הסעדים שהחוק מעמיד לטובת קורבנות הרשלנות, מוגבלת מאליה. זהו בדיוק המקום בו ראוי ומתבקש לפנות לקבלת סיוע מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית איכותי.
השתלת ריאות היא הליך ניתוחי שבמסגרתו מוחלפת ריאה חולה או חלק ממנה בריאה בריאה או רקמה של ריאה בריאה. הליכים אלו מתבצעים כאשר מחלות ריאה
בשנים האחרונות מספר האנשים הפונים לניתוח לייזר להסרת משקפיים, גדל בהתמדה. לניתוחים אלו מיוחסים יתרונות רבים ושעורי הצלחה גבוהים למדי. אולם כמו בכל הליך ניתוחי,
ניתוח לקיצור קיבה, או כשמו בעגה הרפואית – ניתוח בריאטרי, הוא הליך כירורגי אלקטיבי, המתבצע לטובת טיפול בהשמנת יתר. ההליך מבוצע באמצעות לפרוסקופיה שהיא הליך
רשלנות רפואית בניתוח עיניים פירושה מחדל מצד גורם המספק שירות בתחום רפואת העיניים. כאשר מתייחסים למונח זה, הכוונה הינה לכשל באבחון מחלת עיניים או ליקוי
ניתוח קיסרי הוא הליך רפואי כירורגי מורכב, מסובך ולעתים אף מסוכן. בשל כך, רשלנות רפואית בניתוח קיסרי עשויה להיות הרת גורל עבור האם והן עבור
רשלנות רפואית בניתוח סרטן כליות היא מחדל מסכן חיים שעלול להתרחש על רקע מספר סוגים של תרחישים אפשריים. לעיתים מדובר במחדל רפואי המתבטא בביצוע לקוי
ניתוח קיסרי הוא הליך רפואי כירורגי מורכב, מסובך ולעתים אף מסוכן. בשל כך, רשלנות רפואית בניתוח קיסרי עשויה להיות הרת גורל עבור האם והן עבור
אחת מכל תשע נשים נמצאת בסיכון לחלות בסרטן השד בשלב כזה או אחר בחייה. זאת בהתאם לנתונים סטטיסטיים שפורסמו מטעם האגודה למלחמה בסרטן. סרטן השד
כאשר מדובר על רשלנות רפואית בניתוח לסרטן הכבד, הכוונה הינה לכל טעות, מחדל, כשל ו/או סטייה מן הנהלים הרפואיים וחובת הזהירות שלהם מחויבים רופאים ואחיות
חוששים כי נפגעתם מרשלנות רפואית משום אבחון רפואי כושל? ייתכן כי הינכם זכאים לפיצויים – אותם, ניתן להשיג, בין היתר, באמצעות תביעה נזיקית בתחום הרשלנות הרפואית כנגד הגורם הרפואי הרשלן שתאפשר לכם לקבל פיצוי הולם. במצב שכזה, אל לכם לעמוד לבד – במשרדנו תקבלו סיוע, ייעוץ וליווי משפטיים מעורכי הדין המנוסים והמקצועיים ביותר בתחום הרשלנות הרפואית באבחון שגוי מההתחלה ועד סוף התביעה.
אם אתה זקוק לעזרתנו באחד מתחומי העיסוק המפורטים
נשמח לעמוד לרשותך ולשרתך בנאמנות ובמקצועיות
